שליט שוחרר, שחררו את הסגר מעל עזה
הגיע הזמן לשחרר לא רק את גלעד שליט, אלא גם את אזרחי ישראל ועזה מהמדיניות המוטעית, שרק מחזקת את חמאס
בחמש השנים האחרונות, לא ניתן היה להפריד בין מדיניות הסגר לבין החזקתו בשבי של גלעד שליט. במהלך שנים אלה, מקבלי החלטות בישראל, שלא התקדמו במשא ומתן מול חמאס, השקיעו את מאמציהם בעיצוב וביישום מדיניות שתבטא את רגשות הכעס והתסכול בקרב הציבור: שיבוש החיים האזרחיים ברצועת עזה, בצעד שהם כינו "לוחמה כלכלית" ושהצלב האדום כינה "ענישה קולקטיבית". עם סיום הפרשה הכואבת של החטוף הישראלי, הגיעה העת לסיים גם את הפרשה הכואבת והמביכה של הסגר על רצועת עזה.
עוד בערוץ הדעות :
מערכת המשפט נוהגת בזגזג / דנה פוגץ'
התפטרתי מההתמחות והתחלתי לחיות / גילי גולדבלט
מדינה שבויה בידי יחצ"ניה / עדי וינשטיין
בהיעדר אופציה צבאית או נכונות מדינית לעסקת חילופי אסירים, הבטיחה ממשלת אולמרט וקיימה: כל עוד גלעד שליט בשבי, גם תושבי עזה יהיו שבויים. ואכן, הסגר עשה את שלו: מפעלים נסגרו, האבטלה עלתה ונחסמה הגישה לאוניברסיטאות, למקומות עבודה ולהתפתחות מקצועית וחברתית. כשניהול הסגר עבר לממשלת נתניהו, התבררו לה שתי עובדות: האחת, שהציבור הישראלי לא מסתפק בהבעת כעס, אלא עומד על החזרת שליט הביתה, גם תמורת שחרור מאות אסירים. השנייה: מדיניות הסגר, שהוצגה כצעד שיחליש את שלטון חמאס, דווקא החלישה את מדינת ישראל.
בכירי מערכת הביטחון עמלו על נוסחאות מתמטיות, שהתירו לתושבי עזה לצרוך קינמון אך אסרו על במבה וכוסברה, ובכך פגעו בתדמיתה של ישראל בעולם. נאסרה העברתן של סחורות שיכלו לשמש לתעשייה ולייצור בעזה ובכך הוגברה התלות במשרות של שלטון חמאס ובארגוני צדקה בינלאומיים ואיסלאמיים. העברת דלק וחומרי בנייה הוגבלה גם כן, מה שהפך מגזר פרטי וחופשי לנחלתו של שלטון חמאס, שמעביר מוצרים אלה דרך המנהרות וגובה עליהם מסים. בנוסף, נאסר מעבר אנשים בין עזה לגדה המערבית, לרבות סטודנטים צעירים, נשות עסקים ובעלי מקצוע.
אירועי המשט הטורקי במאי 2010 סיפקו לממשלה תמריץ להקל במדיניות שאבד עליה הכלח, והיא ביטלה את האיסור על כניסת חומרי גלם ומוצרי צריכה - צעד חשוב, אך חלקי בלבד. האיסורים על ייצוא, חומרי בנייה ומעבר אנשים בין עזה לגדה נותרו בעינם.
מי אמר שזה טוב לישראל?
עם שחרור שליט, הוסרה אחת הסיבות המרכזיות למדיניות הסגר, ועל ממשלת ישראל לשקול אותה מחדש. עליה לשאול: האם אנו מרוויחים מכך שאוסרים על נשות עסקים, בעלות סלוני יופי בעזה, לנסוע לגדה המערבית לצורך השתלמות בכנס ספרות? מדוע מאז חודש מאי, לא יצאה אף משאית ייצוא מרצועת עזה? האם העובדה ש-83% מהמפעלים בעזה משותקים או עובדים בתפוקה נמוכה טובה לישראל?נכון, לממשלת ישראל חשבונות פתוחים נוספים עם שלטון חמאס, בעיקר בשל הירי לעבר יישובי דרום ישראל, אבל אירועי השבוע שעבר מוכיחים שהציבור אינו דורש מנבחריו ביטוי לכעס לאומי, אלא מנהיגות והתנהלות מושכלת בזירה בטחונית ומדינית קשה, שבה לא הכל בשליטתנו.
אפשר וצריך להמשיך במגמה החיובית של שינוי מדיניות כלפי רצועת עזה. אפשר וצריך להסיר את האיסור על הוצאת סחורות לשיווק מחוץ לעזה, לרבות לישראל ולגדה המערבית, על הכנסת חומרי בנייה ועל מעבר אנשים בין עזה לגדה - והכל בכפוף לבדיקות בטחוניות פרטניות. מדיניות שכזו תשמור על אינטרסים בטחוניים תוך הבנה שביטחון לטווח ארוך מחייב מתן סיכוי לחיים נורמליים ברצועת עזה, והזדמנות למיליון וחצי תושביה לבנות חברה בריאה ומשגשגת, שתוכל לחיות בשלום עם שכניה.
הגיע הזמן לשחרר לא רק את גלעד שליט, אלא גם את אזרחי ישראל ותושבי עזה, מעול המדיניות המוטעית הזאת, שמזמן איבדה גם את המעטים שאי פעם האמינו באפקטיביות שלה.
שרי בשי, מנכ"ל עמותת "גישה" - מרכז לשמירה על הזכות לנוע.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
