ראני, מונה והחמור: "רחוב סומסום" הפקיסטני

ביג בירד ואוסקר דייר הפח לא נראים ברקע. אבל אלמו דווקא כאן, לצד כמה דמויות חדשות. ביילי, למשל, הוא חמור שאוהב לשיר; חאסין א-ג'מיל הוא תנין שחי בתחתית הבאר, ויש עוד כמה. כך, בערך, נראית הגרסה הפקיסטנית של "רחוב סומסום", התוכנית הכל-כך מוכרת לילדי העולם, אך חדשה לחלוטין עבור מי שגדלים באיסלמבד ובערים הסובבות אותה.

"רחוב סומסום" הפקיסטני. מימין הבובה מונה, במרכז הבובה ראני(צילום: AP)

לצד הדמויות הבובתיות והפרוותיות, שביצירתן בפקיסטן שותף אמן הבובות והבמה האמריקני היהודי רפי פאר, כמיטב המסורת מככבים ב"סומסום" הפקיסטני גם אנשים בשר ודם: ראני בת השש, חובבת מוזיקה פקיסטנית מקומית ומוּנה, בן חמש המכור לחשבון ותיפוף.

יציאתו לדרך של "רחוב סומסום" הפקיסטני השבוע, התאפשרה בזכות תזרים של לא פחות מ-20 מיליון דולר מטעם קרן "Sesame Workshop", מפיקת התוכנית ברחבי העולם, שמטרתה שיפור איכויות החינוך במדינה שבה כשליש מהילדים בגילאי בית ספר לא לומדים. עוד מקווים בקרן האמריקנית להקנות לילדי פקיסטן ערכים וגישות סובלניות לחיים, לנשים ולמיעוטים אתניים. ובכלל, לפתח עמדות סובלניות על פני אלה הקיצוניות הרווחות במדינה.

משלבים ידיים עם בובנאים מקומיים

פיתוח התוכנית בפקיסטן הוא כאמור, שיתוף פעולה בינלאומי. מהעבר השני של "Sesame Workshop" עומד הצד הפקיסטני, קבוצת בובנאים מהעיר לאהור, חלקם בני משפחה, המעלה מופעי תיאטרון בובות כבר יותר מ-30 שנה. 

אלמו. גם הוא עובר לפקיסטן(צילום: AP)

"החשיבות של ראני היא להסביר מדוע חשוב לשלוח בנות לבית הספר, משהו שלא קורה בפקיסטן הקונסרבטיבית, הנשלטת בידי גברים",

מסבירה פאיזאן פירזאדה, אחת מבנות המשפחה המפעילה את תיאטרון הבובות הפקיסטני. "ילדה צריכה לחיות באופן זהה לילד, זה המסר, הוא מאוד ברור".

צילומי הסדרה כמעט נסתיימו. פרק ראשון שלה מבין 78 המתוכננים, יעלה לשידור כבר בימים הקרובים בערוץ הטלוויזיה הממלכתי הפקיסטני. המפיקים מקווים להגיע לקהל של שלושה מיליון ילדים, שכאמור, כשליש מהם נמצאים מחוץ לבתי הספר. בנוסף, מתוכננים 600 מופעי בובות ברחבי המדינה.