שתף קטע נבחר
 

ממורמרים עם קופסאות: מה אתם אוכלים בעבודה?

כשפרסמנו את הכתבה על זכויות עובדים למימון הארוחות, לא שיערנו כי נגענו בפצע פתוח. מאות תגובות הבהירו כי מדובר בנושא חוצה מקצועות. מה אחוז העובדים שמביאים אוכל מהבית? כמה כסף אנחנו מוכנים להשקיע בצהריים ומה אחוז בני המזל שזוכים לסבסוד? סקר חדש עונה על כל השאלות

תגובות רבות נרשמו לכתבה שפרסמנו בשבוע שעבר אודות מעסיקים שמממנים או לא מממנים את עלות הארוחות של העובדים שלהם. לאור התגובות והתנאים השונים הזמין ynet סקר ממכון אג'נדה, שבדק את הרגלי האכילה של שכירים. התוצאות מפתיעות.

 

 

הסקר נערך בתאריכים 29-30 באוקטובר 2011. הסקר בוצע על ידי שילוח שאלון אינטרנטי למאגר המחקר של מכון Agenda. מדגם - 480 איש בגילאים +25, בהתפלגות גיאוגרפית מייצגת של האוכלוסיה דוברת העברית בישראל.טווח הטעות המרבי - 4%.

 

ממצאי הסקר

סינון ראשוני נעשה על ידי ניפוי לא שכירים (עצמאים, מובטלים וסטודנטים) כך שהמדגם הינו 381 איש.

 

מעורר תיאבון? שקיות וקופסאות במקרר (צילום: אסף רוזן) (צילום: אסף רוזן)
מעורר תיאבון? שקיות וקופסאות במקרר(צילום: אסף רוזן)
 

 

כיצד את/ה מסתדר/ת בנושא אוכל בעבודה?

 

כ-40% מהשכירים מביאים אוכל מהבית. כשליש קונים אוכל במקום העבודה ורק כחמישית מהשכירים קונים אוכל מחוץ למקום העבודה.

 

מרגישים בבית וחותכים סלט (צילום: אסף רוזן) (צילום: אסף רוזן)
מרגישים בבית וחותכים סלט(צילום: אסף רוזן)

 

האם מקום העבודה שלך מסבסד או משתתף בדרך כלשהי בהוצאות על האוכל שלך?

 

 

כ-42% מהשכירים נהנים מסבסוד או השתתפות של מקום העבודה בהוצאות על אוכל.

 

רגע לפני שחוזרים למקלדת (צילום: אסף רוזן) (צילום: אסף רוזן)
רגע לפני שחוזרים למקלדת(צילום: אסף רוזן)

 

בקרב הקונים אוכל מחוץ למקום העבודה - כמה כסף את/ה מוציא/ה ביום על אוכל לעצמך?

 

  

 

כמחצית מהשכירים שקונים אוכל מחוץ למקום העבודה מוציאים בין 30 ל-50 שקל ביום על אוכל – בין 600 ל-1,000 שקל בחודש (לפי חישוב של 20 ימי עבודה בחודש). כ-36% מהשכירים מוציאים בין 10 ל- 30 שקל ביום על אוכל – בין 200 ל- 600 שקל בחודש. רק כ- 16% מוציאים בין 50 ל- 70 שקל ביום – 1,000 עד 1,400 שקל בחודש. 

 

"אני מורה ולא נותנים לי אפילו הפסקה לאכול סנדוויץ'"

הידיעה הקודמת גררה לא מעט תגובות. ריכזנו כמה עדויות של גולשים שממחישות עד כמה מדובר בנקודה רגישה. אוהד כתב: "תודה על כתבה חשובה. ואם תשאלו אותי, לעולם לא הייתי מסכים לעבוד במקום עבודה שהמעסיק מתקמצן וקטנוני עד כדי כך. לי ממש לא אכפת אם הוא מקבל החזר או לא. לי - העובד הקטן, חשוב לקבל יחס ואכפתיות מצד ההנהלה. ארוחה נכללת בקטגוריה של יחס. אתן את כולי למעסיק שיתן את מה שמגיע - לפחות את מה שמגיע!".

 

ש.ג. כתבה: "כל אלה שמרוויחים יותר מדי. ....גם מקבלים הכל בחינם...... וגם קונים בזול ומוכרים ביוקר לאלו שאין להם כלום. ועוד חושבים שהכל מגיע להם. הפערים שקיימים בחברה הזאת זה ביזיון!!!!!!"

