קנאה זה טבעי: 12 דרכים להתמודדות עם אח חדש

מזל טוב, אתם (שוב) בהריון. מחכים לילד שני ואפופים בים של רגשות, המגיח ומציף מכל עבר: מקווים שההריון יעבור בשלום, שהלידה תהיה קלה, שההריונית תהיה בריאה וחזקה, שההריון לא יטלטל יותר מדי את אורחות החיים, לא יפגע יותר מדי בזוגיות, בעבודה ואם אפשר גם לא בגזרה. אבל בניגוד להריון הקודם הפעם יש לכם חשש נוסף, אולי הגדול מכולם: מה עושים עם הילד הבכור, החכם, המתוק והכי-מקסים-בעולם, שעוד מעט יצטרך לחלוק עם עוד מישהו מסוגו את חייו, חדרו, צעצועיו ובעיקר את הזמן שלו איתכם, את אהבתכם ותשומת ליבכם? מתי ואיך לספר לו, עד כמה לשתף אותו בהכנות לקראת ואיך לנהוג כך שהקשר ביניהם יהיה טוב כבר מההתחלה? ובכלל, אתם וודאי מודאגים, איך נצליח לעשות מקום בלב לשני ילדים?

הכתבות הקודמות של אלי זוהר ניב בערוץ הורים :

• קשה לכם? 7 צעדים בדרך להיות הורים מאושרים
• בן ה-11 צופה בפורנו באינטרנט. מה עושים?
  
• דבוקים למסך: כך תגמלו את הילד מהטלוויזיה
• פותחים שנה: להיות הורים טובים יותר ב-10 צעדים
  

ילד חדש במשפחה, כמו כל שינוי אחר (יציאה מהבית לגן, החלפת עבודה של אחד ההורים, מעבר דירה, הכנסת כלב הביתה וכו') מערער את האיזון העדין שהתקיים עד לאותו הרגע. לצורך העניין אפשר לדמות משפחה לארגז עגבניות בשוק הסיטונאי. לכל עגבנייה מקום משלה, בין זו שמימין לה לבין זו שמשמאלה. ואז, יום בהיר אחד, עגבנייה אחת מחליטה לזוז ממקומה. השינוי הזה מאלץ מיד את כל העגבניות האחרות לנוע ולמצוא להן מיקום חדש בארגז.

כך גם במשפחה. התינוק שייוולד ישנה בהכרח את כל מערך הכוחות שהתקיים טרם בואו וכולם יחושו בשינוי: אתם, הסבים והסבתות, אנשים העובדים איתכם ואפילו החברים. ובוודאי הילד הבכור שלכם - בו נתמקד היום.

אח חדש - הרעת תנאים

באופן טבעי, ההחלטה על ילד שני מלווה (במקביל לפחדים והחששות) בהרבה מאוד ציפיות ופנטזיות. בעיני רוחנו אנו רואים משפחה לתפארת, ארבע נפשות מחוייכות הממלאות מכונית בשבת בבוקר בדרך לפיקניק בחורשה הקרובה. אנחנו חושבים על הילד שלנו, שבקרוב יזכה באח (או באחות) איתו הוא ישחק, יחלוק מחשבות וחוויות, יריב קצת (אבל ממש בקטנה), ובעיקר את האהבה והקשר החזק שיווצר ביניהם. חלקנו מדגישים עד כמה זה יהיה חשוב ונכון לילד שלנו שיהיה לו אח, שלא יישאר לבד, ואנחנו אף מציינים שהוא עצמו מבקש. כל זה נכון, אך יש עוד חלקים לתמונה שכדאי שנכיר וניקח בחשבון.

הצורך בילד נוסף הוא בעיקר שלנו, ההורים. כן, גם הילדים לא פעם מצטרפים לבקשה (אולי אחרי ששמעו אותנו מדברים על זה? או אולי אחרי ששאלנו אותם כמה וכמה פעמים אם הם רוצים אח?), ובוודאי שאותו אח עתידי יעשיר את חייהם ויהפוך לדמות משמעותית וקרובה ביותר (אם אנחנו לא נקלקל בדרך), אך עדיין השינוי מבחינתם הוא קודם כל הרעת תנאים. עד לאותו רגע הבכור היה האחד והיחיד, הנסיך של הבית, היהלום שבכתר. פעמים רבות בכורים הם גם נכדים ראשונים, ואז ההתרגשות כפולה ומכופלת. כל הישג התפתחותי, כל חוכמה היוצאת מפיו, נקלטת ומתועדת, כל "פיפס" זוכה להתייחסות. ילד בכור לא צריך לבכות הרבה. מהשנייה שהוא מביע אי שביעות רצון כלשהי אנחנו מייד נחלצים לעזרתו וממלאים את מבוקשו. אז מה הפלא שהם מרגישים במרכז היקום?

