האנטומיה של אלישע / אלופה במשבר זהות
למכבי חיפה חסרה דמות סמכותית, בהגנה אין שום תיאום ולהתקפה אין ביטחון. אורי קופר מאמין כי זוהי העונה האחרונה של אלישע לוי אצל הירוקים
לשחקני מכבי חיפה חסרה דמות סמכותית. לפעמים אפשר למצוא דמות כזאת על המגרש. ברוב המקרים היא תחלק הוראות מחוץ לקווים. החוסר הזה הוא ההסבר הטוב ביותר להשוואה בין קבוצה שמביסה בקלילות את סטיאווה בוקרשט ושלושה ימים מאוחר יותר סופגת את אחד מההפסדים המשפילים שלה בשנות ה-2000.
עוד ב-ynet ספורט:
- ראיתם את החברה החדשה של פורלאן? צפו בה עושה פוזות ב'בועטת'
- תקצירי ליגת העל: המפלות של מכבי חיפה והפועל ת"א, הנגיחה של קולאוטי
לכל ספורטאי, ולא משנה באיזה ענף, לא קל להביא את עצמו לרמתו הגבוהה ביותר כשלא מדובר באירוע שיא או תחרות מובילה. יש סיבה לכך שרוב השיאים באתלטיקה, למשל, נשברים בתחרויות המרכזיות. זה טבוע בגוף, מין תשוקה פנימית שמתפרצת בזמן. בספורט קבוצתי, האחראי, בדרך כלל, לעורר את התשוקה הזאת, הוא המאמן. זהו אחד התפקידים החשובים שלו.
אלישע לוי הצטיין בכך בתקופה שלו בחיפה. הצטיין בלשון עבר. כשמוציאים את המשחקים הגדולים תקשורתית, מול מכבי והפועל תל אביב, אפשר לראות שההפסד המפתיע הראשון של חיפה בשנה שעברה הגיע רק במחזור ה-31. לא פחות.
בשנה הקודמת זה קרה במחזור ה-23. מרשים. העונה זה כבר הפסד שלישי במחזור התשיעי, כלומר בשליש מהמשחקים. מדובר בתסמינים ברורים של קבוצה שבעה הזקוקה לשינוי. לכן, אני מאמין שזו גם העונה האחרונה של אלישע לוי בקבוצה.
לוי איגד בחיפה אוסף גדול, אפילו גדול מאוד, של שחקנים, אבל כמעט כולם סבירים עד נחמדים. לא יותר מזה. בקבוצה שלו יש שלושה שחקנים יצירתיים: יניב קטן, עידן ורד ואייל גולסה, והשניים הראשונים לא משחקים בקביעות. בהגנה אין שום תיאום, אוראל דגני נראה כאילו הוא מעדיף להפסיד, ולעודף החלוצים שלא קוראים להם וויאם עמאשה אין ביטחון.
לשחקנים האלה בדיוק חסרה הכוונה מנטלית, אותה הם לא יכלו לקבל גם מקטן. לא מוציאים את המנהיג בפיגור שלושה שערים. להיפך, נותנים לו את האפשרות להוות דוגמה לאחרים. אחרי שקטן יצא הגיעו שני האדומים וגולסה קרא לשופט "משוגע". ככה זה בלי בעל בית עם סרגל. בלי סמכות, אפשר לעשות מה שרוצים.