הערכות: שביתה כללית במשק בשבוע הבא

השביתה הכללית במשק תפרוץ, ככל הנראה, בשבוע הבא. כך מעריכים גורמים בהסתדרות, בעקבות שלוש פגישות בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בהשתתפות פקידים בכירים במשרד האוצר, ביום ראשון בערב, אמש (ג') והבוקר. הסיבה לכך, לטענתם, היא שהפקידים - לא נתניהו - מסרבים לדרישת ההסתדרות להעביר את מרבית עובדי הקבלן במשק, או לפחות במגזר הציבורי, להעסקה ישירה.

"השיחות עם הפקידים הולכות במעגל", אומר גורם בהסתדרות. "עיני מציע להפסיק את ההעסקה הקבלנית בגוף מסויים והם אומרים 'לא'. הוא אומר, בסדר, ומציע מקום אחר, וגם שם הם אומרים 'לא'. כשהוא שואל איפה כן, הם לא עונים. נתניהו נתן את ברכתו למהלך, אבל הוא לא נכנס לפרטים, ובפרטים, הפקידים מכשילים כל יוזמה והמו"מ תקוע. מה שגרם לתחושה שכנראה לא יהיה מנוס משביתה כללית היא ההתעקשות של פקידי האוצר להשאיר בהעסקה קבלנית גם את עובדי הניקיון. אלה העובדים הכי מנוצלים ואנחנו נתעקש להעביר להעסקה ישירה דווקא אותם".

באוצר דחו את טענות ההסתדרות, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך בהיענות לדרישות ההסתדרות. לדברי מקורות באוצר, ראש הממשלה לא התערב עד כה במשא ומתן ולא נתן לפקידי האוצר הנחיות כלשהן.

הנמלים, העיריות ומשרדי הממשלה ייסגרו

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה כללי במשק לפני סוכות, ולפי החוק, מהרגע שעברו שבועיים מיום ההכרזה על סכסוך העבודה, היא יכולה לפתוח בשביתה כללית במגזר הציבורי ובחלק מהמגזר הפרטי בכל רגע נתון.

הסכסוך נוצר על רקע מחאת האוהלים: המפגינים בהפגנות המחאה קראו להפסיק את העסקת עובדי הקבלן במשק והדרישה הזאת גם עלתה במסמכי הדרישות שהציגו לתקשורת ולממשלה. יש לציין שעיני, בניגוד לאנשי המחאה, אינו דורש חיסול כולל של תופעת עובדי הקבלן אלא צמצום מירבי שלה והפסקת התופעה של העסקת עובדי קבלן לתקופות של שנים שלמות.

שביתה כללית אמורה לכלול את כל המגזר הציבורי, כולל נמלי האוויר והים, הרכבות, כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, וכן לגרום לשיבושים במערכת החינוך. שירותי הבריאות והחירום יפעלו במתכונת שבת. אם ארגוני המורים יצטרפו לשביתה (מה שאינו סביר שיקרה) תושבת מערכת החינוך כולה. עדיין לא ברור אם גם הבנקים והמפעלים הפרטיים הגדולים - כולל אגד ודן - יושבתו, ולמרות שבשביתות כלליות קודמות הם לא שבתו, במקרה הזה יש סבירות גבוהה שכן, בשל מעורבותם של ארגוני המחאה שמחוץ למגזר הציבורי.

אם תפרוץ שביתה, יקראו מארגני מחאת האוהלים גם לעובדים שאינם מאוגדים להצטרף אליה, וסביר להניח שיהיה מי שיצטרף ושיהיו שביתות מקומיות גם בחברות שעובדיהן אינם מאוגדים (לעתים ביוזמת ההנהלה), אף שלא ברור אם הדבר חוקי. יש לציין שארגון "כוח לעובדים" הודיע על תמיכה במהלך. הארגון מייצג רק כמה אלפי עובדים, אך תמיכתו נותנת למהלך של ההסתדרות חיזוק נוסף. ניתן להעריך שגם הסטודנטים ישביתו את האוניברסיטאות.

ההסתדרות השביתה את המגזר הציבורי למשך יום אחד בשנים 2004 ו-2006 - בדרישה לחסל את הלנת השכר ברשויות המקומיות, ובשנת 2007 בדרישה לתוספות שכר. במהלך השביתות הללו עתרו הארגונים הכלכליים לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להפסיק את השביתה, וזה איפשר להסתדרות להמשיך לשבות יום אחד כדי "לפרוק קיטור" והפסיק אותה לאחר מכן, אך הורה לנציגי הממשלה לפתוח במו"מ מואץ עם ההסתדרות, בפיקוחו, שהביא לכך שדרישותיה התקבלו.

בסוף שנת 2010 איימה ההסתדרות שוב בהשבתת המשק אך חזרה בה, לאחר שנתניהו ושר האוצר, יובל שטייניץ, פתחו עם עיני במו"מ מואץ שהביא לחתימת הסכם להעלאה חדה של שכר עובדי הציבור. 

400 אלף עובדי קבלן במשק  

ההערכה היא שבמשק מועסקים כ-400 אלף עובדי קבלן וכוח אדם, רובם במגזר הציבורי - משרדי ממשלה ורשויות, ומיעוטם בחברות גדולות כמו הבנקים. חוק חברות כוח האדם מחייב חברות שמעסיקות עובדים באמצעות חברות השמה לקלוט אותם תוך 9 חודשים כעובדים מן המניין. החוק מיושם אך המעסיקים מצאו דרך לעקוף אותו: מרבית העובדים מועסקים בחברות המוגדרות כ"קבלן חיצוני" ולכן החוק אינו חל עליהם. מרבית עובדי הקבלן מועסקים בשכר מינימום ורבים מהם סובלים מהלנות שכר ומפגיעות בתנאיהם הסוציאליים.

קיים ויכוח אם צורת ההעסקה הזאת בכלל חוסכת כסף למדינה, כיוון שהכסף שהממשלה משלמת לחברות עולה בחלק מהמקרים על הכסף שנחסך על חשבון העובדים. רבים מבעלי חברות הקבלן הם אנשים עם קשרים פוליטיים במפלגות ובעבר נחשפו לא מעט פרשות שבהם התברר כי הם זכו במכרזים כדי לתגמל אותם על פעילות פוליטית.