 

דב כתב: "יש גם מעסיקים שאצלם אפילו סוכר לתה העובד מביא מהבית כי גם את זה המעביד לא מוכן לספק והוא עוד אומר לעובד במפורש שהוא עושה לו טובה כשהוא מרשה לו להשתמש בחשמל של העסק לכף החשמלית".

 

דנית הוסיפה: "אני מורה ולא נותנים לי אפילו הפסקה לאכול סנדוויץ'".

 

עובדת עירייה כתבה שאין לה הפסקות בכלל בזמן עבודתה, עובדי חברות היי-טק הפריכו שמועות על תלושים לארוחות וכתבו כי משלמים להם סכומים פעוטים.

 

עובד בנק הגיב אף הוא: "לא רק שהמשכורת גרועה , לא רק שלא משלמים על אוכל , אפילו פינה קטנה בסניף אין. צריך לאכול בצד בעמידה כמו כלבלב. העיקר מרוויחים מליארדים . גנבים". 

 

פפרצי: "אני 26 שנים בענף הבנין ולא היה לי מעסיק ששילם או שהיה ניתן להגיע איתו לסיכום על אוכל, לכל אורך השנים אכלנו בשרי בלבד- את הלב !!!!!".

 

ואילו עובד תמיכה טכנית סבור שהמעבידים בארץ רק מתלוננים : אצלנו, בחברה בה אני עובד, העובדים משלמים 25 ש"ח לארוחה,,, אח"כ המעבידים מתלוננים שהעובדים בארץ לא פרודוקטוביים מספיק, איך אפשר להתרכז בעבודה כשאתה עובד 9 שעות ואוכל רק סנדוויץ'?, איך אפשר לתת שירות ללקוחות כשבקושי אכלת מהבוקר?, אם למעביד באמת איכפת מהלקוחות ומהעובדים שלו- הוא חייב לתת להם ארוחה מלאה בסכום של עד 10 ש"ח, אחרת- לרוב העובדים זה פשוט יקר מדי". 

 

ו"אח מוסמך" למעשה צייר את התמונה העגומה מכל: "בבית החולים בו עבדתי בעברי, היינו אוכלים את האוכל שנשאר מהחולים...ממש שאריות לכלבים..היום בקופ"ח בה אני עובד מביאים אוכל מהבית,אין ארוחות".

 

לגרום לעובד להרגיש מוערך

גלי גופר, מנהלת תחום מיומנויות ניהול בהמי"ל (המרכז הישראלי לניהול) מסבירה מה המשמעויות הנסתרות של המזון. "אוכל זה הדלק של גוף האדם, ספק אנרגיה. מוטיבציה זו אנרגיה חיובית המאפשרת לנו לעשות פעולות", היא אומרת. "יש קשר ישיר בין אוכל, אנרגיה ותפוקת עובד. ככל שיש יותר אנרגיה חיובית לעשייה כך אנחנו מקבלים יותר תוצאות. זה כמעט כמו משוואה מתמטית. אוכל = אנרגיה חיובית = תפוקת עובד גוברת.

 

"כשהמעביד הוא זה שמספק את הצורך הבסיסי הזה, נוצר אצל העובד דלק נוסף המניעה אותו לתוצאות. דלק זה אינו חומרי אלא רגשי. העובד מרגיש שדואגים לו, שלארגון אכפת ממנו ובכך מקבל הטבת ארוחה שאינה קיימת בכל מקום עבודה. תחושת זו מגבירה את הערכת העובד כלפי המעביד.

 

"אין ספק שאספקת אוכל על ידי המעביד גורמת לעובד להרגיש מוערך. דמיינו כנס של עובדים ללא כיבוד, הרצון להישאר ולשתף פעולה קטן לעומת עובד שיגיע לכנס ובו יקבלו את פניו בשתייה קרה וחמה, פירות ועוגות. בחקיקה הישראלית אין עדיין חוק המחייב את המעסיק לספק לעובדיו ארוחה אחת ביום וחבל שכך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא לשכוח להחזיר את הקופסא לאמא בשישי
צילום: אסף רוזן
"הפערים שקיימים בחברה הזאת זה ביזיון!!!!!!"
צילום: shutterstock
מומלצים