המשבר הראשון בדיאטה - ואיך התגברתי עליו
השבוע האחרון דווקא התחיל טוב לדוקטור שלנו, כשמכנסיים מהתקופה הרזה עלו עליו בקלות. אבל אז הוא עלה על המשקל וגילה שבמקום לרדת - הוא העלה קילוגרם. איך הוא הצליח להתגבר על קללת המשבר הראשון בדיאטה?
אנשים רזים פשוט לא יבינו. הם לעולם לא באמת יבינו איך זה לחיות 24 שעות ביממה סביב האוכל. אתה מתכנן באדריכלות מוקפדת את הארוחה הבאה, חושב כמה קלוריות היא תכיל, אילו פיתויים יהיו בדרך. עננת הרעב ויצר התיאבון אינם מרפים לרגע, דקה אחרי דקה. גם בשיא העומס, הקיבה הרועמת "Feed Me" תזכיר לך שוב ושוב בשיא הרשעות ובפלופ אדיר מימדים - שאתה חי בשביל האוכל. עד שהבטנונה תחליט אחרת.
דיאטה מרופא – הטורים הקודמים:
- פיתויים בדיאטה – איך הצלחתי לברוח מהם
- חיי עם הכרס – ואיך הצלחתי להוריד אותה
- אפשר להוריד במשקל בלי לעשות כושר?
איך השמנתי מלאכול רק "דיאט"
המכנס הישן נסגר. אז איך המשקל עלה?
מאז החלו יחסיי העכורים עם קיבתי המורכבת אני משיל עוד ועוד מרבצי שומן. אני לומד להתעלם ממערבולותיה המקוננות של הקיבה המכוסה מעטה של אירוניה אכזרית. השתדלתי, הו כמה שהשתדלתי, לנעול הרמטית את המלתעות. הלחמניות והלאפות הוחלפו בלחם קל, החומוס והטחינה ב"מיוקל", ההמבורגרים והפיצות בסלטים ופשטידות דיאטתיות, את מקום המיצים הסחוטים תפסו משקאות דיאט ובמקום גלידות נגסתי בפרי עסיסי. השקילות הראו שמשהו זז כאן.
אחד האירועים הדרמטיים התרחש דווקא בבית. באחד הערבים, רגע לפני יציאה, השתעשעתי ברעיון להיכנס לאחד מזוגות המכנסיים שלא נסגר עליי כבר שנים רבות. מה כבר יכול להיות, אמרתי לעצמי. רגל נכנסת, ועוד רגל, ולפתע – הרוכסן נרכס בזיפ אחד קליל ולא לוחץ, ואחריו הכפתור בתנועה חלקה תוחם את המכנסיים מעל הכרס. אני פוסע צעד, ואני לא מאמין שנפער מקום בין המותניים לגזרת המכנסיים, שנופלים קלות.
המשכתי להשתעשע ברעיון מופרך עוד יותר והעזתי להוסיף למכנסיים חגורה. המכנסיים שלא עלו עליי שנים ארוכות, יושבים עליי היטב, נוחים וקוראים לי להעיז ולצאת את מפתן הבית בעודי מכוון אצבע משולשת לעבר כל אניני הטעם שעיקמו את האף.
מקרה המכנסיים הוביל אותי, בשיא הקוליות ובזחיחות יתרה, אל חדר הכושר ביום שישי בצהריים: קרן (תן לי עוד 15!), מאמנת הכושר הבלתי-מתעייפת שלי, דאגה להזכיר לי את עניין השקילה, שקיוויתי כמו תמיד שיישכח. בגזרתה הצנומה היא כנראה לעולם לא תבין ממש איך הלב דופק כשהספרות הדיגיטליות רצות על המשקל ובראש רצות המחשבות. תחילה היתה לי תחושה שהפעם התאדו להם כמה קילוגרמים. הרי השקעתי כל כך, התאפקתי כל כך. המקרר המיותם יודע עד כמה, כמו גם ברכיי השחוקות משעות ההצלפה של קרן באימונים במכון הכושר.
אני חולץ את הנעליים ועולה על המשקל. הספרות התפקעו בתזזית על המסך ואני מחייך, מקווה לתחושת ההקלה אחרי ההזדכות על הטאיירים. ואז החרקירי: עליתי קילו. מסרב להאמין לתמונה הקשה ירדתי מהמשקל ועליתי שוב. הספרות שבו להרתיח: שמנתי. פרכוסי הפרגון שהרעפתי על עצמי מילאו לי את הנשמה לא רק בהליום, אלא גם בקילו של שומן אנושי טהור נטו.
ניסיתי לנתח כל סיטואציה במהלך השבוע החולף. מה לעזאזל דפק את העסק, איפה חטאתי ומה פשעתי. קרן ניסתה לנחם: בחגים כולם עולים במשקל. משכתי שוב בכתפיי, והחלטתי להתאפס על עצמי. האמת? התחקיר העצמי שערכתי גילה לא מעט פאלטות. החל מנשנושי חג החורגים מהתפריט, דרך מנות גדולות מידי, זלילות טלוויזיה ופחות מדי אימוני כושר. פתחתי דף חדש במאבק בקלוריות, בחיל רעדה אך בנחישות.
כבר באותו היום שינסתי מותניים וחזרתי לתלם. אימוני כושר יומיומיים, הקפדה על קצב לב גבוה במהלך האימונים עם שעון הדופק המופלא, הפסקת הנשנושים הרבים בין הארוחות, חזרה לתפריט השבועי של הדיאטנית והעיקר – לא מכניס יותר אוייבים למקרר. כדור הבדולח הפנימי שלי מבטיח שבשבוע הבא ריפודי החג יורדים ובגדול.
הטיפים שעשו לי את השבוע:
1. שיטת האימון הרציף: הלו"ז הצפוף שלי מאלץ אותי לא פעם להגיע לאימון באיחור, שעה לפני הסגירה. כדי להספיק הכל לימדה אותי קרן את שיטת האימון הרציף: במקום לנוח בין מכשיר למכשיר, אני מתביית על שני מכשירים הפועלים על שרירים שונים ומתאמן עליהם ללא מנוחה. שיטה אחרת החוסכת בזמן היא כזו שבה במקום לבצע שלושה סטים עם הפסקות, מבצעים אימון מקסימלי רציף, עד לקצה גבול היכולת, ללא הפסקות, במשקל מעט מופחת. האימון אפקטיבי למדי, הדופק שומר על קצב לא רע, ומספיקים הכל עד לסגירה.
2. בוחרים במדרגות: מאז ומתמיד שנאתי מעליות. מעולם לא הייתה לי סבלנות להמתין עד לבואה של המעלית, העוצרת בכל קומה וקומה משל הייתה מעלית שבת. בסוף אתה נדחס פנימה כשהישות שבחוץ לוחצת שוב ושוב על הכפתור שמזמין מעלית חדשה, עוד לפני שזו שלנו נסגרה. הדלת נפתחת, הדלת נסגרת ואני שוב נזכר כמה אני שונא מעליות. הפתרון הפשוט הוא לעלות ברגל. מחקרים רבים הראו כי עלייה במדרגות שורפת קלוריות, מחטבת ובריאה. אם לא חם מידי, ולא מדובר בגורד שחקים, עשו לעצמכם טובה ועלו ברגל כמה קומות.
3. מתכון שיגעון: ולקינוח, מתכון שיגעון, דל קלוריות, והפעם לא תאמינו – עוגת הגבינה הדיאטטית מבית אמא. כמה פשוטה קלילה ודיאטטית - ככה טעימה.
המצרכים:
750 גרם גבינה 5%
12 שקיות ממתיק מלאכותי (כל שקית שוות ערך לשתי כפיות סוכר)
3 כפות קמח
כפית תמצית וניל
5 ביצים מופרדות
אופן ההכנה: מקציפים את חלבון הביצה. מערבבים את הגבינה עם החלמונים, הקמח, תמצית הוניל והממתיק ולבסוף מערבבים את הקצף בקיפול עדין. על התבנית מפזרים מעט פירורי פתי בר, עליהם שופכים את התערובת. אופים בחום של 180 מעלות למשך כ-45 דקות עד שעה. מעל ניתן להוסיף שכבת ג'לי דל קלוריות ופרוסות תותים. התוצאה: עוגת גבינה דיאטטית, טעימה בטירוף, וכל פרוסה "עולה" כ-60 קלוריות בלבד. כל מה שנותר הוא להיזהר לא לטרוף את כולה בבת אחת. בתיאבון.
לפנייה לכתב/ת 
