חגיגת הג'ובים בלשכת רה"מ: זינוק במשרות האמון

איך זינק מספר משרות האמון בלשכת ראש הממשלה, מתשע בשנת 1995 ל-53 השנה? יועצים ועוזרים במשרות אמון, לרבות בתפקידים בכירים, לא עמדו בדרישות הסף למשרותיהם. תיאורי התפקידים ודרישות המשרד של משרות רבות לא תאמו את התפקידים שמילאו העובדים. לא נערכה בדיקה מקצועית מקדמית לבחינת מידת התאמת המועמד לתפקיד מבחינת דרישות וכישורים וגם נציבות שירות המדינה לא פעלה כנדרש. אלו רק חלק מהליקויים הקשים, שחושף אחר-הצהריים (יום ג') מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח ביקורת מיוחד על "העסקת עובדים במשרות אמון במשרד ראש הממשלה".

עוד בערוץ החדשות:

קצינה: סא"ל הטריד מינית, צחקו עליי "אתיופית"

נוסעי רכבת מזדהים: "נרד גם אנחנו לפסים"

דרמה בגן החיות המוצף בתאילנד: פילים במצור

על-פי תקנון שירות המדינה, רשאים ראש הממשלה והשרים למנות בלשכתם, לפי שיקול דעתם, ובלא קיום מרכז, ממלאי תפקידים במשרות אמון אישיות. התקנות הטילו מגבלות על עובדים אלו ובעיקר אסרו עליהם להשתלב במדרג הניהולי או לקבל תפקיד שמבצע עובד הסגל המקצועי הקבוע. אבל תקנות לחוד ומציאות לחוד. המבקר מצא כי מספר משרות האמון הוגדל שלא על בסיס הליך מקיף ויסודי של ניתוח הצרכים. הוא גם מצא כי במהלך השנים אישרה נציבות שירות המדינה משרות אמון רבות, בלי היתר לפטור למכרז על-פי חוק.

בסוף שנת 1995, בזמן כהונתו של שמעון פרס כראש הממשלה היו 9 משרות אמון בלבד בלשכה. אבל מאז כניסתו של בנימין נתניהו לתפקיד בשנת 1996 זינק המספר, בכמעט פי 6. נתניהו הוסיף בכהונתו הראשונה 7 משרות אמון. אהוד ברק, שכיהן כראש הממשלה פחות משנתיים, הגדיל את המחסה בעוד 17 משרות. אריאל שרון הסתפק בעוד שמונה משרות ואילו אהוד אולמרט ב-11. בקדנציה הנוכחית של נתניהו נוספה משרה אחת ובסך הכל מספר משרות האמון הגיע ל-53.

משרות האמון(מתוך דו"ח מבקר המדינה)

חלק ממשרות האמון, מצא המבקר, הן של עובדי מזכירות בלשכת ראש הממשלה. נמצא כי שישה עובדים הועסקו בתפקידי מזכירות בלשכת ראש הממשלה עצמה, ארבעה באגפים אחרים - כמו מערך הגיור ובאגף אירועים וסיורים. עובד נוסף הועסק אצל אחד מיועצי ראש הממשלה ואחר עבד כמרכז באגף לפניות הציבור. המבקר כתב כי השימוש במשרות אמון לעובדי מזכירות בלשכת ראש הממשלה שלא על-פי תכליתן - חמור. המבקר העיר כי אין להעסיק עובדים אלה במשרות אמון, אלא בתקן המשרות המקצועיות מן השורה.

שכר גבוה מהתקן

המבקר מצא כי אחד משלושת עוזרי המנכ"ל שובצו בתקן של יועצים במשרות אמון של ראש הממשלה. לעומת זאת, בתקן משרות האמון שובצו שני עובדים - האחד שימש בפועל ראש האגף הכלכלי במשרד ואילו השני הוא יועץ ראש הממשלה לתכתובת עברית. העובדת השלישית היתה בזמן הביקורת בחופשת לידה. המבקר העיר כי שיבוץ עובדים במשרות אמון בלשכת המנכ"ל ובלשכת ראש הממשלה, שלא בהתאם למשרות שנקבעו להם בתקן המשרד, הוא בניגוד לכללי המינהל התקין וגורם לחריגות מהוראות שנקבעו בתחום השכר ובעניין המגבלות הנוגעות לסמכויות העובדים.

