לימודי הנדסה: מי ירוויח הכי הרבה בסיום התואר?
מהנדסי תוכנה, מהנדסי חשמל, מהנדסי מכונות או אולי בכלל מהנדסי תעשייה וניהול - מי צפוי להרוויח את השכר הגבוה ביותר עם סיומו את התואר הנחשק? כל המספרים
שנת הלימודים האקדמית בפתח, ובראשית השבוע הבא יחזרו לאולמות ההרצאות ולכיתות מאות אלפי סטודנטים. אם בעבר השיקול העיקרי בבחירת המקצוע הנלמד היה עניין אישי או נטיית לב, הרי שכיום חלק ניכר מהסטודנטים בוחרים תחום לימוד שהשורה התחתונה שלו היא אחת - הבטחת עתידם הכלכלי.
- יש יתרון לתואר במשרה שלא דורשת לימודים?
- אפשר ללמוד ולעבוד: טיפים והצעות לסטודנטים
- הסטודנט הישראלי: רווק, עובד, אך נתמך כלכלית
- MBA הוא מקפצה לניהול ולשכר
סטודנטים המחפשים פרנסה בטוחה פונים פעמים רבות למקצועות ההנדסה, בתנאי שלקחו בחשבון את הלימודים התובעניים הכוללים סף קבלה גבוה והתמודדות עם מקצועות ריאליים ברמה גבוהה. אם צלחו את ארבע שנות הלימוד, לרובם מובטחת עבודה בשכר שמתמחי המשפטים, לדוגמא, רק יכולים לחלום עליו.
מספר גורמים משפיעים
השכר הצפוי לסטודנטים המסיימים את לימודיהם משתנה בהתאם לתחום הלימודים המדויק ודרישות השוק. נתוני השכר ההתחלתיים של בוגרי הנדסה מושפעים ממספר גורמים, כמו האם החברה שבה יעבדו פונה לשוק המקומי או הגלובלי, מה המורכבות הטכנולוגית שדורש התפקיד (בנקאות ופיננסים, לעומת תעשייה מסורתית והיי-טק), מספר העובדים בחברה (סטארט-אפ מול חברה גדולה) והשאלה האם המהנדס מועסק באמצעות חברת ייעוץ וקבלני משנה או על ידי החברה המבצעת עצמה?בהתמחות המקצועית בתחומי ההנדסה, למשל מהנדס תפ"י (תכנון, פיקוח ייצור) ומהנדס מערכות מידע, לפרמטרים אלה השפעה גדולה על נתוני השכר והם אף יכולים להביא להבדלים משמעותיים בתנאי ההעסקה - הן לבוגרים צעירים והן בקרב מהנדסים ותיקים.
מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב, המכשירה מאות מהנדסים בכל שנה בתחומי ההנדסה השונים, ומפעילה מרכז השמה פנימי למקצועות ההנדסה, מספקת את נתוני השכר הבאים:
- מהנדסי תוכנה מתחילים ירוויחו בעבודתם הראשונה 15-12 אלף שקל.
- מהנדסי חשמל מתחילים: 8,000 שקל - 15 אלף שקל.
- מהנדסי תעשייה וניהול מתחילים: 8,000 שקל - 12 אלף שקל.
- מהנדסי מכונות מתחילים: 7,000 שקל- 14 אלף שקל.
- מהנדס רפואי מתחיל: 8,000 שקל - 12 אלף שקל.
"הדרישה עולה"
פרופ' מוטי סוקולוב, נשיא מכללת אפקה, מציין כי מקצועות ההנדסה מבטיחים לבוגריהם עבודה בשכר נאה ומסלולי קידום מגוונים. "הדרישה בשוק התעסוקה ובקרב החברות למהנדסים הולכת ועולה בשנים האחרונות. על מנת לספק את הפער בין הביקוש להיצע, על המדינה לעודד ולתת תמריצים ומלגות לצעירים שעומדים בפני ההחלטה המשמעותית ביותר לגבי עתידם המקצועי. צעירים אלו, שילמדו את מקצועות ההנדסה, הם מנוע צמיחה מרכזי של התעשייה והמשק הישראלי".
ניב פלדמן, מנכ"ל פילת – ITCOM, קבוצת ההשמה הטכנולוגית של פילת, אומר כי "בשוק הטכנולוגי הניסיון הוא מרכיב משמעותי בשכר. בוגרי האוניברסיטאות והמכללות נעדרי ניסיון לחלוטין ורב המעסיקים סומכים על היכולות האישיות הגבוהות שאיתם מגיעים הבוגרים לתעשייה".
"כרגע יש בשוק ביקוש גדול למתכנתים ומיישמים, בייחוד עבור חברות אינטגרציה המתמודדות עם שוק תחרותי במיוחד ולוקחות סיכון מחושב של לקיחת מהנדסים מצעירים, חסרי ניסיון בשכר יחסית נמוך. הבוגרים יצברו שם ניסיון של שנה שנתיים ויתקדמו במהרה לתפקידים משמעותיים יותר בעלי שכר ותנאים טובים יותר".
חשוב לציין כי טווחי שכר של תואר שני בהנדסת מערכות והנדסת אנרגיה, הם עוד יותר מורכבים, משום שברוב המקרים הם מושפעים מתפקיד שיש לו גם אופי ניהולי והוא מאוד תלוי תרבות ארגונית. מה גם שלרוב מדובר בארגונים בעלי מספר רב של עובדים והשכר בנוי משכר בסיס והטבות נלוות, שאינן תמיד נמדדות בשכר הברוטו, כגון: יציבות תעסוקתית, תנאי עבודה, אפשרויות קידום והגדרת תחומי אחריות ברורים וכו'.
לפנייה לכתב/ת 
