חוצפה: הציג נכס רק מבחוץ - ודרש דמי תיווך
מתווך שהציג נכס מבחוץ ולא גילה שהוא נמסר לשיווק בבלעדיות למתווך אחר, תבע מהלקוחה תשלום לאחר ששכרה אותו. בית המשפט חשב אחרת: "התובע לא היה הגורם היעיל בעסקה"
מתווך בעל רישיון לעסוק בתיווך בנדל"ן שעובד במשרד תיווך בשכונת נווה צדק בתל אביב, חתם מול לקוחה - בעלת עסק לניהול גן ילדים, הסכם להזמנת שירותי תיווך ביחס לשני נכסים לצורך הפעלת גן ילדים. הוא הציג בפניה את אחד הנכסים מבחוץ מכיוון שלא היה בידיו מפתח.
עוד פסקי דין בנושא תיווך:
- המתווך הוסיף נכס ודרש שכר. מה קבע ביהמ"ש? המתווך הסתיר מידע מהותי ויחזיר את דמי התיווך
- הצלחה או השקעה: איך נקבע תשלום המתווך?
לטענת המתווך, לאחר שהיא הביעה עניין, הוא מסר לה את פרטיו של בעל הנכס והיא פנתה אליו ישירות, אולם הוא הפנה אותה למתווך אחר שהוסמך על ידיו לטפל בהשכרתו. הלקוחה אכן פנתה לאותו מתווך, ובעקבות זאת הוצג בפניה הנכס מבפנים. כעבור מספר שבועות נחתם הסכם שכירות בינה לבין בעל הנכס.
התובע פנה ללקוחה ודרש ממנה דמי תיווך בסך 45,738 שקל.משסירבה, הגיש נגדה תביעה לבית משפט השלום בת"א. לטענתו, עם כריתת חוזה השכירות, התגבשה זכותו לדמי תיווך לפי ההסכם, שכן הוא זה שהציג בפניה את הנכס ומסר לה את פרטי בעל הנכס.
הלקוחה טענה, כי הסכם התיווך נכרת בהתבסס על מצגי שווא של התובע ולכן יש לבטלו. לטענתה, התובע הציג בפניה מצג לפיו הסמיך אותו בעל הנכס לטפל עבורו בהשכרתו, אולם בדיעבד התברר לה כי הטיפול בנכס ניתן על ידי בעל הנכס בבלעדיות למתווך אחר, וזו הסיבה לכך שהתובע לא הצליח לקבל מפתח לנכס או להראותו מבפנים. לחילופין טענה הלקוחה כי התובע לא היה הגורם היעיל בכריתת חוזה השכירות ולכן בכל מקרה אינו זכאי לדמי תיווך.
המתווך הפר את חובת הגילוי
השופט רונן אילן דחה את התביעה, לאחר שקבע כי התובע הפר את חובתו כמתווך לגלות ללקוחה מידע מהותי אודות הנכס. בפסק הדין נקבע כי הוא לא גילה לה שהנכס ניתן לשיווק בלעדי למתווך אחר למרות שידע על כך, ואף לא גילה לה כי קיים סכסוך בינו לבין אותו מתווך ולכן אין ביכולתו לשתף עימו פעולה.
"את המידע הזה, את הבלעדיות שנתונה למתווך אחר ואת חוסר היכולת לפעול בשיתוף פעולה עם אותו מתווך, חייב היה התובע לגלות לנתבעת מראש, בטרם חתימת הסכם התיווך", כתב השופט. "לא יכול להיות ספק בדבר חיוניות מידע זה ללקוח בהחלטתו אם להתקשר לקבלת שירותי התיווך אם לאו".
השופט הוסיף כי סביר להניח שלו ידעה הלקוחה מראש שהתובע עומד להציג לה נכס בלא שהוסמך לכך על ידי הבעלים, לא הייתה מתקשרת עימו בהסכם התיווך. עוד הוא ציין, כי התובע לא היה הגורם היעיל בעיסקה, ואף היה גורם "מזיק", שכן הוכח כי כל זמן שהיה מעורב בעסקה, לא ניתן היה לקדמה עקב הסכסוך בינו לבין המתווך ששיווק את הנכס.
השופט ציין כי אמנם יש מקרים בהם די במסירת פרטי בעל הנכס כדי שהמתווך ייחשב לגורם היעיל, אולם לא במקרה זה, בו הסתבר כי בעל הנכס הפנה את הלקוחה למתווך אחר. לאור דחיית התביעה, חויב התובע לשלם ללקוחה הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
עיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
