נראו לאחרונה בניינטיז: האמנים הנשכחים

זה קרה בהופעותיה הרבות של קייס צ'ויס בתל-אביב, וזה קרה בסוף השבוע האחרון בהופעתה של רוקסט: היישר משנות התשעים המאובקות נשלפו הלהקות ההן, הובאו לישראל וללא קמפיין שיווקי מאסיבי - הכרטיסים למופעים נחטפו כמו לחמניות טריות. הדהירה של הקהל הישראלי למופעים התרחשה למרות שאף אחת מהלהקות אינה זוכה לכותרות כבר 15 שנה, פחות או יותר, ורחוקה להיחשב חלוצה או אפילו חשובה בתחומה. אלה פשוט להקות ואמנים שהגיחו ברגע מסוים בחייהם של המאזינים, רובם היו אז מתבגרים.

דרך אותם מופעים, הצופים הרבים מצליחים לשחזר את אותם הרגעים. הם מתים לשמוע רק את ההתחלה של הבלדה האהובה בשביל שהלב ידפוק בחוזקה. הוכח בעבר שהקהל הישראלי מאוד מחובר לבלוטת הנוסטלגיה שלנו. תוסיפו לכך את העובדה שתחנות כמו גלגלצ עדיין ממשיכות לנגן את השירים הנשכחים בקביעות, ותקבלו את ההיסטריה המפתיעה-לכאורה הזו. אז לכבוד המארגנים והמפיקים למיניהם, הנה עוד כמה המלצות לאמנים ששלפנו משנות התשעים. אנחנו אולי חושבים שהם נשכחו. אבל ברגע שהם יבואו לכאן, סביר להניח שהקהל הישראלי ירוץ לבמה ויתרגש - ולמפיקים תהיה סיבה לחייך.

סאבג' גארדן

דמיינו לעצמכם את גני התערוכה בערב קיצי, ברגע שהשיר "To The Moon And Back" יתחיל להתנגן על הבמה. ברגע השיא, הצמד יפסיק לרגע לנגן את השיר, וייתן לקהל לצרוח בקולי קולות את מילות הפזמון, להשתולל ולהצטמרר.

Savage Garden - To The Moon And Back

וזה לא ייגמר שם: "Savage Garden" סיפקה עוד פסקולים תקופתיים שנגעו בנו, כמו "I Want You" וכמובן "Truly Madly Deeply". הבעיה היחידה היא שהצמד האוסטרלי שהפך לסנסציה לזמן מוגבל בלבד התפרק לפני כעשור. אבל אנחנו מאמינים ששיחת הטלפון הנכונה תחזיר אותם לפעול. הם יהיו מאוד מופתעים לגלות כמה כסף ואהבה הם ימצאו דווקא בישראל.

דיידו

היה רגע שבו קראו לה "הזמרת הכי גדולה בעולם", הכל בגלל פזמון אחד איתו פרצה בתפקיד אורח אצל אמינם. היא אמנם לא הצליחה לשחזר את ההצלחה הגדולה ההיא, אבל הזמרת הבריטית הזו נשארה עמוק בלבם של המאזינים הישראלים.

Dido - Thank You

אנחנו יכולים בקלות לדמיין איך היא עומדת על הבמה, שרה את "Thank You" ו-"White Flag" ואלפי צופים רק מבקשים עוד ועוד.

נטלי אימברוליה

אנחנו בטוחים שהרבה מפיקים היו שמחים להביא אלינו את נטלי אימבורליה. הזמרת האוסטרלית לא השאירה אחריה שום חותם מוזיקלי משמעותי מאז פרצה בשנות התשעים, אבל מה זה משנה לאור הטירוף שהשתולל כשהשיר "Torn" שודר באובססיביות, אפילו יותר מהתכיפות שבה אנחנו הולכים לשירותים.

Natalie Imbruglia - Torn

תוסיפו לכך להיט כמו "Big Mistake" וניסיון לשווק קצת סקס-אפיל, ואימברוליה בכיף תוכל לערוך כאן הופעה מפוצצות. אפילו שתיים. ושוב, דמיינו את הסיטואציה - כשמגיע הפזמון של "Torn", והקהל מניף את ידיו מצד לצד. זה נשמע כמו בדיחה. אבל תאמינו לנו - זה יכול להפוך למציאות.

בריאן אדמס

נכון, אדמס רחוק מלהיות אמן בסדר גודל דומה לאלה המצוינים ברשימה. הוא זמר שניהל קריירה מצליחה במשך הרבה שנים והוציא אינספור להיטים. כשמדברים על פרצופים מהעבר, אדמס ניצב במעמד נישא בממלכה. האחרים הם רק נתינים.

גם זה היה להיט. Please Forgive Me

אבל העובדה היא שכבר שכחנו מתי ראינו את פרצופו בשנים האחרונות. יאמר לזכות המפיקים שנעשו בעבר ניסיונות לסחוב את הזמר הקנדי לארץ הקודש, אך ללא הצלחה. קצת כמו רוקסט, גם בריאן אדמס יכול להרכיב לנו מופע מפוצץ בלהיטים על גבי להיטים ואפילו לגרום לכמה נשים לבכות, נשים שפעם היו נערות צעירות, כשהוא ישיר את "Everything I Do I Do It For You".

אייס אוף בייס

מכל האמנים ברשימה, סביר להניח שרביעיית "אייס אוף בייס" השבדית היא זו שתסחוף הכי הרבה קהל להופעתה בישראל. קשה להסביר עד כמה הלהיטים של החבורה הזו היו גדולים בשנות התשעים ושימשו כפסקולים מובילים במסיבות מתבגרים. עם להיט אחרי להיט כמו "All That She Wants", "The Sign", "Beautiful Life" ועוד, "אייס אוף בייס יכולה להקפיץ פה אלפים.

אבל גם שם ניצבת בעיה הפקתית. האחיות מאלין וג'ני ברגרן, ששרו את הלהיטים האהובים, כבר לא בלהקה - ובאחרונה נודע כי ישנן מחליפות שמנסות להיכנס לנעליהן. האם נצטרך את אותן הזמרות משנות התשעים? האם זה

בכלל משנה? או שאנחנו רק רוצים לשמוע את השירים הישנים? אולי כשהלהקה תבין מה מחכה לה בישראל, היא גם תתאחד עם הזמרות המקוריות ותזכה להפתעה הכי גדולה של החיים שלה.

ומה עם טסמין ארצ'ר? היא לא יכולה למלא את הבארבי פעמיים רק בזכות השיר "Sleeping Satellite"? ומה עם קוליו? והקראנבריז? וד"ר אלבן? הוא לא יהיה אחראי למסיבה הכי טובה בעיר? איזה עוד אמנים נשכחים משנות התשעים לדעתכם יפוצצו את הבמות בארץ?