ופתאום משהו חדש קורה. יום בהיר אחד מגיע הביתה ייצור פצפון, צווחני ותובעני וטורף את כל הקלפים. "מסנדל" את אמא אליו, מעסיק אותה ללא הפסקה, יום ולילה. ואיפה המקום של הבכור? כשהוא מבקש דברים, שעד לא מזמן הוא קיבל בלי להמתין אפילו רגע, פתאום זה כבר לא כל כך קורה, ובוודאי שלא באותה מהירות והתלהבות. אמא עייפה, אבא טרוד... הרעת תנאים, כבר אמרנו?

בשלב הזה ייתכן ונשמע מהגננת שהילד שלנו מתנהג בתוקפנות או מרבה לבכות על כל דבר קטן. אחרים חוזרים להרטיב, מתעוררים בלילה ומגיעים למיטה שלנו, מבקשים יותר על הידיים או מתעקשים על שתייה מבקבוק של תינוקות. איך מתייחסים לכל אלו?

גם כשהתרחבות המשפחה היא רצויה ומבורכת עדיין עולות הרבה מאוד שאלות ותהיות המחפשות מענה. אז הנה, כמה דברים שכדאי לדעת ורעיונות שאתם מוזמנים ליישם, שיעזרו לכם להתמודד עם השינוי הזה בדרך המיטיבה ביותר, עבור הילד שלכם, ולא פחות חשוב - עבורכם:

1. איך אתם עם זה?

איך אתם מרגישים עם הצטרפותו של ילד נוסף? האם זה הגיע מתוך החלטה או קרה באופן ספונטני ולא מתוכנן? האם זה משהו שאתם מצפים ומייחלים לו או אולי יש כאן גם איזשהו "קוואץ" עבורכם? האם אתם מרחמים על בכורכם או שמחים בשמחתו? האם גם אתם דואגים שלא תצליחו להכיל, להתמודד ולאהוב עוד ילד? כמו גם במקרים אחרים, מה שאתם מרגישים עובר לילד שלכם ללא מילים. ככל שתהיו מודעים יותר למה שקורה אצלכם מתחת לפני השטח, כך תוכלו להתמודד טוב יותר עם מה שקורה מעליו.

2. מתי ומה לספר

לזמן, עבור ילדים צעירים, יש איכות אחרת. הם אינם יודעים לאמוד אותו ולכן חודש עבורם זה המון. שתפו אותם כשהבטן כבר ניכרת וכך הם לא יצטרכו לחכות זמן רב מדי. הימנעו מלהעמיס מידע עודף - אין להם שום צורך בו. הקשיבו לשאלותיהם ותנו מענה ממוקד למה שמעסיק ומעניין אותם כאן ועכשיו. יחד עם זאת, הימנעו מלשרטט תמונה חיובית מדי כמו: "איזה כייף יהיה לך!"; "בטוח תאהב אותו!" וכו'. חשוב לדבר גם על קשיים אפשריים: לא תמיד הוא יוכל לקבל מענה מיידי לצרכיו, אמא תהיה עייפה ועסוקה יותר... כדאי להכיר את המציאות גם מהצד הזה.

3. שתפו אותו בהכנות

לקראת בואו של התינוק אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים עד מעל הראש בהכנות, סידור החדר החדש וקניות. שתפו את הילד שלכם במה שניתן, הפכו אותו לחלק מהעניין. ילדים אוהבים שמתייעצים איתם, אוהבים להיות שותפים, ובוודאי בנושא כזה, הקשור לכל המשפחה. גם הוא צריך להתכונן לשינוי וזה בהחלט יעשה חלק מהעבודה.

4. קנאה זה טבעי

כ-ו-ל-ם מקנאים. גם אנחנו. ולילד שלנו יש סיבה טובה מאוד לקנא. מרגע הולדת האח הוא אמור לשתף אותו במשאב היקר לו ביותר - אתם! קשה לו לראות את אמא מחבקת מישהו אחר באהבה כה גדולה. הרי עד אתמול היא היתה רק שלו. קשה לו לוותר (ולו באופן חלקי) על כס המלוכה ועל הבלעדיות. זה אכן משבר, עם כל השמחה שבדבר, וכדאי שנבין זאת וניתן גם לזה מקום.

