סיוע לטורקיה: "המצב לא יחזור להיות כשהיה"
ישראל אמנם תעביר קרווילות כסיוע לניצולי רעש האדמה, אבל שגרירים לשעבר סבורים כי כמו שהעזרה הטורקית באסון הכרמל לא הביאה לשינוי - גם הפעם לא תתרחש תפנית כזו. "צעד חיובי, אבל המצב מאז גרוע בהרבה". ומה האסטרטגיה של ארדואן?
רעידת אדמה מדינית? אל תפתחו ציפיות. שגרירים לשעבר סבורים כי הבקשה הטורקית לסיוע מישראל בעקבות רעש האדמה במחוז ואן היא אמנם צעד חיובי, אבל המרחק בין כך לבין שינוי של ממש ביחסים בין המדינות עדיין גדול.
אסון בטורקיה - הכותרות האחרונות:
- כעס טורקי: 'ארדואן שלח משט לעזה, ומה איתנו?'
- תינוקת בת שבועיים חולצה לאחר יומיים. צפו
סמל רעש האדמה: נער טורקי חולץ - ומת בביה"ח
מחלץ טורקי: אין לנו ציוד, לא מגיעים לניצולים בזמן
לאחר הפרסום הראשון ב-ynet על הבקשה הטורקית לסיוע, ורגע לפני שמטוסים ישראלים עושים את דרכם לטורקיה עם ציוד כחול-לבן, מציעים דיפלומטים ישראליים ששירתו בעבר באנקרה להפריד בין המחווה ההומניטארית למשבר המדיני. "היום המצב בין המדינות הרבה יותר גרוע ממה שהיה באסון הכרמל", הם מזכירים.
עוד בערוץ החדשות:
"גם אחרי השריפה בכרמל לא היה שום שינוי מדיני", הזכיר ליאל את העובדה שהטורקים שלחו אז מטוסי סיוע לישראל. "היתה שיחה בין ביבי וארדואן בניסיון למצוא נוסח התנצלות, אבל זה לא עבד. היום המצב הרבה יותר גרוע, אחרי הורדת דרג הנציגויות והוצאת הדיפלומטים. צריך לזכור שהיום אנחנו עם מזכיר שני באנקרה, לא עם שגריר. מערכת היחסים עודנה קשה, עם פצעים פתוחים שרואים מדי יום - כולל הדיווח על האימון הצבאי המשותף עם קפריסין, שזה סמרטוט אדום מבחינת הטורקים".
לדבריו, הדבר הנכון בשעה הזו הוא לדבוק במישור ההומניטארי, ולא ללחוץ על הכפתורים המדיניים. "יש להם כרגע עשרות אלפי אנשים שצריכים דיור, משום שעכשיו חורף שם ומזג האוויר קר. השאלה היא גם כמה יתנו לנו לתת - בשלב הזה אנחנו רוצים לתת יותר משהם רוצים לקבל, ועובדה שהם דחו סיוע רפואי. גם אם נסייע ונעביר מאות בתים ונשאיר 'אימפקט', צריך לתת לציבור הטורקי לשפוט. לא צריך לבוא למשטר הטורקי בבוקר עם ניסיון לפדות את זה מבחינה מדינית", קבע ליאל.
"ארדואן החליט לא לפעול בכל החזיתות"
אורי בר-נר, שכיהן כשגריר ישראל בטורקיה בזמן רעידת האדמה שארעה בשנת 1999, אז נרתמה ישראל ושלחה משלחות סיוע, סבור גם הוא כי יש להפריד בין המחווה ההומניטארית לצרות המדיניות. "מדובר כמובן בצעד חיובי וטוב, אבל זהו צעד הומניטארי ולא פוליטי, והוא פחות משקף את היחסים עם ישראל. אני הייתי מבסס את הצעד על רקע הומניטארי, מבלי לפרש שום תקוות מדיניות בשלב זה", הדגיש.
הוא הביע תקווה כי הצעד יביא לשינוי מסוים בדעת הקהל בטורקיה, אך הבהיר כי מוקדם להגיד האם הדבר יביא לשיקום היחסים: "אני לא חושב שהמצב יחזור להיות כפי שהיה, אבל יכול להיות שהסטטוס-קוו יישמר ושהמצב לא יידרדר ונוכל להמשיך לפעול. למרות הכל, יש עדיין קשרים בין המדינות, בין היתר יחסים מסחריים".
בר-נר טען כי הסיכוי לשיפור ביחסים בין המדינות תלוי ברצונו של ראש הממשלה הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, והזכיר כי לטורקים ישנם בעיות נוספות מבית ומחוץ. "אני חושב שארדואן מבין שהוא צריך להרגיע את השטח קודם כל עם הכורדים, זוהי הבעיה הכי חריפה שלו. מלבדם, יש לו גם בעיות אזוריות עם איראן וסוריה. יכול להיות שבעקבות זאת הוא הגיע למסקנה שאסור לו לפעול בכל החזיתות, וכי הפעילות מול ישראל לא עוזרת לו".
מטוס המטען שמשרד הביטחון שכר לטובת העברת כמות ראשונה של מבנים יבילים (ניידים) לטורקיה בצהריים יכיל קרווילות קשיחות עם חיבורים ייעודיים למים ולחשמל. הקרווילות הישראליות הראשונות יגיעו בשעות אחר הצהריים בטורקיה וישונעו באמצעות משאיות לעיר ואן, שנפגעה ברעש. במשרד הביטחון ציינו כי העזרה שהגישה ישראל לטורקיה ברעידה הקשה לפני 12 שנה מסייעת מאוד, בשל הניסיון הרב שצברה המשלחת שיצאה בזמנו לטורקיה.
מניין הנספים ברעש ל-459, ורבים עדיין נעדרים. בטורקיה גובר הכעס על אוזלת היד הממשלתית, ושם תקפו את ראש הממשלה: "הוא מסייע לסומליה וללוב, שולח ספינות לעזה - אבל מה איתנו?". אסירים התקוממו בבית כלא לאחר רעידת משנה חזק, הבעירו מצעים ודרשו את שחרורם.
Read this article in English