חוזרים לימי האימפריה? טורקיה בונה צבא
אחרי שחנכה ספינת קרב, הציגה לוויין והודיעה על פיתוח מל"ט שיחליף את הטכנולוגיה הישראלית, טורקיה לוטשת עיניים גם לעבר מסוקים. מומחים חלוקים בשאלה אם כוונותיה של אנקרה להפוך לשחקן עולמי או אזורי, אך מסכימים כי לנוכח הטלטלה בעולם הערבי, הטורקים סבורים שהגיע הזמן שלהם
לאן צועדת טורקיה מבחינה צבאית ומה "תרומתה" של ישראל להתקדמות ולפיתוחים המרשימים שמציגים באנקרה בחודשים האחרונים? אמש (יום ב') הציגה טורקיה פרויקט ראשון לעיצוב, פיתוח וייצר מסוק ראשון מתוצרתה השוקל פחות מ-5.5 טונות. תוכנית זו מצטרפת לתוכניות אחרות וביניהן: חנוכת ספינת קרב ראשונה מתוצאת עצמית, שיגור לוויין ריגול ראשון שיתחיל לצלם בשנת הבאה ופיתוח מל"ט חדש שיחליף את ה"הרון" הישראלי.
"מעבר להשפעה אזורית נרחבת שכבר יש להם, לטורקים יש כוונה לקדם פיתוחים צבאיים כדי להפוך יום אחד למעצמה עולמית, לא פחות", אומר פרופסור אפרים ענבר, ראש מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. "רבים בטורקיה מדברים על כך שהמאה ה-21 הינה המאה הטורקית. האימפריה העותומאנית עדיין מקובעת בתודעה. כמדינה של כמעט 80 מליון איש יש להם שאיפות".
ענבר מסביר כי מגמת ההתחזקות הטורקית בפאן הצבאי נמשכת זה כמה שנים ובמסגרתה הם מצמצמים בהדרגה את התלות במערב בכל הקשור לתעשיות הביטחוניות. ישראל, כך לדברי ענבר, היתה נדבך מרכזי בשינוי הזה. "כמו בעסקאות אחרות שהטורקים ביצעו בשנים האחרונות, גם עם ישראל אלה לא היו עסקאות קנייה בלבד. העסקאות כללו גם העברת טכנולוגיות. הם לא קנו מהמדף הישראלי אלא קנו את כל הטכנולוגיה".
ענבר מבהיר כי השאיפה לחזור להיות מעצמה וגורם אסטרטגי חשוב באזור, אינה נחלתם של האיסלאמיסטים בלבד, ובראשם ראש הממשלה ארדואן ושר החוץ דבוטאולו. חוגים רחבים במערכת הפוליטית ואינטלקטואלית החילונית שותפים לעמדה זו. "בעוד שהלאומיות עברה מן העולם בחלקים גדולים של המערב, בטורקיה היא מתעצמת ועקב כך הטורקים, בניגוד לאירופים, גם מוכנים להילחם על-מנת להפוך מעצמה. אצל האירופים זה לא תרבותי, אבל הטורקים מוכנים להרוג ולהיהרג. הפיתוחים שלהם אינם רק התעצמות תודעתית, היא גם למקרה שבו הם יצטרכו לעשות בה שימוש".
"מיקום אסטרטגי קרוב לאביב הערבי"
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר ושגריר ישראל בטורקיה לשעבר, ד"ר אלון ליאל, מפנה את תשומת הלב גם לשינויים שהביא "האביב הערבי" אל המשחק האסטרטגי במזרח התיכון. "בזכות המיקום האסטרטגי שלה, הכלכלה העולה, התעשייה המפותחת והיכולות הצבאיות, טורקיה ממנפת את מעמדה. היא הכי קרובה למורדים בלוב, היא פועלת גם בסוריה ובמצרים. ארדואן בביקורו בקהיר קרא למצרים להיות חילונית למרות שידע שיכעיס את האחים המוסלמים.
עוד בערוץ החדשות:
לדברי ליאל, הפעילות הצבאית העצמאית ממשיכה את ההתפתחות הטורקית בכל תחומי החיים "טורקיה רואה עצמה מעורבת בכל מה שקורה באזור ולא רק במזרח התיכון, אלא גם בים הכספי, בבלקן ובמזרח אסיה". ואולם בניגוד לענבר, ליאל סבור כי שאיפתה של טורקיה מתרכזת בלהפוך למעצמה אזורית ולא עולמית. עם זאת, הוא מסכים שבתחום הצבאי ישראל אחראית במדינה רבה להתחזקות הטורקית. "פעלנו בתחום הזה ביחד רבות, שדרגנו טנקים ומטוסים, אך הידע היה שלנו ולימדנו אותם. המצב לא נעים כי הם ביחסים מאוד טובים עם מדינות ערביות באזור".
ליאל מצביע על הגורם הכלכלי כמפתח להתחזקות הטורקית ודוחה את הטענות כי היא גולשת לעידן "פוסט עותומאני". "הכלכלה שלהם נהנית מצמיחה של 7 אחוזים בשנה, מה שנתן להם תאוצה להשקיע. בניגוד למדיניות אירופה שגם כשהיה להן כסף לא השקיעו בצבאותיהן, טורקיה שרואה עצמה ככוח אזורי אך יודעת שאי אפשר לבנות יותר אימפריה המתפרשת על שטחים נרחבים".
ולעומת שני המומחים מהדיפלומטיה ומהאקדמיה, דובר התאחדות יוצאי טורקיה בישראל, רפאל סאדי, סבור כי המצב הרבה יותר פשוט להבנה והמפתח אליו טמון עמוק בתרבות הטורקית. "בטורקיה מאמינים שאם חייב אתה משהו למישהו - אתה חלש. הטורקים מאז ומעולם לא רצו להיות תלויים באף אחד. לאחר איבוד שיתוף הפעולה עם ישראל, שהייתה שותף מרכזי מאוד מבחינה טכנולוגית, הם יעשו הכול על מנת לעמוד בכוחות עצמם ולא להישען על אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
