פערים בקמפוס: הצרות של הפקולטות למדעי הרוח

הפער בין לימודי המדעים המדויקים באוניברסיטאות לבין מדעי הרוח לא מתבטא רק בביקוש: גם הפקולטות של המקצועות הטכנולוגים מפוארות הרבה יותר. ממה זה נובע? ולמה המדינה לא לוקחת אחריות? שנת לימודים חדשה - בעיות ישנות

תומר ולמרפורסם: 27.10.11 , 23:13

הפער הגדל והולך בין המדעים המדויקים לבין מדעי הרוח באוניברסיטאות בישראל לא מתחבא רק במספרים ובסטטיסטיקות אלא גם בארכיטקטורה. סיור בבנייני הפקולטה להנדסה או רפואה באוניברסיטאות בישראל מגלה מבנים חדישים, כיתות לימוד מודרניות, מדשאות מרווחות, חדרי שירותים נעימים וממוזגים ושלל אמצעי טכנולוגיה שמרכיבים סביבת לימודים מתקדמת וראויה למאה ה-21. אבל יש פקולטות שנראות הרבה פחות טוב.

חוזרים לקמפוס - כתבות נוספות:

אם מפנים מבט לקצה הקמפוס, לכיוון הבניינים של מדעי הרוח, התמונה הופכת קודרת. במרבית האוניברסיטאות בארץ מדובר במבנים מיושנים בעלי תשתיות רעועות, הסטודנטים יושבים על כיסאות פלסטיק שחלקם שבורים וחדרי השירותים מוזנחים.

הפקולטה למדעי הרוח בהר הצופים. מציאות קודרת(צילום: גיל יוחנן)

לקראת תחילת שנת הלימודים האקדמית, נדמה שהמצב לא עומד להשתנות בקרוב. הנתונים שמתפרסמים כאן מצביעים על חפיפה בין הידרדרותן הפיסית של הפקולטות למדעי החברה לבין הידרדרות הביקוש שלהן: ירידה של עשרות אחוזים בשיעור הסטודנטים שנרשמו למקצועות מדעי הרוח, לעומת עלייה באחוז הסטודנטים בפקולטות להנדסה ועסקים.

הפקולטה להנדסה בגבעת רם. בחזית המחקר הטכנולוגי(צילום: גיל יוחנן)

המגמה הזאת אינה חדשה (ראו טבלאות להלן), ומשיחות עם אנשי אקדמיה בכירים עולה כי הדבר אינו מקרי: האוניברסיטאות מקצות את עיקר המשאבים לתחומי לימוד "רווחיים" כגון ביו-טכנולוגיה והנדסת חשמל על חשבון השקעה בתחומים של פיתוח תרבות, רוח ומורשת. אלה, במקרה הטוב, מצליחים לגייס תרומות. "כשמסתובבים במסדרונות מדעי הרוח התחושה היא כאילו חזרנו 50 שנה אחורה", אומרת סטודנטית מאזור המרכז. "המבנים אפורים וישנים והקירות סדוקים. כל הכבוד שמשקיעים בטכנולוגיה מתקדמת, אבל ללא פילוסופים, היסטוריונים וארכיאולוגים - סופה של התרבות להיכחד".

עם אריסטו לא הולכים למכולת

בין אם הביקוש הפוחת ללימודי מדעי החברה והרוח גורר אחריו את היעדר ההשקעה או להיפך, עם המספרים קשה להתווכח. לדוגמה, על פי נתון שמפרסמת המועצה להשכלה גבוהה, בשנת הלימודים הקרובה ילמדו 18 אחוז מהסטודנטים בפקולטות השונות להנדסה, לעומת 7 אחוזים בלבד בתחומי מדעי הרוח.

עוד כותרות בערוץ החדשות:

בניין הפקולטה להנדסה בבאר שבע. לימודים במאה ה-21(צילום: הרצל יוסף)

"בעולם של היום רק בודדים ילכו ללמוד פילוסופיה או היסטוריה של העת העתיקה, כי על אף שזה מאוד מעניין, אלו תחומים שקשה מאוד להתפרנס בהם", אומר אייל, סטודנט להנדסה כימית באוניברסיטת בן גוריון. "זה נכון שלימודי הנדסה זה לא בדיוק חלום חיי, אבל התואר הראשון - מעבר להרחבת אופקים - הוא גם כרטיס הכניסה לתעשייה הישראלית. לצערי עם אריסטו וסוקרטס אי אפשר ללכת לסופר ולפרנס משפחה וילדים".

הפקוטלה למדעי הרוח בנגב. "בעיה תקציבית"(צילום: הרצל יוסף)

מרצה בכיר להנדסה מוסיף: "זה לא שחלילה צריך לקפח את מדעי הרוח, אבל מתן העדיפות לפיתוח הטכנולוגיה הוא מתבקש. העולם היום צועד קדימה וכל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה חייבת לעמוד בחזית המחקר הטכנולוגי. לצורך כך היא חייבת להשקיע סכומי עתק בתשתיות של מחקר ופיתוח הכוללות בין היתר גם סביבת לימודים ראויה".

הפקולטה להנדסה בבר-אילן(צילום: ירון ברנר)

פרופ' אייל זיסר, דיקן מדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב: "אין ספק שקיימים פערים אדירים בין המבנים של מדעי הרוח, שברובם נבנו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לבין המבנים החדשים של הפקולטות להנדסה ומחשבים שנבנו בצורה מודרנית ומתקדמת.

הפקולטה למדעי הרוח בבר-אילן(צילום: ירון ברנר)

"מדובר בבעיה שבעיקרה היא תקציבית שכן העלויות הכרוכות בשיפוץ המבנים הן עצומות ומענקי המחקר בתחום מדעי הרוח הם זעומים. בעוד שעמית שלנו מתחום ההנדסה וביו–טכנולוגיה מקבל מענקי מחקר בסכומי עתק, שמאפשרים לו לפתח מעבדות חדשות ולשפר תשתיות, המענקים המתקבלים בעבור מחקרים כמו ניתוח כתבי עת עתיקים הוא קטן הרבה יותר ולא מאפשר מהפכה בתשתיות. מדובר בבעיה לאומית שאינה ייחודית לאוניברסיטה כזו או אחרת, ואולי הגיע הזמן שהמדינה תחליט שהגיע הזמן להשקיע גם בנושאים שקשורים בנפש וברוח".

יוצא הדופן בתחום הזה הוא הבניין המפואר של הפקולטה לחינוך שנבנה לאחרונה באוניברסיטת בר אילן ומהווה הוכחה לכך שאם רוצים – ניתן להתגבר על המכשולים הכספיים ולהשקיע גם בתחומי לימוד שאינם רווחיים.

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב(צילום: ירון ברנר )

"עמדתי בפתח הבניין והייתי בטוח שטעיתי בכיוון", מספר איש אקדמיה שהגיע לאחרונה לכנס במקום. "אנחנו רגילים שהפקולטות למדעי הרוח ממוקמות בסוף הקמפוס, במקום הכי נידח שיש, וכשנכנסתי למבנה שמחתי לגלות שלשם שינוי יש מקומות שנותנים כבוד גם למדעי הרוח. סביר להניח שהפקולטות הללו לא יניבו את פרס נובל הבא, אבל אולי הן יעשירו אותנו כחברה טובה וראויה".

ההידרדרות במספרים

הנתונים שלהלן שייכים לארבע נקודות לאורך העשור וחצי האחרונים (1997, 2002, 2007 ו-2011), ומציגים את הירידה - התלולה במקרים מסוימים - במספר הסטודנטים שנרשמו למקצועות מדעי הרוח והחברה.