עבודתה של אישה מוכה עשויה להיות חבל הצלה

כ-60% מהציבור הישראלי סבורים שצעקות, יחס משפיל, מניעת חופש, הגבלות כלכליות ובידוד אינם נכללים בהגדרה "התנהגות אלימה" ביחסים שבין בני-זוג. כ-80% מהציבור סבורים שביחסים בין גברים ונשים רק אלימות פיזית נחשבת כאלימות של ממש. ממצאים אלה עלו מסקר שנערך עבור הרשות לקידום מעמד האישה שבמשרד 2006 ראש הממשלה.

• מחמאה או הטרדה? תוכנה תציב לעובדים גבולות
• האם מותר להחמיא לעובדת על לבושה?
• הבוס הטריד מינית? זה נחשב כ"תאונת עבודה"
• מתי נפגעות תקיפה מינית בצה"ל זכאיות לקצבה?
  

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים חל ב-25 בנובמבר. התאריך נקבע ל-25 בנובמבר לציון רצח האחיות מיראבאל, שלוש פעילות פוליטיות ברפובליקה הדומיניקנית שנרצחו בשנת 1960 בהוראת הדיקטטור רפאל טרוחיו.

במסגרת ההכרזה על יום המאבק, קרא האו"ם לממשלות העולם לארגן פעילויות להעלאת המודעות הציבורית לסוגיית האלימות נגד הנשים בחברה. זאת כל עוד נשים בכל רחבי העולם הן קורבנות לאונס, לאלימות במשפחה, להטרדה מינית ולעוד סוגים של אלימות נגד נשים.

מדי שנה, לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים, אני מוצאת עצמי מרצה ברחבי הארץ בנושא של אלימות נגד נשים על צדדיה השונים - כולל הטרדה מינית, אלימות כלכלית ועוד.

מדי שנה, אני רואה איך לצד פתיחות והתקדמות, מתקיימות הסתרה והכחשה, גם אצל אנשים ונשים שלכאורה מודעים לנושא.

למה היא לא מתייחסת לסטטיסטיקה?

לפני זמן מה שוחחתי עם אישה בתפקיד בכיר ברשות מקומית בה האוכלוסייה היא ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מאד. היא דיווחה לי בשמחה, שמאחר שהאנשים ביישוב אצלה אינטליגנטים, אמידים ומתקדמים, אין שום אלימות במשפחות ביישוב.

לצערי, היא מחזיקה עדיין בעמדה זו, לא משנה כמה הסטטיסטיקה מראה אחרת.

כמי שעוסקת רבות בתחום של קידום שיוויון בין המינים, אני כואבת לגלות נשים, מרצות באוניברסיטה עם תואר שלישי, נשים אינטליגנטיות, אמידות, נשים שעוסקות במקצועות הרפואה ועוד, אשר סובלות מאלימות מצד בן הזוג- אלימות פיזית / מינית / כלכלית או אחרת. זאת בניגוד לדעה הנפוצה שרק נשים "חלשות" סובלות מאלימות.

הצורך ביום להעלאת המודעות נובע מכך שלרוב הנתונים האמיתיים אודות היקף האלימות נגד הנשים אינם גלויים לציבור, וחלקם אף אינם מדווחים לרשויות.

לא לחינם שורש המילה אלימות הוא באלם - בשתיקה, בהכחשה, באי-דיווח על אלימות שנעשתה, האלימות הולכת ומרימה את ראשה.

מקום העבודה של אישה מוכה או אשה הסובלת מאלימות על סוגיה השונים, עשוי להיות חבל הצלה. בחברות מאורגנות, במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות ובארגונים גדולים, ישנה פונקציה של ממונה על הטרדה מינית, או ממונה על מעמד האישה בארגון.

