תאונת דרכים או לא?
פגיעה שנגרמת בהליכה בדרך לכניסה לרכב או לאוטובוס, בכוונה להיכנס אליו ולנסוע, הינה תופעה מוכרת שקורת מידי יום לרבבות אנשים. איזה סוג תאונה זו על פי החוק?
- עלות תאונות עבודה: 3.3 מיליארד ש' בשנה
- נפגעים על הדרך - מדריך לתאונות עבודה
פגיעה שנגרמת בהליכה בדרך לכניסה לרכב או לאוטובוס, בכוונה להיכנס אליו ולנסוע, הינה תופעה מוכרת שקורת מידי יום לרבבות אנשים. המקרים השכיחים הינם ריצה לעבר הרכב או אוטובוס כדי להספיק ולהיכנס אליו, ירידה מספת המדרכה לעבר הכביש, צעידה בין בורות בכביש לקוי במגרש חניה וכו'.
כאשר ניזוק אדם אשר צעד לעבר רכבו והתכוון להיכנס אליו לצורך תחבורה, עולה השאלה האם פגיעה שכזו נגרמת לתאונת דרכים או לפגיעה נזיקית אחרת. לסיווג המפגע כתאונת דרכים או כפציעה נזיקית ישנה משמעות רבה מבחינה משפטית ואף מבחינה כלכלית. המשמעות לכך הינה בחוקים השונים החלים על המקרה, דרכי הפיצוי, גובה הפיצוי, השונות בנקיטת ההליך המשפטי הדרוש, חובת ההוכחה בהליך המשפטי, הצדדים לתביעה, הוכחת קשר סיבתי, נזק וכו'.
בכלליות החלוקה היא ברורה. אם מסווג המפגע כתאונת דרכים יש לפעול לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אם המפגע אינו נחשב כתאונת דרכים יש לפעול לפי פקודת הנזיקין או במקרים מסוימים לפי חוק הביטוח הלאומי כאשר הפגיעה יכולה אף להיחשב כתאונת עבודה.
סעיף ההגדרות בחוק תאונות דרכים, קובע ומגדיר מהי תאונת דרכים, מהו נזק גוף ומהו שימוש ברכב מנועי, וכלשונו:
תאונת דרכים - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.....;
נזק גוף - מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני ....... בעת אירוע תאונת הדרכים;
שימוש ברכב מנועי - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו ...
לאור ההגדרה הקובעת ש"שימוש ברכב מנועי" כוללת גם "כניסה לתוכו או ירידה ממנו" נוטים רבים לסבור בטעות, כי גם פגיעה שארעה בשלב ההליכה לכיוון הרכב, במטרה להיכנס אליו, הינה למעשה שלב הכניסה לרכב, ועל כן פציעה בשלב זה נחשבת כתאונת דרכים.
מבחן הסיכון, שלב ההכנה לכניסה לרכב ושלב הכניסה לרכב
לצורך קביעה ראשונית האם כלל עסקינן בתאונת דרכים כאשר נגרם מפגע, מפעיל בית המשפט את "מבחן הסיכון התעבורתי". מבחן זה קובע כי האם הנזק שנגרם לניזוק הוא בגדר הסיכון שנובע משימוש ברכב למטרות תחבורה. קרי, האם ניתן לראות בפעילות רכב מנועי כגורם לקרות נזק הגוף, ואם הנזק הוא בתחום הסיכון שהפעילות ברכב יצרה.
בנוסף למבחן הסיכון בודק בית המשפט האם התקיים קשר סיבתי (קש"ס) בין השימוש ברכב לבין קרות הנזק לנפגע. היינו, האם בגלל השימוש ברכב (נסיעה, כניסה לתוכו, יציאה ממנו, לפי סעיף ההגדרות בחוק) נוצר ונגרם הנזק לנפגע. מבחן הסיכון הינו המבחן העיקרי לבחינה וקביעה האם מפגע הינו נחשב כתאונת דרכים או כפגיעה נזיקית סתם.
רק לאחר שבית המשפט עובר את משוכת "מבחן הסיכון התעבורתי" פונה הוא לשלב הבדיקה וההבחנה שבין, שלב ההכנה לכניסה לרכב לבין שלב הכניסה לרכב באופן פיזי. שלב ההבחנה בין המקרים הינו "מבחן השלב האחרון", ומבחן זה קובע כי רק פגיעה בשלב הכניסה לרכב בפעול תיחשב כתאונת דרכים (לדוגמא, פתיחת דלת הרכב וקבלת מכה, עליה עם רגל אחת לאוטובוס ונפילה), וכל פגיעה אחרת בשלב ההכנה לכניסה לרכב (לדוגמא הליכה לכיוון הרכב ונפילה) לא תחשב כתאונת דרכים. בתי המשפט מודעים לבעייתיות שישנה בתיחום הגבולות והאבחנות הדקיקות בנושא. היינו, מתי מתרחש בפועל שלב הכניסה לרכב, אלא שלרוב נוטים בתי המשפט השונים לקבוע כי רק כאשר מתקיים מגע פיזי בין הנפגע לבין הרכב נחשב הדבר לשלב הכניסה לרכב, ולכן מדובר בתאונת דרכים.
אם לא נוצר מגע זו לא תאונה
כך לדוגמא, קבע בית משפט השלום בירושלים כי נפילתה ופציעתה של הולכת רגל, כאשר ירדה ממדרכת הרחוב במטרה לצעוד ולהיכנס לאוטובוס, זאת מבלי שנוצר כל מגע פיזי בינה לבין האוטובוס, איננה נחשבת כתאונת דרכים.
במקרה אחר קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי מקרה שבו אדם נפל לאחר שדילג מעל שלולית מים עת התכוון להיכנס לרכב שהיה סמוך למדרכה, אינו נחשב כתאונת דרכים כלל, שכן מדובר בשלב ההכנה לכניסה לרכב ולא בשלב הכניסה לרכב. נקבע כי התאונה ארעה לנפגע במהלך צמצום המרחק לרכב, בכוונה להיכנס אליו, ומדובר היה בפעולת הכנה קודם לכניסה עצמה לרכב, ומכאן שנזק הגוף שנגרם בשלב זה אינו בגדר הסיכונים שחוק תאונות הדרכים נועד לפצות עליהם.
מאידך, נקבע בפסק דין אחר באופן ייחודי ובדעת רוב, כי נפילה ופציעה שנגרמה עקב ריצה לאוטובוס תחשב כתאונת דרכים, מן הטעם שתנופת הכניסה לאוטובוס, תחשב כשלב תחילת שלב הכניסה לאוטובוס, גם אם טרם היה מגע פיזי בין הנפגעת לאוטובוס, אליו התכוונה הנפגעת לעלות.
יודגש, כי לעת זו רוב הפסיקה דורשת כי יהיה מגע פיזי בין הנפגע לרכב, על מנת שתוכר הפגיעה כתאונת דרכים. נוסיף, כי כאשר הפגיעה נגרמת בדרך לרכב ואינה מהווה תאונת דרכים, על הנפגע לפעול מול הגוף האחראי בעניין. לדוגמא, במקרה שבו אדם נפל ונחבל עקב מהמורה במדרכה בדרך לרכבו, עליו לפנות לעירייה בעניין ולדרוש ממנה פיצוי, כי זו אמונה על דאגת תקינות המדרכות בתחום שיפוטה ושומה עליה לדאוג לביטחון ושלום הציבור.
הכותב הוא עו"ד המתמחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי (www.abelaw.co.il). האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני
לפנייה לכתב/ת 
