טבע בעיר - יש חיה כזו
הגישה שהעדיפה ליצור בעיר פארקים מתחלפת במהלך השנים האחרונות בכזו שמעדיפה לשמר פיסות טבע בתוך הכרך. פארק הבאסה בהרצליה, פארק רידינג בת"א וחוף שקמונה בחיפה הם דוגמאות למקומות בהם נהנים מטבע אמיתי בלי להיכנס לרכב
רבים מאלה המתגוררים בעיר מכירים את המחסור החמור בשטחי טבע פתוחים. אמנם הצורך בשטחים אלה במרקם העירוני הצפוף מוכר לפרנסי העיר ולמתכננים, אך הצורך לשמר אותם במצב טבעי ופחות "מעוצב" ו"מסוגנן", לא היה הברירה הטבעית ברבים מהמקרים בעבר.
עם עליית המודעות להיבטים האקולוגיים של הסביבה בה אנו חיים וההבנה שרבים מסוגי הצמחים ובעלי החיים הולכים ונעלמים, התפתחה גם מודעות לצורך בטבע בעיר ובלימת הדריסה שלו בשל ההשתלטות הנדל"נית המסיבית. כך המושג "טבע בעיר" הופך למושג נפוץ יותר ויותר בקרב אדריכלי נוף, מתכנני סביבה ומחלקות התכנון העירוניות.
אדריכליות הנוף רות מעוז ועליזה ברוידא ממשרד ברוידא-מעוז, מסבירות כי מילת המפתח בהיבט של הטבע בעיר הוא שליטה. "האדם זקוק ליצור סביבות ברות שליטה עם אפשרות לניהול ופיקוח מבוקר, ובפארקים תרבותיים התחזוקה ברורה יותר וניתן ליצור מסגרות נוקשות יותר לטיפול ותחזוקה. עם זאת, ניתן גם לשמר ולפתח אתרים עם אופי של טבע בעיר.
"פיתוח וחיזוק הטבע בעיר תורם לעיר ולתושביה בהיבטים שונים", הן מסבירות, "יצירת מרחבים בהם יכול הקהל לפגוש בקרבת מקום מגוריו משאבי טבע מיוחדים, התוודעות מחודשת עם עונות השנה, יצירת חוויה ואפשרויות למידה על הסביבה, גיוון בצורת הפיתוח של השטחים הפתוחים ויצירת מגוון שימושים ותכנים לתושבי העיר. כמו כן בפארקים כאלה, ההשקיה מועטה יותר, ולפעמים כלל לא קיימת, כך שהם חסכוניים במים.
פארק הבאסה בהרצליה - ירוק זה לא רק צבע
בתכנון פארק הרצליה, הוחלט להשאיר במקום את שלולית החורף על מגוון חיות הבר והצמיחה שבה. אדריכלי הנוף ממשרד שלמה אהרונסון מספרים, כי מחקר שהם ערכו לימד כי שטח הפארק הוא שטח הצפה היסטורי, שמנקז יותר ממחצית ממי הנגר העילי של העיר. האדמה החרסיתית הכבדה באזור גרמה לכך ששלוליות החורף הגדולות החזיקו מים למשך 6 ואף 7 חודשים בשנה.
אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון, מספרת שהציבור ראה בשלולית לא יותר מבית גידול ליתושים, כפי שהיתה ידועה בשמה המקורי ה"באסה" - כינוי גנאי לביצה. לדבריה, בסקר שנערך בקרב תושבי הרצליה עלה רצון חד-משמעי בפיתוח אינטנסיבי של השטח, שיכלול מתקני ספורט ומשחק, מוקד מים, מתחם למטרות פנאי ופיקניק ומדשאות רחבות ידיים.
"תכנון בר-קיימא חייב להתחשב בשלושה גורמים עיקריים, הסביבה, הכלכלה - עלויות פיתוח וטיפול, והאדם", מסבירה אהרונסון, "איך משלבים את שלושת אלה? ברור כי בסביבה צחיחה כמו בישראל, יצירת נוף "ירוק" משמעה יצירת שטח המחייב השקיה מרובה ותחזוקה מתמדת. עם זאת, חוסר התחשבות ברצונות הציבור היה מוליד חוסר סיפוק, היעדר תקציב ותחזוקה לקויה".
