גלגל הצלה לתיכונים: אקדמאים ילמדו מדעים

אלפי סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים למדעים צפויים להצטרף למערכת החינוך וללמד תלמידים לבגרויות במקצועות המדעים שסובלים ממצוקה קשה. התוכנית החדשה, הנחשפת הבוקר (יום ג') לראשונה, צפויה לצאת לדרך בקרוב ומוגדרת כבר על ידי אנשי מקצוע כ"מצב של win-win קלאסי".

משבר בלימודי המדעים - כותרות אחרונות ב-ynet:

• הבונוס החדש: "תלמידים יעדיפו מדעים על סוסים"
• יותר קודש, פחות מדעים: "חרדיזציה של החינוך"
  

עוד בערוץ החדשות :

• תמונה ראשונה: אילן גרפל עם נציגי ישראל בכלא
• מרוץ נגד הזמן בטורקיה: הרבה גופות, מעט ניצולים
  

התוכנית היא יוזמה של פורום הדיקאנים של המדעים המדוייקים באוניברסיטאות וזכתה כבר לאישורו העקרוני של שר החינוך, גדעון סער. על פי המסתמן, הסטודנטים לתואר שני (מאסטרנטים) והדוקטורנטים יזכו למלגות נדיבות, הכוללות מענקים שונים ומימון מלא של הלימודים, תמורת התחייבותם לעבוד במשך ארבע שנים כמורים במשרות חלקיות במערכת החינוך.

מגמות רב-שנתיות ביקוש ללימוד מתמטיקה

המטרה היא למצוא את הדרך שתאפשר למשתתפים להתמיד במחקר ובמקביל, לפנות עבורם זמן להוראה בבתי הספר. לעת עתה, נבדקות במשרד החינוך שתי אפשרויות עיקריות:

 שילובם של החוקרים בתגבור ולמידה בקבוצות קטנות מתוך מטרה לחזק את התלמידים המצטיינים, או שיבוצם כמורים מן המניין לכל משך לימודיהם.

נוח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, אמר כי "החוקרים יזכו לתוספות שכר נאות ואילו מערכת החינוך תתברך באלפי מורים מצטיינים שחיים את המדע ויכולים להעביר לתלמידים את היופי והאתגר שבתחומים אלו".

דו"ח מרכז המחקר בכנסת

הנתונים עוררו דאגה רבה בקרב הדיקאנים בפקולטות למדעים המדויקים, שחששו כי התהליך יוביל לירידה באיכות הסטודנטים ולפגיעה במחקר. ל-ynet נודע כי בפגישה מיוחדת שנערכה לאחרונה בנושא, חזו הדיקאנים בפני סער "סכנה קיומית", והציעו כפתרון לשלב בהוראה גם את החוקרים המתמחים - כ-300 סטודנטים לתארים מתקדמים במתמטיקה, פיזיקה וכימיה מכל אוניברסיטה.

אילוסטרציה. "מחסור חמור במורים" (צילום: דלית שחם)

סער קיבל מיד את עצתם והנחה את אנשי משרדו לגבש תוכנית עבודה שניתן יהיה ליישמה כבר בתקופה הקרובה. "לימודי המדעים הם עניין קיומי עבור מדינת ישראל ולצערי המצוקה בתחום גדולה, יש מחסור חמור במורים והתוצאה היא שחלה ירידה חדה ברמת התלמידים הניגשים לבגרויות בחמש יחידות במתמטיקה ופיזיקה", אמר פרופסור ירון עוז, דיקאן הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב.

לדבריו, "ההצעה להיעזר באנשי הסגל הזוטר היא פתרון אד-הוק שיכול להקל מאוד על מצוקת המורים בישראל. מדובר במאות ואלפי חוקרים מצטיינים שממלא משלבים עם המחקר גם נושא של הוראה ותרגול ולכן אפשר לקחת אותם ולבנות מיד מנגנון זמני שיצמצם מאוד את מצוקת כוח האדם וישמש כעתודת הוראה איכותית עד אשר המערכת תשקם את עצמה ותעמיד דור חדש של מורים למדעים".

פרופסור בני ארנברג, סגן הנשיא למחקר באוניברסיטת בר אילן, הגדיר את המצב שנוצר "מפחיד", ואמר כי "אנחנו

כל הזמן טוענים נגד החרדים שלא מלמדים לימודי ליבה, אבל האמת היא שגם החילוניים נוטשים את המדעים לטובת תחומי לימוד איזוטריים".

לדבריו, "התקנים להוראה ממלא קיימים במשרד החינוך, אך הם לא מאוישים כיוון שאין מספיק מורים. הפתרון המוצע יכול תוך זמן קצר לחזק את ההוראה במורים מעולים שאוהבים את המדע וחיים את המחקר מדי יום".