פריים ליס ניסתה להתחמק, ונענשה בבית המשפט

בית משפט השלום בתל אביב חייב באחרונה את חברת הליסינג פריים ליס, חלק מקבוצת לובינסקי (יבואנית המותגים פיז'ו וסיטרואן) לפצות לקוח בסכום של כ-63 אלף שקל, בתוספת 10,000 שקל הוצאות משפט. זאת לאחר שסירבה לאפשר ללקוח לרכוש את רכבו בתום תקופת עסקת הליסינג.

עוד בערוץ הרכב של ynet:

• "עישון נרגילה מגדיל משמעותית סיכוי לתאונה"
• היועץ המשפטי: שמות כ"ץ וביבי יצונזרו מהשלטים
• ארינרה מפולין: מכונית-על שסובלת
  

א' חתם ב-2004 על הסכם שכירות תפעולית של רכב מדגם פיז'ו 407 עם חברת פריים ליס, לתקופה של 48 חודשים. הסכם זה כלל מבחינת השוכר - כמקובל בעסקות ליסינג - אופציה לרכוש את הרכב בתום תקופת הליסינג, במחיר מוסכם מראש. אלא שזמן קצר לאחר שקיבל לידיו את הרכב הצרפתי, החלו להתגלות בו תקלות חמורות שגרמו להשבתתו. בעקבות בעיות חוזרות ונשנות הוחלף הרכב לאחר חמישה חודשים ביונדאי טוסון, ונחתמו מסמכים חדשים המתאימים לתנאי ההסכם המקורי שנחתם ביחס לפיז'ו.

בתחילת נובמבר 2008 קיבל א' הודעה מפריים ליס, ולפיה תקופת השכירות (בת 48 חודשים) תסתיים בינואר 2009, ואם ברצונו לממש את האופציה ולרכוש את הרכב לאחר ששילם כמעט את מלוא ערכו, עליו לפנות לנציג שרות של פריים ליס. כך עשה, אלא שאז הופתע לקבל שיחת טלפון ובה הודיעו לו כי בניגוד למה שכתוב במכתב שקיבל, הוא לא יוכל לממש את האופציה לרכישת הטוסון. לטענת החברה, האופציה חלה רק על הרכב המקורי, ובעת החלפתו לא נחתם הסכם אופציה כזה לגבי הטוסון.

בלית ברירה ותחת מחאה נאלץ א' להחזיר את הרכב לחברה, אך הגיש במקביל תביעה לבית הדין לתביעות קטנות, בדרישה לממש את האופציה. בינתיים נמכר הרכב על-ידי פריים ליס, והתביעה נמחקה שכן הסעד שהתבקש בה - מימוש האופציה לרכישת הרכב - הפך לבלתי אפשרי עקב המכירה. א' לא ויתר, ופנה באמצעות עו"ד טל קדש לבית משפט השלום בתל אביב, בדרישה לפצותו בסכום של 120 אלף שקל בגין הפרת הסכם האופציה.

לטענתו של א', לא הוא יזם את החלפת המכוניות, והיא נעשתה ביוזמת פריים ליס בעקבות התקלות הרבות בפיז'ו. לטענתו, היונדאי נכנסה לנעליה של הפיז'ו ולכן הסכם האופציה חל עליה, גם אם לא נחתם מסמך מיוחד. פריים ליס טענה לעומת זאת שאין היא חייבת לממש את האופציה, אך העלתה טיעון מקורי נוסף - התובע פיגר מספר פעמים בתשלום דמי השכירות החודשיים. לגבי ההודעה שנשלחה בדבר אפשרות למימוש האופציה - פריים ליס טענה כי מדובר בהודעה סטנדרטית, וכי היא אינה מחייבת.

א' ביקש מבית המשפט שפריים ליס תפצה אותו ב-74,900 שקל, שהוא ההפרש בין מחיר הרכב נכון למועד בו הסתיימה תקופת הליסינג (ינואר 2009), לבין שווי האופציה. עוד תבע 40 אלף שקל בגין רכב חלופי שנאלץ לרכוש עקב איבוד האופציה, ו-10,000 שקל בגין עוגמת נפש והוצאות.

השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיא בית משפט השלום שדנה בתיק, דחתה את רוב טיעוניה של פריים ליס. היא קבעה שגם אם לא נחתם נספח אופציה חדש לגבי הטוסון, הרי מדובר בעסקת ליסינג בה ברור לשני הצדדים שהיא כוללת מעצם הגדרתה אופציה לרכישת הרכב, וכי אין צורך לפיכך בראיות נוספות. לגבי המכתב שנשלח לא' בדבר מימוש האופציה, השופטת קיבלה אמנם את הטענה שמדובר במסמך סטנדרטי, אבל גם כי "מעצם משלוח המכתב יש ללמוד על האופן שבו תפסו שני הצדדים את עסקת הליסינג. שניהם הבינו שבתום תקופת השכירות, תהיה לתובע הזכות לרכוש את הרכב אותו שכר", קבעה.

גם טענתה של פריים ליס כאילו הופר הסכם הליסינג "הפרה יסודית" עקב פיגור במספר תשלומים, נדחתה על-ידי השופטת בנימוק שאילו הייתה הפרה יסודית של ההסכם, הייתה פריים ליס פועלת לביטול הסכם השכירות - דבר שלא עשתה. עם זאת, השופטת קבעה כי התובע זכאי לפיצוי של 63,665 שקל על הרכב, ומאידך לא קיבלה את הדרישה לפיצוי בעוד 40 אלף שקל בגין רכישת רכב חלופי. לתובע לא נפסקו פיצויים בגין עוגמת נפש, אבל פריים ליס תשלם לתובע 10 אלפים שקל כשכר טרחת עו"ד.

ומה למדנו מכך?

• כשאתם חותמים על עסקת ליסינג, בדקו שכל המסמכים - בעיקר אלה השומרים על זכויותיכם - ימצאו בתיק ויחתמו על-ידי החברה.
• אם נעשים שינויים במהלך תקופת השכירות - כמו החלפת הרכב למשל - דאגו לכך שתנאי השכירות המקוריים או המשופרים יתועדו, ושוב שימרו עתק בידיכם.
• ולחברות הליסינג: קטנוניות וניסיונות לא מכובדים להתנער מהסכמים ברורים, לא יעשו לכם טוב. שכן בסופו של דבר גם תאכלו את הדג הבאוש, וגם תגורשו מהעיר.