המכללות לצדק חברתי

התשובה לשאלה מהו צדק חברתי אינה מוחלטת, כיוון שמושג זה כולל בתוכו משמעויות חברתיות ופוליטיות מגוונות. כל אחד מאתנו תופש את מושג הצדק באור אחר בהתאם למעמדו החברתי, לתפישת עולמו ולערכים בהם הוא מאמין, אך ישנה הסכמה גורפת, כי ללא השקעה נאותה של המדינה בחינוך ובהשכלה גבוהה לטובת אזרחיה, הפערים החברתיים רק יילכו ויתרחבו והצדק החברתי רק יילך ויתרחק.

המאבק החברתי הראשון לצמצום פערים ולצדק חברתי היה למעשה הדרישה להקמת המכללות הציבוריות בראשית שנות ה-90. הקמתן של המכללות האקדמיות, רובן בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, חוללה מהפכה של ממש במערכת ההשכלה הגבוהה, היוותה השקעה חברתית של המדינה ויצקה תוכן משמעותי למונח "צדק חברתי". המכללות הגבירו את הנגישות של הצעירים ללימודים גבוהים ונתנו ייצוג גבוה לסטודנטים מוכשרים ואיכותיים, שלא עלה בידם מבחינה כלכלית לנסוע לאחת האוניברסיטאות המרוחקות ממקום מגוריהן.

עוד בערוץ הדעות :  

האזרח הגדול / דפני ליף

המתמחים צודקים, אבל טועים בדרכם / גיא דוידוב

דתיים דבקים בארץ, מאבדים את הדרך / משואה שגיב

המכללות משקיעות מאמץ בטיפוח מערך של מכינות קדם אקדמיות, באמצעותן מצליחים צעירים רבים לשפר את ציוני תעודת הבגרות שלהם ולהתקבל ללימודים אקדמיים. היעדים האקדמיים המרשימים, שהשיגו המכללות, והשקעתן המתמדת בקידום מצוינות אקדמית משתלבים גם בקידום מצוינות חברתית בין כותלי הקמפוס ומחוצה לו. עוד בטרם פרץ המאבק החברתי הנוכחי, הבינו המכללות כי בכוחם וברצונם של הסטודנטים לבצע שינוי חברתי ועל כן מכללות רבות יוזמות ומעודדות את השתלבותם של הסטודנטים בפעילויות שונות לחיזוק הערים והישובים שסביבן.

פעילותם המבורכת של הסטודנטים בפרויקטים חברתיים, שנועדו לסייע לילדים וקשישים כאחד, תורמת תרומה של ממש לאזורי הפריפריה וזוכה להערכה עצומה של החברה האזרחית. יתרה מכך, המכללות מפתחות תוכניות ומסלולי לימוד ייחודים המותאמים לצרכי הקהילה. במסגרת ההכנות לפתיחת שנת הלימודים קיימתי דיון, עם קבוצת סטודנטים מהאקדמית עמק יזרעאל, הפעילים ב"גרעין עפולה", ממנהיגי המחאה החברתית. הם העלו בפני את הצורך בסיוע המכללה להמשך פעילותם. בנוסף, הציעו יוזמה ברוכה - לתת ביטוי בתוכניות הלימודים לנושאים הקשורים בצדק חברתי כך, שהסטודנטים יוכשרו לפעילות למען חברה צודקת והוגנת יותר ויהיה להם גם רקע תיאורטי הולם.

בידי האקדמיה הכלים לסייע לשינוי פני חברה, אך ללא מדיניות ממשלתית ברורה לחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, בשילוב המוסדות האקדמיים, לא יהיה ניתן להגשים מטרות אלו ולא יתאפשר השלב השני של המהפכה החברתית שהחלה עם הקמתן המכללות הציבוריות. כיום נדרש לבצע בהקדם כמה מהלכים: להרחיב את תחומי הלימוד והאפשרויות שתיפתחנה בפני סטודנטים הלומדים בפריפריה, שהרי תוכניות לימוד "נחשקות" מרוכזות בעיקר באוניברסיטאות שבערים ובמכללות הפרטיות, למרות צרכי האוכלוסייה בפריפריה.

יש להסיר את המגבלות, לחזק את מעמדן האקדמי והמחקרי של המכללות, באמצעות תמריצים, שיפתו חברי סגל אקדמי איכותי, צעיר ובכיר לבוא ללמד ולחקור במכללות הציבוריות; וכן לממן מעונות ומגורים לסטודנטים וצעירים על קרקעות זמינות בהם יוכלו להתגורר במחירים סבירים ומסובסדים גם עם תום לימודיהם.

פרופ' עליזה שנהר, נשיאת האקדמית עמק יזרעאל ויו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il