"אחים בדם" חוזר לבמה: "חווייה של צחוק ודמע"

יותר מ-20 שנה חלפו מאז שהוצג לראשונה על במת התיאטרון הישראלי המחזמר "אחים בדם", ובעוד שבועיים הוא יעלה שוב - הפעם בתיאטרון בית ליסין. בתפקיד הראשי של גברת ג'ונסטון (אותה גילמה שלומית אהרון בזמנו) תככב מיה דגן, ששיחקה בתפקיד זה כסטונדטית בבית הספר למשחק בית צבי, ובתפקיד התאומים ייכבבו עדו רוזנברג ונדב נייטס, שזהו תפקידו הגדול הראשון בתיאטרון.

"אחים בדם". תפקידים מוכרים (צילומים: עופר עמרם)

עלילת המחזמר עוקבת אחרי מיקי ואדי, זוג תאומים שהופרדו בלידתם בעקבות מצוקתה הכלכלית של האם (גברת ג'ונסטון), הנאלצת למסור את אחד מתאומיה לגברת ליונס, שבביתה היא עובדת כעוזרת. השניים גדלים במרחק רחובות אחדים זה מזה, מבלי לדעת אחד על השני. אדי הופך עם השנים לגבר מצליח ואילו מיקי מידרדר לעולם הפשע. ביום שבו הם מגלים שהם אחים, מתממשת הנבואה האומרת שתאומים שהופרדו בלידתם, ימצאו את מותם ביום שבו תתגלה להם האמת.

עדו רוזנברג ונדב נייטס בחזרות. אמת מטרידה

"שיחקתי את ההצגה איזה 200 פעם, עוד כשהייתי סטודנטית שנה א' בבית צבי", מספרת מיה דגן, שכאמור מגלמת את גברת ג'ונסטון וגם אחראית באופן עקיף לעליית המחזמר, לאחר שהפעילה לחצים על מנכ"ל התיאטרון, ציפי פינס. "זה מה שיפה במערכת היחסים שלנו. אני נאמנה לה ולתיאטרון שלה והיא נאמנה לי כשחקנית ולצרכים שלי".

מה ההבדל מבחינתך בין ההצגה בבית צבי לעכשיו?

"מבחינה הפקתית, ההבדל והתרגום הם לא של אהוד מנור אלא של דניאל אפרת. הוא רענן את התרגום, הפך אותו ליותר עכשווי. גם הבמאי גלעד קמחי לקח את זה למקומות אחרים ויש תזמורת חיה על הבמה ולא פלייבק. מבחינתי כשחקנית, זה 15 שנה שעברו עלי בין לבין. התפקיד אמנם אותו תפקיד, אבל ההסתכלות שלי שונה - העומק הרגשי שלי עכשיו מול היותי סטודנטית".

"אחים בדם". ההתרגשות מובטחת

את התאומים במחזמר יגלמו כאמור עדו רוזנברג (אדי) ונדב נייטס (מיקי), שעושה את צעדיו הראשונים על בימת התיאטרון הרפרטוארי. "סיימתי ללמוד בסטודיו של ניסן נתיב, ומאז אני עושה בעיקר פרינג'. השתתפתי בתיאטרון הקאמרי בהצגות 'משחקים בחצר האחורית' ו'רומיאו ויוליה', ולקראת ירידת ההצגה היו אודישנים ל'אחים בדם'. ניגשתי ועברתי".

ולא מלחיץ אותך תפקיד ראשי? הרבה מוטל על כתפייך.

"לא. השאיפה של כל שחקן זה להיכנס לקבוצה כזו תומכת של שחקנים. יש אחריות, אבל אני בוחר שלא להתעסק בזה. מה שמעניין אותי זה התהליך והתוצאה ואני בטוח שהיא תהיה טובה. אני לא מחפש לבלוט, אני מחפש להיות הבורג בתוך האנסמבל ולהיות טוב. שהקהל יוכל להתרגש - זו השאיפה".

מיה דגן ועדו רוזנברג. שוב ביחסים הקבועים

גם לרוזנברג זו לא הפעם הראשונה שבה הוא לוקח חלק במחזמר הזה. גם הוא, כמו דגן, שיחק באותו התפקיד אותו הוא ייגלם כסטודנט בבית ספר

למשחק. "אז הייתי קצת ילד. היום אני כבר מתחיל להתקרב לגיל שבו הגיבורים מסיימים את חייהם", הוא מספר, "אני כבר מכיר את החומר, יש לי היכרות רבת שנים עם הבחור".

באופן אירוני, רוזנברג ודגן שיתפו פעולה בסדרה "תמיד אותו חלום", שם היא גילמה את האם הנוטשת, בדומה למחזמר. "מה שיפה הוא שהיא אף פעם לא נוטשת בעצם", מספר רוזנברג. "אבל בסדרה לא יצא לנו לעבוד כל כך ביחד, ופה גיליתי אשת מקצוע מהמעלה הראשונה. כיף לי להיות בחברתה". גם את דגן זה משעשע: "זו לא הפעם הראשונה שאני אמא שלו, ואולי גם לא האחרונה".

אז מה אתם יכולים להבטיח לקהל עם החיבור ביניכם?

דגן: "אני יכולה להבטיח שהוא יצחק ויבכה וייצא עם חווייה תיאטרלית מושלמת של צחוק ודמע".

רוזנברג: "שהם יתרגשו. ההתרגשות פה מובטחת. זה מחזמר שהוא מאוד מרגש ובאורח פלא גם כל עניין המחאה החברתית מתכתב איתנו פרפקט. כמו גם ענייני משפחה והורים, ילדים וחברות. זה פשוט כתוב מצוין ועם צוות יוצרים וקאסט שכזה מובטחת הנאה והתרגשות".