אין ארוחות חינם: מי אוכל בעבודה ומי נותר רעב?
אם הגעתם למשרד עם תבשילים בקופסאות פלסטיק, או שאתם מארגנים רשימה של טייק-אוויי לחבר'ה - סימן שהבוס לא משלם לכם על ארוחות. מה אומר החוק בנושא, באיזה ענפים משלמים יותר על מזון ואיפה מסתפקים בפירורים? בדקנו
הגעתם בבוקר לעבודה והתחלתם לעשות את מה שמשלמים לכם בשבילו כסף. לאחר כמה שעות ומספר כוסות קפה הבטן מתחילה לקרקר. בשלב זה מתחלקים העובדים לשתי קבוצות עיקריות: בני המזל שמשאירים את הארנק במגירה ומקבלים ארוחה מהמעסיק, ואלה שגורלם היטב עמם פחות ונאלצים להשביע את רעבם על חשבונם.
- לימודי הנדסה: מי ירוויח הכי הרבה בסיום התואר?
ישנם מעסיקים המממנים את מלוא עלות הארוחות, כולל גילום שווי הארוחות. מאידך, יש מעסיקים שלא משתתפים כלל במימון הארוחות. יש גם קבוצה שלישית של מעסיקים שתפעלים מסעדות במקום העבודה, בעוד אחרים מאשרים לעובדים לאכול במסעדות עימן קיימים הסדרים.
בחודש ספטמבר 2011 ערכה עוקץ מערכות סקר בקרב 9,000 עובדים מ-270 חברות ועסקים מתחומים שונים. כותבי הסקר בדקו את מספר הארוחות שאכל כל עובד, הרכבן, אופיין וכו'. מטרת הסקר היתה לבחון את שיעור המימון הממוצע של המעסיק בהאכלת עובדיו, תוך פילוח ענפי עם התייחסות למחיר הארוחה הממוצע, אחוז העובדים שמנצלים את הסדר הארוחות ואחוז העובדים הצמחוניים, עם חלוקה בין מינית.
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, הסביר כי על פי החוק, הוצאות המעביד בגין אספקת ארוחות לעובדים אינה מוכרת למעסיק לצורכי מס. לפיכך, המציאות מאלצת את המעסיקים לחייב את העובד בעלות הארוחות, או לחילופין לחייב את העובד בשווי ההטבה של הארוחות. בפועל, לרשות המעסיק עומדת האפשרות לשלב בין שתי האפשרויות כמו גם שהוא יכול מתוך רצון או לאור הסכם שלא לחייב את העובד, ואז רואים את הסכום הזה כהטבה שחייבת מס הכנסה וביטוח לאומי.
במקרה כזה, משווי הארוחות ינוכו מס הכנסה וביטוח לאומי בהתאם לשכר העובד והמעסיק יכול לגלם את מס ההכנסה והביטוח הלאומי. כלומר, "לפצות" את העובד בחיוב של מס ההכנסה והביטוח הלאומי. ברגמן מוסיף כי על המעסיק לזכור שאי חיוב העובדים בערך הארוחה או בשווי הארוחה מהווה עבירה על חוקי מס הכנסה וביטוח לאומי.
תעשיית המתכת, מסחר ושירותים: הסדרי ארוחות במיעוט ברור של העסקים
| תעשיית המזון | תעשיית המתכת | מסחר ושירותים | ביטוח ופיננסים | היי-טק | ממוצע | |
| הסדר ארוחות | 56.3% | 21.7% | 37.8% | 65.3% | 89.6% | 52.3% |
| אחוז מימון ממוצע של המעסיק | 84.3% | 56.7% | 30.1% | 69.3% | 75.4% | 61.7% |
| מחיר ארוחה ממוצע | 24.2 שקל | 24.7 שקל | 29.4 שקל | 34.2 שקל | 35.2 שקל | 28.2 שקל |
| אחוז העובדים המנצלים את הסדר הארוחות | 70.9% | 54.9% | 12.4% | 75.4% | 82.5% | 57.3% |
אצל כ-50% מהעסקים שנבדקו קיימים הסדרים כאלו או אחרים של ארוחות. בענפי הביטוח והפיננסים ובהיי-טק נמצאו הסדרים ברוב המוחלט של העסקים ואילו בתעשיית המתכת ומסחר ושירותים קיימים הסדרי ארוחות במיעוט ברור של העסקים.
תמונה דומה קיימת גם באחוז המימון שבו בענף המסחר והשירותים המעסיקים שכבר מאפשרים הסדרי ארוחות מממנים רק כשליש מהעלות. בענפי הביטוח והפיננסים וההיי-טק המעסיקים ממנים כ-75% מעלות הסדרי הארוחות.
תופעה מאוד בולטת שנצפתה היא מחיר הארוחות. בעוד שמחיר הארוחה הממוצעת בתעשיות המזון והמתכת עומד על קצת יותר מ-24 שקל לארוחה, מחיר כל ארוחה שענפי הביטוח והפיננסים מגיע לכ-35 שקל לארוחה בממוצע.
האם החוק מתייחס להחזר בגין ארוחות לעובד?
עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי אין בחוק הוראה המחייבת מעסיק לתת לעובד החזר בגין הארוחות שהוא אוכל במהלך יום העבודה ועל כן העובד אינו יכול לדרוש ממעבידו לספק לו מזון או תלושי מזון.
ישנם לא מעט עובדים המועסקים בחוזים אישיים, המכילים התייחסות קונקרטית לסוגיה זו. נוסף לכך, המציאות מלמדת כי ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע כי העובד זכאי לתשלום סכומים שונים עבור אוכל, למשל כאשר הוא נדרש לעבוד מחוץ למקום עבודתו הרגיל או כאשר הוא עובד מעל מספר מסוים של שעות נוספות ביום.
באיזה ענף אתם עובדים והאם משלמים לכם על אוכל? שתפו אותנו בתגובות
לפנייה לכתב/ת 