יש כתובת

פונקציה זו נועדה להיות כתובת עבור נשים בארגון כדי שיעזו להתלונן ולשתף בעובר עליהן. אך מעבר לממונה אשר נושאת בתפקיד זה, מוטלת חובה מוסרית על כל מי שפוגש באשה אשר עוברת אלימות מכל סוג שהוא - חובת היותנו בני-אדם.

אישה אשר עוברת אלימות - כלכלית, פיזית, מינית וכיוב', מראה סימנים לכך - גם אם הם מוסווים היטב. אישה אשר עוברת אלימות, תסבול מתופעות דחק וסטרס ובהכרח הפרודוקטיביות שלה במקום עבודתה תיפגם.

יותר ויותר ארגונים מבינים שהאקלים הארגוני והמסרים שהארגון מעביר בנושא שיוויון בין המינים ויחס מכבד כלפי גברים ונשים, מתבטאים בסופו של יום גם בהצלחתו הכלכלית של הארגון ובחוסנו.

בישראל, שיעור הנשים הנופלות קורבן לאלימות פיזית מצד גברים עומד על 5.8% מכלל הנשים. האומדנים לגבי היקף התופעה באוכלוסייה הכללית הם בין 200,000- 160,000. אלימות במשפחה נוגעת לכולנו. כמו אבן הנזרקת לאגם וגליה מגיעים לשפתו, כך גם אלימות במשפחה.

אלימות פוגעת באשה שהיא הקרבן הידוע והמוכר לכולנו. האלימות היא פסיכולוגית, פיזית, מינית וכלכלית - וכל שילוב אפשרי שלהם. אולם אנו שוכחים כי ילדים הגדלים בבית האלים, הופכים לקרבנות ישירים ועקיפים של אותה אלימות. יש ילדים הסובלים מהזנחה רגשית, מהשפלה, מקללות ואיומים, אחרים הנתונים גם להתעללות בדרגים שונים, כולל אלימות מינית.

מחקרים מצאו כי כ-80% מהגברים המכים היו עדים לאלימות בביתם או חוו אלימות. כ-60% מהנשים המוכות גדלו בבתים בהם הייתה אלימות. בדרך כלל הקשר עם בן זוג אלים מתחיל בצורה רומנטית וסוחפת כיאה לתקופת החיזור, אולם קיימים סימנים רבים אותם ניתן לאתר עוד לפני המכה הראשונה,סימנים המתגלים במקרים רבים כבר בראשית הקשר הזוגי – בתקופת החיזור.

יש סימנים!

אם נהיה קצת יותר רגישים ומודעים, נוכל לגלות סימנים אשר במרבית המקרים מעידים על פוטנציאל למערכת זוגית אלימה והיכולים לסייע גם בידי הסביבה לזהות זאת:

 חשדנות רבה

 רכושנות

 קנאות מופרזת (המובילה להתנהגות אובססיבית כגון: מעקב, שיחות טלפון חוזרות ונשנות)

 מצבי רוח קיצוניים

 בידוד בת הזוג מהחברה ומן המשפחה

 ביקורת מתמדת ואי הערכה של רגשות בת הזוג, מחשבותיה והישגיה

 התקפות מילוליות על בת הזוג ועל אנשים אחרים

 האשמת בת הזוג בכל דבר שאינו מסתדר בזוגיות ובחיים המשותפים

 הכחשת התרחשות אירוע

 איומים באלימות

 איומים בפגיעה עצמית

חשוב להבין שהכחשה, השתקה, הסתרה ושתיקה פשוט מגבירים את הסיכון שהמצב ילך ויידרדר. לכן, עם כל הקושי, אחד הפתרונות הבולטים הוא להפסיק להיות אילמים ולשתף - להתחלק ולדבר עם אדם עליו אנו סומכים, עם הרשויות וגורמים רלבנטיים, כי בסתר האלימות רק גדלה.

הכותבת היא מנכ"ל התמרה - תהליכים בעיצוב חיים. ניתן לפנות אליה בדוא"ל