הממשלה אישרה הקמת 10 יישובים חדשים בנגב
ברוב של 14 תומכים מול שני מתנגדים אישרו השרים לחטיבה להתיישבות לתכנן חבל התיישבות חדש במבואות ערד. התוכנית עוררה התנגדות עזה בקרב ארגוני סביבה ותושבים באזור
פניית החברה להגנת הטבע לא הועילה - ברוב של 14 תומכים מול שני מתנגדים שרי הממשלה אישרו הערב (א') להתחיל בתכנון חבל התיישבות חדש במבואות ערד, שעתיד לכלול כ-10 יישובים חדשים. התוכנית עוררה התנגדות עזה בקרב ארגוני סביבה ותושבים באזור.
ההחלטה מאפשרת לחטיבה להתיישבות, בשיתוף משרד השיכון, להתחיל בעבודת מטה לפיתוח התיישבות באזור. בהצעה שהובאה לאישור השרים צוין כי המטרה היא למשוך אוכלוסייה חדשה לנגב על ידי הגדלת היצע הדיור.
היישובים החדשים עתידים לקום במרחב ששטחו הכולל הוא 180 אלף דונם, בין באר שבע לערד. הצעת ההחלטה הוגשה על ידי משרד ראש הממשלה, השר לעניינים אסטרטגיים משה (בוגי) יעלון והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום.
2 מיליון שקל ו-4 חודשים לעבודת מטה
שני המתנגדים היחידים היו השר מיכאל איתן והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהסביר בישיבה כי עמדתו היא שחיזוק הדרום צריך להיות באמצעות הרחבת ישובים קיימים.
בנייר עמדה שהגיש למזכיר הממשלה, צבי האוזר, ציין ארדן כי הוא מנגד להצעה, מכיוון שהיא "תגרום לפגיעה והחלשה של הערים הקיימות בנגב כדוגמת ערד, דימונה ובאר שבע, וכן תוביל להרס מיותר של הסביבה והמרחבים הפתוחים".
השר הוסיף כי החלופה ההגיונית היא חיזוק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס, ומימוש יוזמות והרחבות מאושרות באזורים לא רגישים דוגמת הישובים כרמית, חירן ומרעית.
ההצעה אושרה לבסוף כלשונה, למעט העובדה כי היא תובא לאישור הממשלה במקום למנכ"ל משרד ראש הממשלה. עבודת המטה תימשך כ-4 חודשים ולצורך כך יוקצו למשרד ראש הממשלה שני מיליון שקלים שיועברו ממשרד האוצר תוך 20 יום.
בהצעה צוין כי אוכלוסיית היעד היא אנשים המעוניינים בהתיישבות כפרית בנגב, קבוצות אוכלוסייה שמעוניינות ביישוב כפרי המאפשר קיום אורח חיים ייחודי, משפחות אנשי הקבע שעתידים לשרת בעיר הבה"דים ובני המגזר הבדואי המתגוררים באזור, בהתאם להחלטות הממשלה שעברו לאחרונה בנושא.
"השפעה סביבתית שלילית"
בשבוע שעבר פנתה החברה להגנת הטבע פנתה במכתב לשרים בבקשה להתנגד לתוכנית ולהעדיף על פניה תוכנית לעיבוי הישובים הקיימים. במכתב צוין, כי הקמת יישובים חדשים תפגע בתושבים המתגוררים כיום בנגב.
"כבר כיום נאבקות הערים והיישובים הקיימים למשוך אוכלוסיות חדשות ולשמור על אוכלוסיה מגוונת ועל תושבים בעלי מעמד סוציו אקונומי גבוה", ציין סמנכ"ל החברה, ניר פפאי, "השקעת המשאבים השונים ביישובים כפריים חדשים ולא ביישובים עירוניים קיימים היא פספוס הזדמנות אמיתית למינוף רוחות השינוי בבאר שבע ובערים אחרות באזור ולניצול מעבר בסיסי הצבא לאזור".
עוד נכתב, כי לפיתוח יישובים חדשים יש גם השפעה סביבתית שלילית נרחבת, בעוד שהרחבת יישובים קיימים משפיעה במידה פחותה יותר על הסביבה. "החלטה זו מנוגדת לחלוטין לרוח המחאה החברתית ששורה בימים אלו בארץ, הקוראת לשינוי סדרי עדיפויות", צוין.
"קיימות חלופות אחרות ליישובים אלו, כעיבוי היישובים הקיימים באזור באמצעות פיתוח נכון ובר קיימא", הוסיף פפאי, "עיבוי היישובים הקיימים בנגב זו משימה לאומית, ועל כן ראוי להקצות את מלוא תשומת הלב והמשאבים לקליטת משפחות חדשות ופיתוח מקורות פרנסה בתוך הערים והישובים הקיימים".
"התוכנית עלולה להעמיק את הפערים החברתיים"
גם ארגון "פרלמנט צעירי הנגב", לובי של צעירים מכלל האיזור, הביע את התנגדותו לתוכנית בטענה כי תבוא על חשבון תושבי האזור.
"התוכנית איננה כוללת השקעה בישובים הקיימים, אלא נועדה ליצור ישובים נבדלים חדשים" נמסר. "פרט לכך עלותו של הפרויקט גבוהה מפיתוח ישובים קיימים הזקוקים לתקציבים אלו נואשות. חששות אלו מצטרפים לחשש כי התוכנית עלולה להעמיק את הפערים החברתיים והכלכליים בישראל, לבדל בין האוכלוסיות הוותיקות והחדשות ולמנוע השקעה בתושבי הנגב".
לדברי איתי פורמן, חבר הארגון, "במקום שהממשלה תשקיע באנשים שבחרו לחיות בנגב ומעוניינים לבנות בו את ביתם, במקום לפתח, לחזק ולעבות את הישובים הקיימים - היא בוחרת בהחלטה תמוהה להקים ישובים חדשים למען אוכלוסיה מהמרכז והצפון באופן שימנע אינטגרציה שלה עם האוכלוסיה הוותיקה".
בן שיף, חבר אף הוא בארגון, הוסיף כי "אנו רוצים לוודא שאם משאבים גדולים מגיעים לנגב, הם מנוצלים בצורה מיטבית ולוקחים בחשבון את צרכי האיזור ותושביו”.
בהכנת הידיעה השתתף אטילה שומפלבי
לפנייה לכתב/ת 