אהרונסון מפרטת, כי הטיפול בשלולית עצמה היה מינימלי. "השלולית כתופעת טבע עשירה מתחזקת את עצמה וכל התערבות יכלה למעשה רק להפר את האיזונים הטבעיים הקיימים בה", היא מסבירה, "המטרה היתה להנגיש את התופעות המתרחשות בה לציבו.ו לצורך כך גובשו, ביחד עם עמיר בלבן מרשות הטבע והגנים, עמדות מסתור וצפרות ברחבי הפארק שנועדו לאפשר תצפית שקטה ובלתי פולשנית לחיי עופות הביצה".
בחלקה המזרחי של השלולית תוכננה בריכת שיקוע, שנועדה לנקות ולטהר את מי הניקוז בטרם גלישתם לשלולית. דק עץ מקיף את הבריכה ומאפשר גם הוא הצצה לנעשה בשלולית. לדברי אהרונסון, שלולית החורף היא נכס אקולוגי ממעלה ראשונה וחשיפתה יכולה לא רק לשרת את התפיסה הירוקה אלא גם להוות מנוף ליצירת עניין בפארק.
באזור הצפוני של שלב ב' תוכנן מתחם הספורט האתגרי הכולל גם מסלול אופניים כפול, שתוכנן על ידי האדריכל ארז לוטן. מתחם זה מחובר ליתר חלקי הפארק בשבילים לריצה, רכיבה והליכה. כמו כן תוכננו קיוסק חדש ומבנה שירותים נוסף.
פארק רידינג וטיילות החוף הצפוני
דוגמה נוספת הוא פארק רדינג בתל אביב, שמתכננותיו רות מעוז ועליזה ברוידא ממשרד ברוידא- מעוז אדריכלות נוף, זכו בפרס קרוון לשנת 2011 על תכנונו. השתיים מספרות שכאשר עיריית תל אביב הגיעה להסכמה עם חברת החשמל על פתיחת מתחם תחנת הכוח רדינג, שהיה במקום במשך 70 שנה, והקמת פארק לטובת הציבור הרחב, השכילו לנצל את ההזדמנות ולאפשר למתכננים לפתח פארק חופי.
הפארק משתרע על 50 דונם ומכיל צמחיה מקומית, עמידה לתנאי החולות ולקרבה לים, למליחות, לרוחות ולתנאים המיוחדים. למקום נבחרו ונאספו כ-60 סוגי זרעי צמחים אופיינים לתנאים, שנזרעו על אדמת חיפוי שנאספה ונשמרה בעת העבודות באתר ופוזרה מחדש עם גמר הכנת השטח. האדמה הכילה גם זרעים של צמחים שגדלו במקום, כאשר היה חצר הגרוטאות האחורית של התחנה.
לדברי ברוידא ומעוז, פיתוח של פארק מסוג שכזה אינו מסתיים עם צאתו של קבלן הפיתוח שיצר את המסגרת הכללית, אלא מצריך מעקב וטיפול למשך 3-5 שנים עד שהצמחיה "תסתגל" מחדש לטבע ותתבסס.
רוב הצמחים בפארק אינם מושקים וניזונים רק מגשמים, דבר שמשפיע על המופע שלהם בהתאם לכמות הגשמים באותה השנה. משום כך בפארק מסוג זה מתחזקת תחושת העונתיות והשינויים במופע של הפארק בולטים בין שפע של פריחה באביב ובחורף ועד ליובש כמעט מוחלט בעונת הקיץ ובכפוף לכמות המשקעים.
השתיים מוסיפות כי הודות לפארק, רבים מתושבי השכונות הצפוניות זכו בקשר עם העיר וחיבור של הליכה ורכיבה על אופניים, במרקם טבעי, קשר שלא היה קיים כשמתחם רדינג היה "עיר אסורה". הפארק משרת גם את התושבים שמדרום למתחם רדינג בכיוון ההפוך, שכעת יכולים להגיע לחופים הצפוניים לאורך חוף הים.
חיפה, חוף שקמונה – מכלול חופי
גם בחיפה אפשר למצוא מכלול חופי המשלב שימור של ערכי טבע בשילוב מענה לפעילות נופש ופנאי: עיריית חיפה וחברת יפה נוף, בתיאום עם רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ורשות העתיקות, יזמו הקמת פארק אקולוגי בחוף שקמונה, הכולל שביל אופניים וטיילת הולכי-רגל וכן שיקום ושחזור צמחיית החוף הטבעית.