5. צפו לרגרסיה ולהתנהגות "לא טובה"

ילדים מדברים דרך ההתנהגות שלהם. ואיך הם יבטאו כרגע את הקושי שהם חווים, את חוסר שביעות הרצון שלהם, הקנאה, התסכול שהם חשים? ככה: הם חוזרים להרטיב, נצמדים, מתקשים להיפרד, חוזרים למוצץ וכדומה. כל אלה באים לומר לנו: "היי, הורים יקרים, גם אני עדיין תינוק, למקרה ששכחתם". תנו להם את מבוקשם, שחקו איתם (כשאפשר) ב"אמא ותינוק", ואל תיבהלו. כמו שזה בא – כך זה גם יילך.

6. שתפו אותם בטיפול בתינוק

להביא חיתול, לתת מוצץ, לשיר לו שיר. כך הוא ירגיש משמעותי ובוגר. אם הוא לא מעוניין - אל תילחצו ואל תכריחו. זה לא אומר שום דבר על אהבתו לאחיו או על הקשר ביניהם בעתיד. תנו לו לבחור את הזמן והאופן בו הוא יתיידד עם האח החדש.

7. תנו לו זמן ומקום משלו

מדי פעם, כמה שניתן, קחו (שניכם או אחד מכם) רק אותו, לשעה של ביחד. לא חשוב מה תעשו, העיקר שהוא יהיה היחיד שימלא לכם את כל ה"פריים", בלי שום הפרעות, כך שהוא יוכל לקבל את מירב תשומת הלב לה הוא כה זקוק.

8. זה הזמן להדק את הקשר עם אבא

הנה אמא פינתה את השטח, עסוקה-בלי-הפסקה בטיפול ברך הנולד, וזו הזדמנות פז עבורכם, האבות, להתמקם במרכז הבמה ולהביא לידי ביטוי את היכולות והייחודיות שלכם. זה הרגע להתקרב יותר לבכורים שלכם, לבלות איתם אחר צהריים אינטימי בגינה, במשחק על השטיח ואפילו בסידורים שלכם. העיקר הוא

להוות מקור של קרבה, תמיכה וחום עבורם בתקופה מורכבת זו. הם כל כך צריכים אתכם עכשיו!

9. שווה להיות הגדול

כן, קשה לראות איך התינוק במשפחה מקבל את כל הטוב הזה, אבל יש גם מה להרוויח בלהיות הגדול. ילד גדול יכול לעשות הרבה דברים שקטנים לא עושים: לעלות על הסולם הכי גבוה בגן המשחקים, להרכיב פאזל עם הרבה חלקים, לעשות דברים באופן עצמאי - איזה יופי! הדגישו את כל אלו באוזניו, מה שיספק לו תחושת ערך וייחודיות מול אחיו הפעוט. במקביל, תצ'פרו אותו בזכויות מיוחדות ל"גדולים", כמו ללכת לישון קצת יותר מאוחר. שווה? שווה!

10. ספקו לו מענה רגשי

לא קל לילד שלכם. הנטייה הראשונית שלנו היא לנחם אותו: "עוד מעט הוא יגדל ויהיה לך כיף לשחק איתו". ועכשיו מה? כל אלו לא באמת מספקים מענה לבכור שלנו. לעומת זאת, מתן לגיטימציה לתחושות הקשות ותוקף לקיומן - בהחלט יכול להקל: "באמת זה לא קל כשאני כל כך עייפה ואין לי כוח לשחק איתך" . כך אנחנו מבינים לגמרי לליבו, ואפילו לא כועסים כשהוא מבטא קושי. זה המון - וזה עוזר.

11. אל תכניסו עוד שינויים לחיים

השינוי הנוכחי הוא גדול דיו ומגייס את הבכורים להתמודדות לא פשוטה. זה לא הזמן לעמת אותם עם שינויים נוספים: גמילה ממוצץ או חיתול, מעבר למיטת נוער וכדומה. פרה-פרה. תנו להם את הזמן והמרחב שהם זקוקים לו על מנת להסתגל ואל תעמיסו אתגרים נוספים.

12. עשו שימוש בסיפורים ושירים

הכותבת היא יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים ומנהלת מנהלת פורום הורים במכללת הורים ראשל"צ. לאתר של אלי זוהר ניב לחצו כאן