50 שנה לְבוא הטורקים לגרמניה: 'ברלין היא הבית'
בשנות ה-60, בעודה מתאוששת ממלחמת העולם וחסרה ידיים עובדות, חתמה מערב גרמניה על הסכם עם אנקרה, שבמסגרתו זרמו המוני פועלים טורקים לתחומיה. אבל מי שהגיעו כ"אורחים" השתקעו, הביאו ילדים, ויצרו קהילה של 3 מיליון איש, שהגרמנים לא תמיד ששו לקבל. יובל אחרי, זה זמן לחגיגות וחשבון נפש
הסיפור המלא על האיש שהחזיק את גלעד שליט
כשהוזמנו בשעתו למערב גרמניה, שהייתה נואשת למצוא כוח עבודה כדי לתחזק את התנופה התעשייתית שהייתה מנת חלקה אחרי מלחמת העולם השנייה, הפועלים הטורקים לא התכוונו להתיישב בה, וגם הגרמנים לא רצו בהשתקעותם בארצם. אבל המשפחות שהגיעו מטורקיה וכונו "פועלים אורחים" הביאו לעולם ילדים, ובמרוצת השנים התהוותה בגרמניה קהילה חזקה של לא פחות משלושה מיליון טורקים.
הקהילה הטורקית הענקית הזו שינתה את המבנה של החברה הגרמנית, וסימלה את המעבר של גרמניה המודרנית מאומה שמבוססת על מוצא אתני גרמני משותף למדינת מהגרים. אליף סן, אחת משמונה ילדים ממשפחה במרכז אנטוליה, עלתה על הרכבת מאיסטנבול למינכן ב-1969, כשהייתה בת 18. הייתה זו הנסיעה הראשונה שלה ברכבת אי פעם. "חשבתי שאלך לעבוד שם שנה", סיפרה היום, אבל שם היא הכירה את בעלה, הביאה לעולם ילד ראשון, ובהמשך השתקעה.
עוד חדשות מהעולם:
יום השנה ה-50 לחתימה על הסכם העבודה הגרמני-טורקי בעיר בון, שהניח את היסודות לבוא הטורקים, מצוין בימים אלה באמצעות שלל תערוכות, פסטיבלי סרטים וביקורים בדרגים גבוהים. "הסכם העבודה שינה את ארצנו", אמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בסרטון וידאו שפורסם באתר האינטרנט שלה לרגל האירוע. "המהגרים תרמו לעושרה של גרמניה, והם הפכו לחלק מהאומה שלנו". מרקל וראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ייפגשו ביום רביעי השבוע בברלין עם הדור הראשון של מהגרי העבודה הטורקים שהגיעו לגרמניה.
בסרטון שפרסמה קראה מרקל לטורקים בגרמניה ללמוד היטב גרמנית, וציינה כי יש עדיין עבודה רבה שצריכה להיעשות בכל הקשור לשילובם בחברה. מרקל הודתה גם כי צעירים ממוצא טורקי מתמודדים בגרמניה לא פעם עם אפליה בשוק העבודה.
ההגירה היא נושא רגיש מאוד וטעון למדי מבחינת פוליטית בגרמניה, שבה חיים יותר מעשרה מיליון מהגרים. רק בארצות הברית וברוסיה יש יותר מהגרים מבגרמניה. סערה גדולה התחוללה אשתקד, אחרי שבמדינה התפרסם ספר של בכיר בבנק המרכזי, תילו סראצין, שבו טען כי משפחות של מהגרים ממוצא טורקי וערבי מאיימות על תרבותה הילידית של גרמניה.
"לא מדמיין את עצמי חי בטורקיה"
בעוד שאנשים ממוצא טורקים מתבלטים בכל תחומי החיים בגרמניה של היום, כמו למשל בנבחרת הלאומית בכדורגל או בפוליטיקה הארצית, אלפי צעירים ששורשיהם טורקיים מהגרים בימים אלה בחזרה לטורקיה, בתקווה למצוא שם הזדמנויות גדולות יותר, גם לאור הצמיחה הכלכלית שיודעת ארץ המקור שלהם.
בביקור בברלין בספטמבר קרא נשיא טורקיה, עבדוללה גול, לגרמנים שלא לראות בקהילה הטורקית קהילה של מהגרים שבאו ממניעים כלכליים ולא חזרו הביתה, אלא קהילה שעבודתה הקשה תרמה לנס הכלכלי שפקד את גרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה והעשירה את קופתה.
עבור טורקים רבים בגרמניה תשומת הלב שמוקדשת ליום השנה ה-50 לחתימה על הסכם העבודה בין טורקיה לגרמניה מעוררת מבוכה. חלק מהם טוענים כי החגיגות הן כיסוי על הדעות הקדומות כלפי הטורקים החיים בגרמניה, ואחרים מקווים שהן יעוררו דיון ציבור אמיתי. מה שבטוח הוא שהסיקור התקשורתי הנרחב של האירועים הביא לביתו של הגרמני מהרחוב את הקשיים שאיתם התמודדו העובדים הטורקים הראשונים שהגיעו לגרמניה, כמו גם את ההישגים שרשמו הם ומשפחותיהם.
"תכננתי לעבוד כמה שנים, לקנות מכונית, לחזור לאיסטנבול ולעבוד כנהג מונית. אבל ברגע שנולדו לנו ילדים, והם הלכו לבית הספר פה, נשארנו", סיפר פריט גוצ'לו, בן 75, שהגיע לברלין ב-1962. "נדהמתי לראות כמה הרבה משרות היו פנויות
כאן". בתחילה הוא עבד בהנחת גגות, לאחר מכן מצא משרה כמנעולן, ובהמשך עבר לעבוד בבנק, שם שימש כמתורגמן המשרת לקוחות טורקים. היום ברלין היא ביתו, ושני בניו - שאחד מהם מחזיק בדרכון גרמני והשני בדרכון טורקי - נשואים לנשים גרמניות.
גוצ'לו עבד קשות כדי ללמוד גרמנית, ומאמין שרבות מהבעיות שבהן נתקלו הטורקים בני דורו נבעו מהעובדה שהם לא למדו את שפת המקומיים. "הם לא גילו עניין של ממש בלימודי גרמנית, והיו מוטרדים בעיקר מהשאלה איך לעשות כסף", הסביר.
עבור צעירים טורקים החיים בגרמניה היום, אלה שמשתייכים כבר לדור השני או השלישי, שאלת הזהות היא עניין סבוך. "שורשיי טורקיים, והייתי אומר שאני מרגיש יותר טורקי מאשר גרמני, אבל אני לא יכול לדמיין את עצמי חי בטורקיה", מסביר אמין אוזבק, בן 20, "ברלין היא הבית".