שיפור במצב האישה שנפגעה לאחר דיקור מי שפיר

מנהל בית החולים: אני אופטימי, היא תצא מזה

עם זאת היום מדווח בית החולים לניאדו כי חל שיפור קל במצבה. היא כאמור החלה להגיב חלקית לגירויים. חל שיפור גם בפרמטרים שונים בהנשמתה המלאכותית ובבדיקות הדם. עם זאת מדגישים בבית החולים כי מצבה יציב אך עדיין קשה. בשיחה של הצוות הרפואי עם ynet עולה כי ככל הנראה הצעירה אינה מודעת לכך שרחמה נכרת והעובר הופל.

בדיקת מי שפיר: סיבוכים נדירים

בחודש יוני אשתקד אירע מקרה נוסף בו צעירה בת 26 איבדה את עוברה בבית חולים פרטי גדול במרכז הארץ. גם אז מצבה של הצעירה הדרדר במהירות, מערכות גופה קרסו והיא סבלה מכשל רב מערכתי שהעמיד את חייה בסכנה מיידית. מהבדיקות שנערכו לה אז עלה כי החיידקים האלים שגרם לזיהום הוא אי קולי, חיידק צואתי נפוץ. הרופאים גם אז החליטו לכרות את רחמה בנסיון להשתלת על הזיהום.

בבדיקה מחדירים מחט דקה לחלל הרחם, דרך דופן הבטן של האישה, ושואבים את הנוזל שבו העובר שוחה - מי השפיר. נוזל מי השפיר הוא למעשה השתן של העובר, המכיל גם תאים מעורו. הבדיקה מתבצעת לצורך זיהוי של מחלות באמצעות בידוד החומר הגנטי.

הבדיקה אורכת כרבע שעה, שבמהלכה מסביר הרופא על מהלך הבדיקה, מחתים את האישה על טופס הסכמה ומכין את אזור הדקירה באופן סטרילי. בסיוע מתמר אולטרסאונד מחדיר הרופא את המחט, שאורכה המקסימלי הוא תשעה ס"מ, ושואב כ-20 מ"ל ממי השפיר (הכמות הכוללת באישה הרה היא 200 עד 300 מ"ל).

אצל אישה עם דופן דק עומק החדרת המחט הוא כשני ס"מ, אולם אצל נשים בעלות עודף משקל עשויה המחט להיות מוחדרת עמוק יותר. במקרים קיצוניים קיימת מחט באורך 15 ס"מ.

משך השאיבה של מי השפיר הוא כחצי דקה. מתוך הנוזל שנשאב, שני מ"ל נשלחים לבדיקת החלבון העוברי במי השפיר, והשאר נשלח לבדיקת כרומוזומים. העובר מחדש את כמות מי השפיר בתוך כ-24 שעות.

ניתן בדיקת מי שפיר לבצע כבר מהשבוע ה-12 להריון, אולם בשלב כה מוקדם אין די תאים שנשרו מעור העובר, לפיכך לרוב מתבצעת הבדיקה בשבועות 16 עד 20 להריון.

דיקור מי שפיר ניתן לבצע עד מועד הלידה, במקרים שבהם יש צורך להזריק תרופות לעובר או לנקז את מי השפיר.

בדיקת מי שפיר מתבצעת כאשר עולה חשד למחלה גנטית בעובר. למשל, אם מראה בדיקת האולטרסאונד סימנים לתסמונת דאון, או נשאות של שני בני הזוג למחלה גנטית, או אם קיימת התפתחות לא תקינה של העובר. הבדיקה מומלצת לכל אישה מעל גיל 35, כיוון שהסיכוי למחלה גנטית מעבר לגיל זה עולה משמעותית.

בדיקת מי שפיר מתבצעת גם כשקיים חשד לירידת מים: הרופא מזריק לחלל מי השפיר חומר בצבע כחול, ולאחר מספר שעות בודקים אם אין ירידה של החומר הכחול דרך הנרתיק.

הבדיקה מתבצעת גם בחשד לזיהומים בעובר כמו CMV סביב השבוע ה-22 להריון. מדובר בבדיקה מסוג PCR, הבודקת את נוכחות הוירוס במי השפיר. רק סביב גיל זה של העובר הוא מפריש בשתן את הווירוס, לכן לא ניתן לבצע את הבדיקה קודם לכן.

כיום הסיכונים מבדיקת מי השפיר נמוכים מאוד ונעים בין 1:1,500 ל- 1:900. אם הבדיקה נעשית בתנאים סטריליים, על ידי גינקולוג מיומן, אין חשש לסיבוכים. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא עילפון לאחר הפעולה, ובמקרה כזה מורמות רגלי המטופלת והיא שבה להכרה מלאה בתוך שניות.

תופעת לוואי נוספת כוללת תחושת לחצים והתכווצויות באזור הדקירה או בשיפולי הבטן. אלה חולפים באמצעות שתייה מרובה ומנוחה. סיבוך של הבדיקה הוא הפלה המתרחשת לרוב כתוצאה מזיהום. תופעה זו נדירה ביותר בשכיחות של למטה מאחוז אחד.

אולם מסתבר שהפחד הגדול ביותר של הנשים הוא פציעה של העובר מהמחט. בשנים האחרונות כמעט שאין תיאורי מקרים שכאלה. הבדיקה מתבצעת בהכוונה של אולטרסאונד באזור הרגליים או גב העובר, כך שגם אם תהיה תזוזה שלו - הוא לא יידקר ממחט הבדיקה.