הפרויקט שתוכנן באמצעות משרד אדריכלי הנוף גרינשטיין, הר-גיל, נועד להפוך את החוף לנגיש לתושבי השכונות הסמוכות, לתושבי העיר ולמבקרים בה, תוך שמירה על ערכי הטבע, הארכיאולוגיה והנוף הייחודיים שבו. החוף ייסגר לתנועת כלי רכב ויישמר כגן לאומי ייחודי עם פיתוח מותאם, כך שיהווה קטע טבעי ברצף הפיתוח החופי-האורבני של החופים מצפון ומדרום לו.
אדריכלית הנוף, דפנה גרינשטיין, מסבירה כי הטיילת להולכי הרגל הופרדה בחלקה מדרך האופניים ומלווה את החוף לאורכו כך שיוצרת רצף לאורך הים, המאפשר קשר וטיול רציף בין טיילת בת גלים לחוף הדרומי. בחוויית ההליכה הודגשו אפיקי הניקוז של הואדיות ובקרבתם ושולבו מקומות ישיבה ומרפסות תצפית לים. בבניית הטיילת הוקפד על שימוש בחומרים וצורות שישתלבו באופי הטבעי של המקום.
לאורך הטיילת מוקמו שלושה מוקדי פעילות: אחד בכניסה הדרומית לחוף, המהווה מעין שער כניסה לחוף שקמונה. מוקד זה כולל רחבת התכנסות, תצפית נוף אל הים ומקומות ישיבה. המוקד השני ליד נחל לוטם והמוקד השלישי ליד נחל עלייה, שם מסתיים ביצוע שלב א' של טיילת הולכי הרגל. שביל האופניים ימשיך בשלב א' צפונה עד להתחברות למכון לחקר ימים ואגמים ודרך יוברט המפרי. בשלב ב' יבוצע הפיתוח עד הקצה הצפוני, הוא פארק העתיקות של תל שקמונה.
ממזרח לרצועת חוף שקמונה ולמסילת הרכבת, הוקם לאחרונה "פארק הכט", פארק עירוני אינטנסיבי. בשטח מוקמו טיילות, שבילי אופניים, מוקדי התכנסות, מתקני כושר וספורט, מתקני משחק ומגרשי ספורט. הקרבה לרצועת החוף מאפשרת לו לספק חנייה ושירותים אינטנסיביים מבלי לפגוע בערכי החוףו. הקשר בין שני חלקי הפארק יתבצע על ידי מעברים מתחת למסילה.
גרינשטיין, שמשרדה זכה בפרס קרוון לאדריכלות נוף לשנת 2009 , מסבירה כי המכלול החופי הכולל את פארק הכט וחוף שקמונה, עתיד לענות על הצרכים ההולכים וגוברים של התושבים בעיר חיפה לפעילויות פנאי ונופש, ובאותה ההזדמנות לאפשר שיקומו ושמירתו של אחד החופים הייחודיים בישראל, "שכיית חמדה עירונית" לדבריה, ובכך לחשוף את תושבי העיר ומבקריה לערכיו האקולוגיים של החוף.
ליהנות מטבע אמיתי מבלי להכנס לרכב
אמנם יש דוגמאות של "טבע בעיר" גם בערים נוספות, אך מעוז וברוידא מציינות כי חשוב שהדבר יכנס יותר לסדר היום העירוני ויבוא לידי מימוש במקומות נוספים.
לשאלה מדוע לא רואים יותר פארקים כאלו במרחבים העירוניים, הן משיבות כי הדבר מוכרב ממספר גורמים: המראה ה"יבש" של צמחייה בקיץ, השימוש בפארקים אלה בעיקר לטיולים ופחות למטרות פיקניק ומשחקי כדור - שמצריכים מדשאות, והתחזוקה, שדורשת ידע ולימוד ברמה העירונית ושימוש באמצעים לא שגרתיים, למשל להימנע מריסוסים.
עם זאת השתיים מאמינות שככל שהציבור יהיה מודע יותר וצמא יותר לפיסת הטבע העירונית הזו - הפיזור שלהם במרחב העירוני יילך ויגדל.
נושא זה עתיד לעלות בכנס הקרוב של האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף שייערך בבית חיל האויר בהרצליה ב-3 לנובמבר. הכנס יתמקד המשתנים של אדריכלות הנוף ובבחינה מחודשת של תפקיד אדריכל הנוף, לנוכח האתגרים העומדים בפניו ובהם יצירת מרחב עירוני איכותי מחד ושמירה על משאבי הטבע והנוף הפתוח ההולכים ומתכלים מאידך.
לפנייה לכתב/ת 
