ברוש מסרב להיות "דיקטטור" הארגונים הכלכליים

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, מסרב ליישם את החלטת לשכת התיאום להפוך אותו ליו"ר לכל חייו - כך הודיע ברוש הבוקר (ב') לחברי הלשכה. בכך, מבטל ברוש את ההחלטה השנוייה במחלוקת של לשכת התיאום מהשבוע שעבר, לבחור בו כיו"ר לכל חייו.

הארגונים הכלכליים הם גוף-על המייצג את רוב הארגונים הכלכליים במשק. יו"ר הארגון היה עד כה כמעט תמיד נשיא התאחדות התעשיינים, שהיא הארגון הכלכלי הגדול ביותר. ברוש עומד בראש שני הארגונים מאז ינואר 2005, לזמן בלתי מוגבל.

את ההצעה שברוש דחה העלה דובי אמיתי, נשיא איגוד האיכרים (המייצג את החקלאים העצמאים במושבות), בנימוק שמדובר ב"תקופת חירום", והיא התקבלה פה אחד. ההצעה היתה אמורה לאפשר לברוש להישאר בתפקידו גם אם יתפטר או יודח מנשיאות התאחדות התעשיינים וללא צורך בבחירות נוספות בלשכת התיאום.

ברוש אמר ל-ynet בשבוע שעבר: "הופתעתי מהיוזמה. כרגע אני עסוק בדברים אחרים, יותר חשובים, כמו ועדת טרכטנברג, ולא עוסק בכך בכלל". אחד ממקורביו הוסיף: "ההצעה המוזרה הזאת הייתה מחטף של דובי. דובי לא דיבר עם שרגא לפני כן ואני לא יודע אם שרגא בכלל מעוניין ב'טררם' הזה ואם הוא באמת ימשיך בתפקיד הזה לכל החיים".

כרת ברית עם עיני והשפיע על כל המשק

ברוש הוא אחד מראשי ההתאחדות הראשונים שלא היו תעשיינים חשובים בעצמם והקדישו לתפקיד את רוב זמנם. כהונתו שינתה את אופיים של ההתאחדות ולשכת התיאום והשפיעה על המשק הישראלי. ברוש החליף בתפקיד את עודד טירה, ששימש בתפקיד בתקופה בה בנימין נתניהו שימש כשר האוצר ועמיר פרץ כיו"ר ההסתדרות. טירה נקט עמדה מיליטנטית לצדו של נתניהו ונקלע לעימות חריף עם פרץ. ברוש, לעומת זאת, יצר קשר חברי ושיתוף פעולה הדוק עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שנמשך מ-2005 ועד היום.

ברוש ועיני יזמו והוציאו לפועל ב-2007 את הסכם פנסיה חובה, שקיבל תוקף של חוק והביא לכך שרוב-רובם של העובדים בישראל מבוטחים בביטוח פנסיוני. ברוש תמך בעיני במאבקיו לשיפור תנאי העבודה במגזר הציבורי ולהצלת מפעלים בקשיים, ובתמורה, קיבל שקט תעשייתי כמעט מוחלט במגזר הפרטי. הקואליציה בין ברוש ועיני הביא לעימות אידיאולוגי ואישי בין ברוש לנשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שאף הוציא את ארגונו מלשכת התיאום.

לאחרונה עלה שמו של ברוש לכותרות בסדרת התבטאויות נגד חלק מפעילי המחאה החברתית. כשהחל החרם נגד הקוטג' הוא הצהיר ש"המדינה מוצפת בפופוליזם". לאחרונה, כשהתאחדות הסטודנטים הכריזה על חרם נגד תנובה, הוא הצהיר ש"זאת אנרכיה" ושאל "מה היה קורה אם אנחנו היינו מחרימים את פעילי האגודה ולא נותנים להם עבודה?".