טרכטנברג נגד צדק סיעודי

אותם בטוח לא תראו ברחובות בהפגנה הבאה של המחאה החברתית. את 20 אלף הקשישים המאושפזים באשפוז סיעודי מדי שנה, ואת 130 אלף האחרים הרתוקים לביתם בשל מצבם הסיעודי, בהם אמא שלי, שמטופלת באופן צמוד בביתה על ידי עובדת זרה. במוסדות ובביתם, חיים גם הסבים והסבתות וההורים המבוגרים שלכם שכבר אינם יכולים להשמיע את קולם. יש מהם החיים בתנאים סבירים השומרים על כבודם. אחרים חיים בתת תנאים, ללא טיפול ראוי, מוזנחים וחסרי פיקוח.

במשך שנים, לפחות מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, פועלים ארגונים חברתיים לממש את הבטחת החוק ולהכניס את האשפוז הסיעודי לסל השירותים. כעת בא דו"ח ועדת טרכטנברג, בו תלינו תקוות רבות, ומאיים להרוס את כל פועלנו. בהמלצותיו, טרכטנברג כמעט שלא התייחס לענייני מערכת הבריאות הציבורית המשוועת לצדק חברתי. הוא כן התייחס לטיפול הסיעודי, אבל המלצותיו עלולות להמיט אסון. מוטב היה אם טרכטנברג היה מתעלם גם מנושא זה.

עוד בערוץ הדעות :  

הפרטת הרכבת - בכייה לדורות / אמנון פורטוגלי

שליט שוחרר, שחררו את הסגר מעל עזה / שרי בשי

מערכת המשפט נוהגת בזגזג / דנה פוגץ'

החברה הישראלית מתנערת כבר עשרות שנים מאחריותה כלפי החולה הסיעודי הקשיש, ומזכותו לקבל בערוב ימיו טיפול סיעודי ראוי לשמו, לאחר ששילם מסים כל חייו ותרם לחברה. אנו שולחים את מרבית האוכלוסייה החלשה של הזקנים הסיעודיים למסע הישרדות מפרך בין רשויות שונות, כאשר העול הכלכלי והפיזי של הטיפול בזקן נופל ברובו על משפחתו הקרובה.

במקום להבטיח את הזכות לטיפול ולאשפוז סיעודי, בנינו מערכות סבוכות הכוללות מבחני הכנסה משפחתיים הבוחנים, ולרוב מכשילים, זכאות לטיפול סיעודי מטעם המדינה. דווקא המעמד הבינוני, זה שעמד במרכז המחאה, סובל מכך קשות. חיוב הילדים במבחני הכנסה גורם למשברים אישיים ומשפחתיים ומשאיר את מרבית המעמד הבינוני מחוץ לזכאות, לחסדי השוק הפרטי, בו מיטה במוסד סיעודי עולה בין 10 ל-15 אלף שקלים בחודש.

סכנה לרפורמה שיצאה לדרך

לאחרונה השיק משרד הבריאות רפורמה מהפכנית ומרחיקת לכת בתחום הסיעוד שתבטיח את הזכות לבריאות. לפי הרפורמה יגדלו משמעותית שעות הסיעוד בקהילה, יורחבו מרכזי יום סיעודיים לקשישים החיים בביתם, וילדי החולה שעומד להיכנס למוסד ישוחררו ממבחני הכנסות חודרניים. במילים אחרות, האשפוז והטיפול הסיעודי ייכנס לסל הבריאות, כפי שהיה צריך להיות מאז ומעולם. בנוסף, משרד הבריאות התחייב להעביר בהדרגה את הפיקוח הרפואי על תחום הסיעוד לידי קופות החולים.

לא עוד משפחות חולים חסרות אונים, לא עוד שוק פרוץ ופרוע של חברות כוח אדם הפועלות ללא פיקוח רפואי ראוי לשמו, לא עוד חולים עניים שנדחפים לאשפוז משום שאין להם יכולת לקנות טיפול סיעודי בבית, לא עוד קשישים שמשפחתם נאלצת לממש נכסים כדי לממן מוסד סיעודי, לא עוד חדירה בוטה לפרטיות של החולה ומשפחתו והשפלתם באינספור מבחני תפקוד.

ניתן היה לצפות שוועדת טרכטנברג, שהוקמה כדי להמליץ איך עושים "צדק חברתי", תאחז בשתי ידיים ברפורמה הממשלתית. והנה, אחרי מילים מאוד יפות על שינוי היסטורי ועשיית צדק חברתי, באה הוועדה וממליצה בדיוק ההיפך - להקשיח את מבחן ההכנסות של הקשיש ולכלול בתוכו גם את נכסיו שלא מניבים הכנסה (למשל דירת מגוריו, מה שיוביל להוצאת שכבה חברתית נוספת ממעגל הזכאות).

הדרישה לפטור את ילדי החולה ממבחני ההכנסה למוסד האשפוז אינה מוזכרת כלל, ובקצרה, כל העבודה המדהימה שנעשתה במשך חודשים ארוכים במסדרונות הממשלה כדי להכין רפורמה של ממש בתחום הסיעוד, כאילו ירדה לטמיון. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מרגיש נבגד. אנחנו - משפחות החולים ופעילי הארגונים למען הקשישים והזכות לבריאות, מרגישים שהופקרנו.

הכותב הוא יו"ר ברית ההתארגנויות לעזרה עצמית בירושלים וחבר הקואליציה להכנסת האשפוז הסיעודי לסל השירותים.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il