עוד נכתב כי שיבוץ עוזרי המנכ"ל במשרת אמון של ראש הממשלה איפשר להגדיל את שכרם של העובדים, שאיישו את המשרות, תוך עקיפה של מגבלות השכר. אחד העוזרים קיבל שכר שחרג באופן ניכר מהשכר המירבי שנקבע לעוזרי מנכ"ל. העוזר השני קיבל העלאת שכר של כ-30% בשנת 2009, בחריגה ניכרת מתקרת השכר המירבי שנקבע לעוזרי מנכ"ל. גם שכרו של העוזר השלישי חרג במידה ניכרת מהשכר המירבי. המבקר מצא כי בחודש ינואר חרג שכרם של השלושה ביותר מ-50% מתקרת השכר המירבית לעובדים במשרות אמון.

נתניהו עם נציב שירות המדינה לשעבר, שמואל הולנדר(צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

המבקר כתב כי במשרד ראש הממשלה הועסקו עובדים רבים במשרות אמון בתפקידים בעלי אופי מקצועי וביצועי, כאשר נושאי תפקידים אלה שולבו בעבודת המשרד. לדברי המבקר, הדבר נוגד את עקרונות היסוד של שירות המדינה. הוא הוסיף כי העסקת עובדים רבים במשרות אמון במשימות ביצועיות עלולה לפגוע בממלכתיות של שירות המדינה.

תארים לחוד - תפקידים לחוד

הביקורת העלתה כי אם ברשימת המשרות נמצאה משרה מתאימה לתפקיד שנדרש לראש הממשלה שובץ בה העובד שנבחר לאותו תפקיד. בכל המקרים שבהם לא היתה ברשימה משרה מתאימה לזו שנדרשה לראש הממשלה, שובצו העובדים למשרות שנותרו פנויות בתקן, אף על פי שלא היתה כל התאמה בין התפקיד שיועד לעובד לבין תואר המשרה.

משרד המבקר העיר למשרד ראש הממשלה, כי בהתאם להוראות הדין - אין לקבל מצב שבו משרות בשירות המדינה יהיו נטולות תיאור ודרישות המשרה. איוש המשרות הכלולות בתקן צריך שייעשה, לדברי המבקר, בהתאם לתיאורי התפקידים. הביקורת העלתה גם כי בשל השיבוץ הלקוי ואי עדכון תיאורי התפקידים ב-21 תיאורי תפקידים מ-30 שנבדקו לא נמצאה כלל התאמה בין התיאור לתפקיד האמיתי של העובד.

מ-9 משרות בתקופת פרס ל-53 בתקופת נתניהו(צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

המבקר מצא למשל כי דובר במשרד ראש הממשלה הוא למעשה עוזר ליועץ ראש הממשלה ומסייע ליועץ בעבודות התיאום עם סיעות הכנסת. מנהל מחוז צפון, על-פי תיאור התפקיד, מעבד בין היתר חומר והצעות לקראת דיונים עם הנהלת המשרד וועדות הכנסת. עוזר ליועץ ראש הממשלה בתחום התקשורת – מייעץ למעשה בטיפול בענייני המושבים והקיבוצים. בביקורת נמצא עוד כי יועץ ראש הממשלה לענייני דרוזים, שמונה לתפקידו ביולי 2009, לא מילא את התפקיד אליו שובץ.

בנושא זה המבקר העיר כי בשיטת האיוש המתוארת יש התעלמות מן ההכרח שתיאור התפקיד והגדרתו ישקפו את התפקיד שממלא נושא המשרה בפועל. לדברי לינדנשטראוס, המצב הזה עלול לגרום לבלבול בחלוקת הסמכויות והאחריות של העובדים שמאיישים משרות אלה. לדעת המבקר, הממצאים מלמדים ששורר אי סדר בשיבוץ העובדים במשרות האמון ובהגדרת תפקידיהם האמיתיים. הוא הוסיף כי במצב זה לא ניתן לבדוק אם כל המשרות נחוצות.

אין תואר - יש עבודה

המבקר מצא כי יועץ ראש הממשלה לפניות הציבור לא עומד בתנאי המשרה, כיוון שאין לו תואר אקדמי. המבקר אמנם ציין כי יש לעובד נסיון ניהול עשיר, אבל הוא לא עמד בתנאי המשרה. כמוהו גם יועץ ראש הממשלה להתיישבות לשעבר, גבי קדוש - שגם לו לפי דו"ח המבקר אין תואר אקדמי. אותו יועץ, שמכהן כיום בתפקיד אחר, אמר כי הוא רכש ניסיון רב ב-13 שנות כהונתו כסגן ראש עיר וכראש עיר בדרום הארץ.

