לקראת שביתה? נתניהו ועיני דנו בעובדי הקבלן
ראש הממשלה ושר האוצר נועדו עם יו"ר ההסתדרות שהכריז לפני החג על סכסוך עבודה במשק. עיני הבהיר כי הוא דורש להעביר את מרבית עובדי הקבלן להעסקה ישירה. נתניהו: מעוניין שיימצא פתרון לסוגייה
ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד אמש (ד') עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני לדיון ראשון בדרישתו של עיני לצמצם את מספר עובדי הקבלן במשק. בפגישה נכחו גם שר האוצר, יובל שטייניץ ופקידים בכירים במשרדו וראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש.
הפגישה התקיימה במסגרת פגישות פורום "השולחן העגול" המתכנס מפעם לפעם לדון בענייני המשק. ברקע השיחה עמד האיום של עיני להשבית את המשק אם דרישתו לא תיענה ברצינות. יו"ר ההסתדרות הכריז על סכסוך עבודה כללי לפני החג, והחוק קובע כי מהרגע שעברו שבועיים מאז הכרזת סכסוך העבודה - כלומר, החל מהשבוע - ההסתדרות יכולה לפתוח בכל רגע נתון בשביתה כללית במגזר הציבורי ובחברות במגזר הפרטי שעובדיהן מאוגדים.
בהסתדרות דיווחו כי האווירה בפגישה היתה חיובית וכי הצדדים הקשיבו זה לזה. עיני אמר בפגישה כי הוא דורש להעביר את מרבית עובדי הקבלן להעסקה ישירה, והבהיר שלא יסתפק רק בשיפור תנאי עבודתם (כפי שמציע שר התמ"ת, שלום שמחון). נתניהו אמר: "אני מעוניין שיימצא פתרון לסוגייה הזאת ואני בעד שתתנהל הידברות עם ההסתדרות בנושא".
שטייניץ העלה בפגישה את המלצות ועדת טרכטנברג להורדת מכסי ייבוא - שברוש ועיני מתנגדים לה בחריפות. שטייניץ, שיעלה את ההמלצות הללו בישיבת הממשלה ביום ראשון, אמר כי "הורדת המכסים תוריד פערים". ברוש חזר על עמדתו, לפיה הורדת המכסים תפגע בתעשייה הישראלית ותגרום לפיטורי עובדים.
לקראת הצהריים נפגשו בלשכתו של עיני בתל אביב נציגי האוצר, ההסתדרות והמעסיקים שהמשיכו לדון בסוגיית עובדי קבלן.
ארגוני המחאה נגד הקבלנים - ועיני הצטרף
בישראל יש כ-400 אלף עובדי קבלן, רובם במגזר הציבורי. הם מועסקים בתנאים גרועים בהרבה מהעובדים הקבועים באותם תפקידים, וסובלים מהלנות שכר ומפגיעות תכופות בזכויותיהם הסוציאליות.
הכנסת חוקקה בעבר את חוק חברות כוח אדם, שמחייב חברות לקלוט עובדי כוח אדם כקבועים אחרי 9 חודשי העסקה, אך החברות עקפו את החוק בקלות כששינו את שמן מ"חברות כוח אדם", ל"קבלנים חיצוניים" שכביכול רק מספקים שירות לגוף המעסיק.
הארגונים החברתיים המובילים את המחאה החברתית דורשים לחסל את העסקת עובדי הקבלן ולהעביר את כל העובדים להעסקה ישירה. הדרישה הופיעה בכל רשימות הדרישות של ארגוני המחאה אך כמעט לא זכתה להתייחסות בדו"ח ועדת טרכטנברג.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הכריז לפני כשבועיים על סכסוך עבודה כללי במשק, שמשמעותו היא איום בשביתה כללית, בדרישה לפתוח בהליך שיביא לקליטתם של כמה שיותר עובדי קבלן כעובדים קבועים. בעקבות האיום של עיני, נפתח מו"מ בין ההסתדרות לממשלה על עתיד עובדי הקבלן.
על רקע דרישות המפגינים וההסתדרות, הודיע אתמול שר התמ"ת, שלום שמחון, כי יגיש בשבוע הבא הצעת מחליטים לממשלה להסדרת זכויות עובדי הקבלן במגזר הציבורי. הצעה קובעת שתנאי העבודה של עובדים שמועסקים בידי קבלני שירותים במגזר הציבורי יושוו לאלה של העובדים הקבועים באותם גופים.
הצעת החוק של שמחון, אם תתקבל, תהווה ניצחון למחאה החברתית, אך לא תייתר את איום השביתה של עיני, מאחר ועיני דורש להעביר את העובדים להעסקה ישירה ולא רק להשוות את תנאי עבודתם לאלה של העובדים הקבועים. גם פעילי המחאה הודיעו אתמול כי לא יסתפקו בהצעתו של שמחון אלא ידרשו מעבר להעסקה ישירה.
יש לציין שעיני וארגוני המחאה מתנגדים להצעת שמחון מסיבות שונות: עיני מעוניין שהעובדים יהיו מאוגדים בהסתדרות כמו העובדים הקבועים במגזר הציבורי, ואילו פעילי המחאה מבינים שאם תנאי עבודתם של עובדי הקבלן ישתוו לאלה של עובדים קבועים אך הקבלנים ימשיכו להעסיק אותם, התוצאה תהיה בזבוז של כספי ציבור לטובת חברות פרטיות שאין בהן צורך. בנוסף, גם ההסתדרות וגם הפעילים מתנגדים להצעת שמחון כיוון שהיא עוסקת במגזר הציבורי בלבד והם דורשים להעביר עובדים להעסקה ישירה גם בחברות גדולות במגזר הפרטי.