למרות הזיהום: אושרה בנייה בתעש רמת השרון
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית המתאר הכוללת בנייה של 23 אלף יחידות דיור ושטחי תעסוקה במתחם. לאורך השנים המפעלים במקום זיהמו את הקרקע ובעבר קבע בית המשפט כי ההתנגדויות לפרויקט יידונו במסגרת הליכי התכנון והבנייה המקובלים. אדם טבע ודין: "זהו צעד חסר אחריות"
למרות שרמות הזיהום בקרקע עדיין אינן ידועות - המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה להפקיד להתנגדויות הציבור את תוכנית המתאר לתעש רמת השרון, הכוללת בנייה רחבת היקף של כ-23 אלף יחידות דיור ושטחי תעסוקה.
"חוק הקרקעות המזוהמות יקפיץ מחירי הנדל"ן"
מתחם תעש רמת השרון משתרע על 7,460 דונם ומשמש לתעשיית אמצעי לחימה. המפעלים במקום זיהמו במשך השנים את האיזור ועל פי החשד, הזיהום חדר לקרקע בהיקף גדול גם מחוץ למתחם. המפעלים אמורים לעבור לנגב ובמקום מתוכננת בשטח אחת מתוכניית הבנייה הגדולות ביותר במרכז הארץ, שתכלול בנייה למגורים ופארק תעשייה ותעסוקה בשטח של 1.3 מיליון מ"ר.
מזה מספר שנים שתושבי האזור ועמותת אדם טבע ודין מנהלים מאבק נגד הבנייה המתוכננת במתחם, בטענה כי יש לבצע סקר מקיף שיבחן את רמת זיהום הקרקע ואת ההוצאה הנדרשת לטיפול בו.
במשך שנים סירבה המדינה להתחייב שתעמוד בעלויות טיהור הקרקע, שזוהמה משנים רבות של ייצור תחמושת, מכיוון שהיה קושי להעריך את העלות של פרויקט מסוג זה. ההערכה כרגע נעה בין עשרות מיליוני שקלים למאות מיליוני שקלים.
בתוכנית: טיהור הקרקע
במועצה החליטו לאשר את השלב הראשון בתוכנית, שהוכנה על ידי מינהל מקרקעי ישראל בתאום עם מינהל התכנון במשרד הפנים. התוכנית שאושרה משתרעת על פני 4,900 דונם ועל פי משרד הפנים, כמחצית השטח מיועד לבנייה וכמחציתו יישאר פתוח.
התוכנית גם כוללת את טיהור הקרקע והמים על ידי מינהל מקרקעי ישראל לפני שיווק הקרקע. מהמינהל נמסר, כי על פי תוכנית המתאר שאושרה, תעמיד המדינה מימון ביניים לביצוע סקרי הקרקע ולאחר מכן תממן את טיהורה בטרם תשווק ליזמים. המימון יינתן בהסתמך על ההכנסות הצפויות משיווק הקרקע.
במטרה לקדם את הפרויקט לקראת שיווק הקרקע ליזמים, רפי אלמליח, סמנכ"ל לתכנון ופיתוח במינהל מקרקעי ישראל ציין בפני המועצה כי המינהל כבר הגיש לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, תוכנית מפורטת ל-3,500 יחידות דיור, שתדון במסגרת הוועדות לדיור לאומי (וד"ל). קידום יתרת יחידות הדיור יתאפשר רק לאחר הגשת תוכניות מפורטות.
השטח נמצא בתחומן של הוד השרון, מועצה אזורית דרום השרון ושטח שאיננו משויך מוניציפאלית. הוא גובל בתחום השיפוט של הרצליה, רמת השרון והוד השרון. מנכ"ל המשרד הפנים, עמרם קלעג'י, מסר כי הוא מקווה שפינוי הקרקע המזוהמת ותוספת יחידות דיור תסייע לפתרון מצוקת הדיור בישראל.
המתנגדים: "החלטה שגויה"
המחלוקת על קרקעות תעש נמשכת שנים ארוכות, כאשר בעבר נתקלה המדינה בהתנגדות תושבים וארגונים ירוקים להפקדת התוכנית להתנגדויות.
ההתגדות החלה בשנת 2006 כאשר קבוצת תושבי רמת השרון והרצליה הקימו את עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי רמת השרון) שמטרתה להכניס שינויים בתוכנית הבנייה. התושבים ואדם טבע ודין עתרו בעבר נגד הפקדת התוכנית על כל שטחי תע"ש, בטענה שלא נעשה סקר קרקע ואי אפשר לתכנן בלי לדעת מה יש מתחת לקרקע מה סדר הגודל של הזיהום.
בשנת 2009 זכו המתנגדים בתביעתם, אך המדינה ערערה לבית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה וקבע כי אפשר להמשיך לקדם את התוכנית וכי המתנגדים ייאלצו להביע את דעתם במסגרת הליכי התכנון והבנייה המקובלים.
יעל דורי מאדם טבע ודין מסבירה, כי התוכנית שאושרה היום חלה על כשני שליש מהתוכנית הכוללת לאזור. "זהו צעד חסר אחריות", היא אומרת, "מקדמים את התוכנית מבלי שנעשה סקר קרקע מקיף שילמד על רמות הזיהום. אנחנו חושבים שזו החלטה שגויה שטומנת בחובה סיכונים משמעותיים מבחינת בריאות הציבור, ושאינה מהווה תכנון אחראי. אי אפשר להפקיד תוכנית בלי תשתית עובדתית".
מתכננת מחוז תל אביב במינהל מקרקעי ישראל, גילי טסלר, מסרה כי "המנגנון שנקבע בתוכנית לטיהור הקרקע הנו הדרך היחידה להגן על האינטרס הציבורי ובריאות הציבור. אי קידום התוכנית במתכונתה הנוכחית היה מסכל את מימוש התוכנית כולה, ומאחר שאין היה ביכולת המדינה להעמיד אלטרנטיבה מימונית אחרת לטיהור הקרקעות, שעלותה נאמדת במיליארדי שקלים, היה ייפגע מכך האינטרס הציבורי של תושבי איזור השרון בנוגע לפינוי מפעלי התעש".
מעיריית רמת השרון נמסר, כי "העירייה מברכת על התוכנית, עם זאת דבקה בעמדתה הברורה והחד משמעית, לפיה אין לקדם את התכנית, עד שמדינת ישראל תיקח אחריות ותערוך במקום סקר זיהום קרקע ותפעל בהתאם לתוצאותיו".