חוק ההתיישנות: על תרבות המאמן בארץ ובחו"ל

דרור קשטן עובר ימים קשים. הפועל תל אביב משחקת רע, מפסידה לקבוצות קטנות, הוא איבד מסמכותו וגורמים המקורבים להנהלה מדווחים שהוא 'איבד את חדר ההלבשה'. כשקשטן היה צועק על שחקן לפני שמונה שנים, השחקן היה עושה במכנסיים. היום שחקנים מתאפקים לא לצחוק.

עוד ב-ynet ספורט:

• איגוד השייט מצא את נמרוד משיח אשם בפרשת החסימה
• גביע הליגה: כנסו וגלו מי עלתה לרבע הגמר באנגליה
• ספרד: נחשו מי חזרה למקום הראשון בטבלה
  

אחרי כל הפסד שומעים שקשטן בן ה-67 מיושן ואיבד את כוח ההרתעה. האמת שלא אהבתי את ההתנהלות שלו גם כשהיה בשיאו ואימן את הנבחרת, אבל יש כמה עובדות שאסור לשכוח: הפועל ת"א איבדה את השוער הכי טוב בליגה (וינסנט אניימה), את הבלם הכי טוב בליגה (דגלאס דה סילבה), את הקשרים הכי טובים בליגה (ערן זהבי וגילי ורמוט), ואת החלוץ הכי טוב בליגה (איתי שכטר). ומה המסקנה? קשטן מיושן.

פרגוסון. באנגליה אף אחד לא אומר שעבר זמנו(צילום: Getty images imagbank)

מאחר ששלשום הייתי בן 62, קל לי לראות שאין קשר בין הגיל לרלוונטיות. שמעון פרס מאוד רלוונטי בגיל 87, וכמה צעירים שמכתיבים היום את סדר היום בישראל נראים לי תלושים מהמציאות. אלכס פרגוסון כבר חצה את גיל ה-70, וגם אחרי התבוסה בדרבי למנצ'סטר סיטי אף אחד לא יטיל ספק בשליטה של סר אלכס בחדר ההלבשה שלו.

קשטן איבד את חדר ההלבשה, כי ההנהלה שלו, כמו ההנהלות של רוב הקבוצות, היא חלשה. הנהלה חלשה לא מסוגלת להחזיק קבוצה וזקוקה למאמן "חזק". מאמן "חזק" הוא בדרך כלל אדם חלש, שמחפה על חוסר הביטחון שלו בהרבה אבו עלי. מה שנדרש הוא מאמן עם אישיות וקו עבודה ברור, ולהפועל ת"א היה מאמן כזה. אבל אלי טביב העדיף לשתות לאלי גוטמן את הדם והעיף את יוסי אבוקסיס, אז שייהנה עכשיו מקשטן.

דרור קשטן. הפך ללא רלוונטי?(צילום: מור שאולי)

צרות של עשירים

סביר להניח שבסוף אחד הצדדים ימצמץ ראשון ויירד מהעץ הגבוה שטיפס עליו, אבל נכון לעכשיו הבעלים והשחקנים אוחזים זה בצוואר זה, חונקים ונחנקים, הספינה הולכת ושוקעת והם ממשיכים לחנוק. הבעלים לא מוכנים להמשיך ולשלם 56 אחוז מההכנסות לשחקנים, והשחקנים לא מוכנים לרדת באופן משמעותי מהתנאים המופרזים שהצליחו לקבל במו"מ הקודם.

קובי בראיינט. חלוקה צודקת אין כאן(צילום: רויטרס)

עוד כמה ימים של עקשנות, והעונה הולכת לרדת לזבל. מכה קשה לעובדי התפעול והמזנונים באולמות, אנשי המכירות והשיווק, הספקים, המאמנים והצוותים המקצועיים, ערוצי הטלוויזיה שנגרמים להם נזקים אדירים מביטול פרסומות באלפי שעות שידור, חברות תעופה שמטיסות את הקבוצות, אולמות המשחקים ששריינו תאריכים למשחקים. תקצר היריעה.

קשה לבוא בטענות לבעלי הקבוצות, כי שום עסק לא יכול להרוויח כאשר ההוצאה לשכר עבודה היא 60 אחוז מהתקציב. לבעלי הקבוצות נמאס להביא כסף מהבית, למרות שערך המועדונים שהם קנו מצוי כל הזמן בעלייה. מצב בו קובי בראיינט מרוויח 21 מיליון דולר לעונה (לא כולל הכנסות מפרסומת), המאמן שלו מרוויח חמישה מיליון, ובעל הבית ג'רי באס מפסיד - זה מצב בלתי נסבל.

אבנר קופל. הקבוצות עומדות לשירותו במנהלת(צילום: מוטי קמחי)

אבנר בשירות קופל

לפני ראש השנה החליט בג"ץ לדחות את ערעורה של ההתאחדות לכדורגל ואישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע שלמרכז בית"ר תהיה נציגות מיעוט בהנהלת ההתאחדות, למרות שהסיעה לא נמנית עם הקואליציה של אבי לוזון. את ההודעה לעיתונות על מרכז בית"ר הוציא דובר מנהלת ליגת על בכדורסל, שהיו"ר שלה, אבנר קופל, הוא גם יו"ר מרכז בית"ר.

בני השרון/הרצליה מול מכבי חיפה. מי דואג להן?(צילום: מור שאולי)

טורים נוספים של אריה מליניאק:

• עניין של זמן / על שחקני ה-NBA שמגיעים לארץ
• נגמרו החגים, חוזרים לעבודה / דעה
• הרמה בינונית, יש מתח / על פתיחת עונת הכדורסל 
  

נחמד, אבל חשוב לציין שאם קבוצה ישראלית נוספת באמת תעלה ליורוליג, היא לא תוכל להשתתף למרות הכל, כי ביורוליג נדרש אולם גדול. המשך ההודעה ממש מעצבן: "קופל חותר להגדלת מפעל היורוקאפ ל-48 קבוצות כדי שקבוצה ישראלית נוספת תוכל להשתתף במפעל". ההחלטה עדיין לא אושרה, אבל קופל כבר לוקח את האשראי. ממתי "קופל חותר" זו ידיעה? וההשתתפות של עוד קבוצה ישראלית משמחת, אבל לא במחיר של צירוף גדוד קבוצות בינוניות שיהפכו את היורוקאפ לשוק.

• הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק