אחרי החגים מגיעה הדיאטה בהוצאות
שלל ההוצאות הצפויות והכפויות במהלך חודש תשרי, היכו ללא רחם בחשבון הבנק. עכשיו נכנסים למשמעת תקציבית. זה בלתי אפשרי? הנה מקרה קלאסי של משפחה שהצליחה לחזור לפלוס בעו"ש. לא בשמיים
החגים עברו להם, חופשת הילדים הממושכת הסתיימה וחזרנו לימי השגרה. אחרי שלל התוכניות וההבטחות לפתיחת דף חדש בניהול חשבונות משק הבית - הגיע הזמן לממש אותן, להיפטר מהחובות ולהתחיל לחיות נכון. ואולם כמו תמיד, גם עכשיו, קופצת מחשבת כפירה - האם משפחה ממעמד הביניים באמת יכולה להתקיים ללא חובות?
- למה החתונה הפכה בסיס לפשיטת רגל?
בדומה לכללי הדיאטה
רוב המשפחות השייכות למעמד הביניים נמצאות במינוס, וחלק הארי של אותן משפחות אף נקטו בצעדים לצמצום הפער בין ההוצאות וההכנסות, רק בכדי לגלות כי המינוס המשיך לגדול בסופו של החודש.
אחת הטענות הנפוצות של משפחות אלו היא כי אין פתרון למצבן, וכי קיצוץ נוסף יהווה פגיעה ב"לחם" של המשפחה, שכן "השמנת" כבר קוצצה מזמן. עם זאת, מניסיוני עולה כי בין שורות התקציב שלנו קיימים סעיפי הוצאה גדולים שלא לצורך, וכי כמעט כל משפחה יכולה לצאת מהמינוס ולפתור את בעייתה הכלכלית.
העיקרון פשוט ודומה לכללי הדיאטה – כמו שבדיאטה העיקרון הוא להכניס פחות קלוריות מאשר מוציאים, גם בניהול תקציב עלינו להוציא פחות מההכנסה. אבל עוד לפני שאנחנו מתחילים לקצץ ב"קלוריות" העודפות בתקציב, עלינו לקבל באמת את ההחלטה לעמוד בתקציב ולהתחייב לה, וכמו כן לבדוק האם יש אפשרות להעלות את ההכנסה במקום להתחיל בקיצוצים.
דני ורותי הם מנהל אחזקה ורכזת משאבי אנוש, המרוויחים יחד 14,500 שקל בחודש. לזוג שני ילדים בני 6 ו-8, עבורם ניתנת למשפחה קצבת ביטוח לאומי על סך 461 שקל בנוסף להכנסה. ההוצאות שלהם כוללות 3,000 שקל על משכנתא, הוצאות תשלומים דחויים באשראי והלוואות בסך של 6,500 שקל לחודש, והוצאות שוטפות של 19 אלף שקל לחודש, ובסיכומן הן עומדות על כמעט פי 2 מההכנסות. לבני הזוג חיסכון בפק"מ של 6,800 שקל.
בני הזוג הגיעו לאימון כלכלי לאחר שההורים נתנו להם הלוואה נוספת, אך התנו אותה בהליכה לאימון כלכלי ומימנו אותו. כמו רוב הזוגות, החשש הגדול ביותר של דני ורותי היה מפני ירידה ברמת החיים, או כפי שהם הגדירו זאת "לחיות כמו עניים". החשש מירידה ברמת החיים הוא אמנם חשש מבוסס, אך רק בחלקו.
כאשר משפחות נמצאות בחובות גדולים, הן מקצצות בכל ההנאות האפשריות בכדי לחסוך, אך בתחושה שלהן הן עדיין שומרות על רמת החיים, שהובילה אותם למצב זה. הזוג עוד אמר בשיחה כי הם מוציאים רק את המינימום ההכרחי וכי אי אפשר לקצץ יותר משקיצצו עד כה.
לקצץ מבלי לחוש בחוסר
באימון כלכלי אכן קיים קיצוץ בהוצאות וכן ירידה זמנית ברמת החיים, אך יש להבין כי בטווח של שנה עד 3 שנים רמת החיים תעלה, וכי ההחלטה היכן ומה לקצץ שמורה למשפחה. למשפחה ממוצעת יש כ-50 סעיפי הוצאה שונים הכוללים את ההוצאות הקבועות והמשתנות. דני ורותי, בחרו לצמצם ב-18 סעיפים הוצאה מתוכם.
אחד הסעיפים שקוצצו היה סעיף התקשורת, הכולל את הטלפוניה, הסלולר האינטרנט והכבלים. באמצעות שינוי חבילות ההתקשרות, ויתור על ערוצים בתשלום וצמצום קל בכמות השיחות הצליחה המשפחה לחסוך לעצמה למעלה מ-500 שקל בחודש.
גם מחשבון החשמל הדו חודשי הצליח הזוג לחסוך 200 שקל על ידי שינוי הרגלים הכולל כיבוי מחשבים ומנורות, הדלקת המזגן באופן חסכוני, הפסקת השימוש במייבש כביסה וכדומה. תקציב הדלק קוצץ אף הוא בכ-300 שקל כתוצאה משינוי הרגלי הצריכה.
סעיף ההוצאות על מזון ומוצרי מכולת הוא אחד הסעיפים הרגישים ביותר בקרב המשפחות, אך שינוי הרגלים יכול לחסוך גם בו מאות ואף אלפי שקלים. משפחה זו הוציאה קרוב ל-4,000 שקל לחודש על אוכל ומוצרי מכולת, ובאמצעות בחינת התפריט המשפחתי ומעבר לקניה שבועית מסודרת לפי רשימה, ויתור על מותגים ומעבר לסופר זול יותר, ההוצאה ירדה ל-2,750 aek בלבד.
במשפחות רבות נהוג להוציא סכומים קטנים במזומן, המצטברים להוצאה גדולה שלא זכרנו שהוצאנו. כאשר איננו מנהלים רישום ומעקב אחר כל שקל שיוצא מהחשבון בין אם במזומן או באמצעי תשלום אחרים, אנו מגלים כי בסעיף זה יכולים להעלם אלפי שקלים, לא בהכרח מהסיבות הנכונות.
ניתוח התקציב הראה כי הזוג מוציא 7,000 שקל בחודש במזומן. עבור 3,000 שקל מתוכם נמצא הסבר מספק, אך 4,000 שקל האחרים התגלו כהוצאות למטרה לא ידועה. באמצעות המעבר לניהול תקציב, היתה מטרה מוגדרת לכל שקל שיצא מהחשבון, והמשיכות נעשו בזמנים קבועים, בסכומים ידועים ולמטרות שהוגדרו מראש.
כל אחד מבני הזוג הקצה לעצמו 200 שקל בחודש כ"דמי כיס" שבאמצעותם הוא יכול לעשות מה שעולה על רוחו, ועל ידי ביטול תקציב המזומן למטרה לא ידועה בנוסף לסעיפים אלו, המשפחה הצליחה לחסוך 3,250 שקל בחודש, מבלי לעשות כמעט ויתורים.
עוברים לשלב הוויתורים
בכדי לאזן את המצב הכלכלי ביכולתנו לשנות הרגלים ולבחון את החבילות להם אנו מתחייבים, אך בכדי ליצור את השינוי ייתכן שזה לא מספיק ויהא עלינו להתחיל לקצץ. כך למשל, במקרה זה בני הזוג ויתרו על שירותי העוזרת שלהם, וחסכו 650 שקל נוספים מדי חודש. תקציב הנסיעות והחופשות השנתי הצטמצם ב-2,000 שקל, וחייב את המשפחה למצוא דילים טובים יותר או אפשרויות חופשה זולות ומשתלמות מבעבר.
התקציבים הנוספים שבהם בחרה המשפחה לקצץ כללו את תקציב הבילויים שירד מ-400 ל-250 שקל לחודש, תקציב המתנות והאירועים, שקוצץ בחצי לכדי 300 שקל בחודש, תקציב הביגוד וההנעלה שצומצם לכדי שליש – 200 שקל בחודש, ותקציב החוגים קוצץ גם הוא ל-250 שקל בלבד, על ידי ביטול חוג אחד מהשניים אליהם הלך כל ילד.
לאחר הצמצום והויתורים, הגיעו הוצאות השוטפות של המשפחה לכדי 10,446 שקל. אולם כאשר התווספו אליהם החזרי ההלוואות, המשכנתא וכרטיסי האשראי, ההוצאה שלהם היתה עדיין גבוהה מההכנסה.
עושים סדר בבנק
כחלק מהתכנון הכלכלי שלהם, נפגשו בני הזוג עם כלכלן ובנקאי, שהציגו בפניהם את האפשרויות העומדות בפניהם להקטנת ההוצאות והחובות שלהם. באמצעות תכנון כלכלי מדויק ומפורט, בני המשפחה יכלו לקבל החלטה בנוגע לאופן פריסת החובות שלהם, להחליף אשראי יקר באשראי זול יותר, ולבחור לפדות חסכונות שנשמרו בפק"מ על מנת להקטין את החסכון החודשי.
מכיוון שגובו בתוכנית כלכלית ליציאה ממינוס, הבנק שיתף פעולה עם בני הזוג והציע להם אפשרויות שהיו חסומות בפניהם בעבר, עקב מצבם הכלכלי. לאחר פריסת חלק מההלוואות, כיסוי תשלומים עתידיים באשראי מהחיסכון שבפק"מ והחלפת הלוואה יקרה בזולה, על פי המלצת הכלכלן והבנקאי, ההחזר החודשי על ההלוואות ירד ל-1,250 שקל.
לאחר כל השינויים בני הזוג נשארו עם פלוס של 450 שקל בחודש, שמתוכם 400 הלכו לסעיף הבלתי מתוכנן, והשאר לחשבון העו"ש. דני ורותי עברו להתנהלות כלכלית מבוקרת לפי התקציב החדש, כשמדי שבוע הם ישבו יחד והקפידו לשמור על מסגרת התקציב.
החודשיים הראשונים לניהול התקציב החדש היו לדבריהם קשים במיוחד והם הרגישו כמי שצריכים להתחשבן על השקל, אולם כבר בחודש השלישי לניהול התקציב הם גילו שכתוצאה משמירה על מסגרת התקציב יש להם כסף לכל דבר שחשוב להם ושרמת חייהם בעצם אפילו גבוהה במעט מאשר לפני שהחלו את התוכנית.
כעבור חצי שנה כשהסתיימה ההלוואה הראשונה, התפנו להם 600 שקל לחודש, שמהם 400 שקל עברו לחסכון בהוראת קבע, ו-200 שקל הנוספים שמשו להגדלת תקציב הנופש השנתי.
דני ורותי והמשפחה שלכם
חשוב להבין כי ההתמודדות של דני ורותי אינה מייצגת את כל המשפחות, כיוון שכמעט ואין שני פתרונות דומים. ההתמודדות והדילמות הן דומות, ועל כן הדגש במקרה זה אינו על ההחלטה לקצץ 200 שקל מסעיף זה או אחר, אלא על אופן ההתמודדות עם הצורך בקיצוץ.
משפחות ממעמד הביניים מתקשות לצאת מהמינוס בעצמן, מכיוון שתהליך זה דורש הסתכלות מעמיקה על כל הסעיפים, ושילוב בין שינוי הרגלים, קיצוצים נדרשים ותכנון בנקאי כולל. המקרה של דני ורותי מוכיח לנו כי לחיות במינוס זו בחירה, וכי משפחה ממעמד הביניים יכולה לצאת מהמינוס אחת ולתמיד, אם תבחר להתחייב לשינוי, לשמור על מסגרת תקציב, ולדאוג לתכנון נכון של החזרי החובות שלה.
גיל אורלי הוא מנכ"ל חברת יבולים המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
