"לוחם": שרירים עם נשמה
שני אחים, כל אחד מהם אנדרדוג שמייצג צד אחר של גבריות במשבר, נכנסים לזירה אחת - ורק אחד ינצח: "לוחם" לוקח סטריאוטיפים פשוטים ויוצק מהם דרמת ספורט חזקה במיוחד
בפרפראזה על אמירתו הידועה של פון קלאוזוביץ, אפשר לומר שבסרטי ספורט טובים התחרות היא ההמשך של הדרמה בדרכים אחרות. לא רק שהקונפליקטים הדרמטיים אינם מושהים במהלך הפעילות הפיזית, אלא שהם אמורים להגיע לשיא. כיצד מכניסים מאווים, כעסים או חולשות שמקורם, לפחות באופן חלקי, מחוץ לזירה לתוך הסיטואציה הספורטיבית? יתכן שהדרך האפקטיבית ביותר היא להכניס את החיים עצמם לתוך הזירה.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
"לוחם" ("Warrior") מציב בזירה שני אחים, שניהם ראויים וזוכים לאהדת הצופים. שניהם אנדרדוגים שעברו דרך לא פשוטה כדי להגיע למעמד זה. בסרטי ספורט אחרים, כל אחד מהם היה הגיבור שבסופו של דבר היה מנצח, אך כאן אחד מהם עומד להפסיד. המיומנות שבה דמויות אלה עוצבו בתסריט ובעבודת המשחק המרשימה המופגנת בסרט, הופכת את חלקו האחרון לסדרה אינטנסיבית של עימותים פיזיים ורגשיים.
הפעם אין זה סרט אגרוף אלא סרט שניתן להגדיר, קצת ברשעות, כיוזמת קידום מכירות ל-MMA (ראשי תיבות של Mixed Martial Arts), צורת לחימה הכוללת שילוב בין מספר אמנויות לחימה (ג'ודו, קרטה, ג'יאוג'יטסו ברזילאי, אגרוף תאילנדי), וענף ספורט שצומח במהירות מאז הגיע לארצות הברית בתחילת שנות ה-90.
לטוב ולרע, מדובר בצורת לחימה שונה מאגרוף. יש כאן שילוב בין מיומנויות המחייב, חרף הברוטליות, סוג של השכלה רחבת אופקים מצד הלוחמים, שנדרשים לשלוט במגוון צורות לחימה ולהתאים אותם ליכולות של היריב המסוים. במילים אחרות, מכות לאדם החושב.
כיוון שהסרט נכשל בארצות הברית, ניתן לשער שיש דבר שהיה חסר בייצוג הקולנועי של ה-MMA ושכן נמצא בסרטי אגרוף. אולי היתה זו אותה פשטות פרימיטיבית (מבחינה דרמטית) של אדם מול אדם, פנים מול פנים, אגרוף מול אגרוף, בלי הכרעות שנעשות על הרצפה באמצעות לפיתות ונעילות. ההפסד, בכל אופן, כולו של הקהל האמריקני.
משפחה בהפרעה
"לוחם" משתמש בקונפליקטים דרמטיים שהיו מפרנסים לפחות שלושה סרטים. במרכזו עומדת שלישיית גברים - אב ושני בניו. האב אדי קונלון (ניק נולטה), הוא מאמן היאבקות בעברו ושתיין כבד שהכה את אשתו ורדה בילדיו. הדבר היחידי הטוב שעשה למען בניו הוא ללמד אותם להילחם.
בפתיחת הסרט הוא מוצג כגבר כבוי, אכול רגשות אשם על מי שהיה. הוא חזר לחיק הנצרות וכבר כמעט שלוש שנים לא נגע בטיפה המרה. נראה שאת חייו השבורים והנתק שלו משני בניו, כבר לא ניתן יהיה לתקן.
הבן הבכור, ברנדן (ג'ואל אדג'רטון), בעברו לוחם MMA, עבר להוראת פיזיקה בבית ספר תיכון. יחד עם אשתו טס (ג'ניפר מוריסון) הוא מנסה להחזיק את הראש מעל המים בתקופה כלכלית קשה. שלושה שבועות לפני שהבנק יעקל את ביתו, הוא נאלץ לחזור להילחם - גם כשהדבר עולה לו במשרתו.
חלפו 14 שנים מאז שראו האב והבן את האח הצעיר, טומי (טום הארדי). כשאימם של ברנדון וטומי ברחה למערב ארצות הברית (שם מתה מסרטן), טומי הצטרף אליה וברנדן העדיף להישאר בפיטסבורג עם חברתו, שהפכה מאז לאשתו.
כעת טומי חוזר משירות צבאי עם המארינס בעיראק, כשענן של תעלומה אופף את מעשיו שם. את אביו הוא שונא, אך מוכן להיעזר בו כמאמן. לאחיו הוא לא שוכח שזנח אותו ואת אימו. את זעמו הוא מבטא ביכולת התקפה רצחנית בזירת הקרבות, והרווחים הכספיים שאליהם הוא חותר מיועדים לתמיכה באלמנתו של חבר שלחם לצידו.
כל אחד מהגיבורים מייצג צד של גבריות אמריקנית במשבר: הגבר המוחלש במשבר הכלכלי, והגיבור הזועם ששב מהמלחמה. סטריאוטיפים פשוטים שנגד כל הסיכויים הופכים בסרט לדמויות בעלות נפח אמיתי. שני השחקנים, אדגרטון והארדי, הם לא רק גברים שריריים, אלא גם שחקנים מוכשרים.
אדגרטון בונה דמות מורכבת של אבא טוב, שיש בו רבדים נוספים שהופכים אותו ללוחם נחוש. הארדי כריזמטי כגבר צעיר זועם וברוטאלי, תכונות המכסות על כאב עמוק. אפשר להבין מדוע כריסטופר נולאן בחר בו כאויבו הבא של באטמן ב"עלייתו של האביר האפל".
גאווין אוקונור ממזג בסרט זה את אירוע הספורט הסוחף שעמד במרכז סרטו "נס הנחישות" (2004) עם העימות האינטנסיבי בין אבות ובנים בדרמת השוטרים שלו, "גאווה ותהילה" (2008). עבודתו כבמאי ותסריטאי מצדיקה את אורכו הלא מבוטל של "לוחם" (שעתיים ועשרים), והופכת אותו לסרט ספורט ראוי ביותר.