מי שעוד מונה לתפקיד מבלי שעמד בתנאים הוא מנהל לשכת ראש הממשלה, גיל שפר, שמונה לתפקיד בדצמבר 2010. במשרד ראש הממשלה הסבירו כי העובד הוא "בכיר ומנוסה, בעל ניסיון מקצועי עשיר וניסיון רלוונטי ורב לתפקיד". המבקר גם מצא כי למרות חשיבות תפקיד ראש לשכת ראש הממשלה המועמדים לה אינם מופיעים לפני ועדה לבחינת מינויים, שלא כמועמדים בכירים למשרות אמון בחירות אחרות בלשכה.

המבקר קרא למשרד ראש הממשלה ולנציבות שירות המדינה לתקן את הליקויים ובמשרד כבר הקימו ועדה. המבקר כתב כי "אי סדרים חמורים בניהול כוח האדם שהובילו למקרים רבים של אי התאמה בוטה בין הגדרות התפקידים שנקבעו לעובדים במשרות אמון ובין תפקידיהם בפועל". על הזינוק במספר משרות האמון, כתב המבקר: "המספר גדל מאוד שלא על בסיס ניתוח צרכים יסודי ואף בלא שקוימו הליכי הבחינה והאישור הנדרשים". הוא הוסיף: "יש להקפיד הקפדה יתרה שלא לפגוע בתשתית שנקבעה בהוראות החוק ואשר מטרתה להבטיח הגנה חסרת פשרות על מאפייניו של שירות המדינה, כשירות ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי".

התגובות

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשנים 1995-2010, תקופה שבה כיהנו שבע ממשלות וחמישה ראשי ממשלה. בעוד בממשלות הקודמות גדל מספר משרות האמון, הרי שמאז כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קוצץ מספר משרות האמון בשישה תקנים, זאת על אף הגידול המשמעותי בהיקף העבודה".

משרת משרות האמון, לפי תגובה ראש הממשלה(מתוך תגובה של משרד ראש הממשלה)

לגבי מינויו של ראש הלשכה נמסר: "גם הנציבות סברה כי משרת ראש הלשכה אינה טעונה בדיקה של ועדת המינויים, והמועמדים למשרה זו מאז ומעולם לא נתבקשו לעבור בדיקה של ועדת המינויים". לגבי מינוי מנהל הלשכה נמסר: "הוא נבחר בזכות ניסיונו הנצבר לאורך שנים בסקטור הפרטי ויותר מעשור הציבורי בתפקיד ניהולי בכיר. משבחר ראש הממשלה בעובד מסויים, ומצא אותו מתאים לדרישות התפקיד כפי שראה אותן לנכון, לאחר שהתרשם מנסיונו וכישוריו, די בכך על פי דין לקליטתו של העובד במשרה, ואין כל בסיס לטענה בדבר אי עמידה בתנאי סף".

על מינוי יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות נמסר: "הביקורת מתייחסת לתנאי סף בדבר תואר אקדמי, כאשר על דבר 'קיומו' של תנאי הסף הביקורת למדה מתיאור התפקיד הישן, שאינו רלוונטי ואינו מחייב. משבחר ראש הממשלה בעובד מסוים, ומצא אותו מתאים

 לדרישות התפקיד כפי שראה אותן לנכון, לאחר שהתרשם מניסיונו וכישוריו, די בכך על פי דין לקליטתו של העובד במשרה, ואין כל בסיס לטענה בדבר אי עמידה בתנאי סף".

מנציבות שירות המדינה נמסר: "גישת הנציבות היתה כי משרד ראש הממשלה הינו משרד ייחודי בנושא משרות האמון". הולנדר מסר בתגובה: "אני מסתייג מרוב הממצאים העקרוניים של הביקורת. הביקורת נכנסה לתחומים מובהקים של מדיניות ותפיסת עולם וקובעת קביעות שלא היו מקובלות מאז הקמת המדינה ועד היום. הביקורת דורשת למעשה לחזק ולקבע את כוחה של הפקידות המקצועית על חשבון שיקול הדעת ויכולת התפקוד של ראש הממשלה הנבחר. תפיסה כזו מנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים".