פרשת שבוע כלכלית: לך לך

"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך שם לגוי גדול ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה. וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'... " (בראשית י"ב ,א'-ד')

פרשת "לך לך" מתארת את מסע אברהם אבינו בעקבות הציווי של הקב"ה. בציווי זה הקב"ה מצווה עליו לעזוב את הכול וללכת אל הבלתי נודע. משימה כזו היא ניסיון קשה ביותר העומד בפני כל אדם. אברהם מצווה, למעשה, לעזוב באחת את כל המוכר לו וללכת למקום בלתי ידוע. זה ניסיון קשה המלווה בהבטחה, שאם יעמוד בניסיון, יתברך בברכות רבות.

בהמשך הפרשה מובאים עניינים שונים:

א. ירידתו של אברהם למצרים בשל הרעב.

ב. פרידתו מלוט וחלוקת הארץ ביניהם.

ג. מלחמת אברהם במלכים כדי להציל את לוט.

ד. ברית בין הבתרים – ההבטחה להפוך את אברהם לעם גדול.

ה. הציווי על ברית המילה.

מספר תמיהות עולות כבר בפסוק הראשון בפרשה. בפסוק נאמר: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". ראשית, מהו היעד להליכה? שנית, האם סדר הפסוק לא אמור להיות הפוך? ושלישית, מדוע לפרט גם ארצך וגם מולדתך?

הקב"ה לא מציין מהו היעד להליכה זו. האברבנאל (פורטוגל, המאה ה-15) מפרש ומסביר כי היה על אברהם לצאת לדרך חדשה לבדו. עליו להתנתק מכל עברו. היציאה לדרך לבדו ליעד לא ידוע מטרתה למנוע מבני משפחתו ללכת אחריו.

"ורצה שלא ידעו הם לאיזה מקום היה הולך כדי שלא ילכו שם אחריו, ולכן לא ביאר לו שֵם המקום אשר ילך אליו". עליו להשתחרר מהכבלים של המקום הקודם, ולכן עליו לצאת בלי מלווים נספחים. וכתב על כך הרש"ר הירש (1808-1888): "לך לך" – לך לעצמך, בדרכך שלך. לך בדרך שתבודד אותך מארצך וממולדתך ומבית אביך, מכל הקשרים שהיו לך עד כה. ההליכה לבד קשה. נדרשים אומץ לב וחזון כדי לעמוד על האמת שלך מול רוב הציבור הפועל בדרך שונה.

מדינת ישראל קמה בזכות אומץ לב של מספר אנשים. בזמנו רבים חשבו, שהם תימהוניים ומגלומניים. גם היום נדרשת ההנהגה להיות אמיצה ולקבל החלטות שלא תמיד מקובלות על הרוב. ברור שאלו החלטות שיכולות להתבטא בירידה במס' המנדטים.

השבוע פתחה הכנסת את מושב החורף שלה. עוד טרם פתיחת המושב דנו בפוליטיקה הקטנה, האם הכנסת תשלים את ימיה אם לאו. רק לאחר מכן עסקו בסדר היום של הכנסת.

לכנסת הזדמנות נפלאה לקדם חקיקות חברתיות, כאלו שיטיבו עם רוב הציבור: הרוב שעובד קשה למחייתו ומשלם מיסים, הרוב שמשרת בצבא או בשירות לאומי, הרוב שמבקש לחיות בכבוד תוך שמירה והקפדה על ערכי החוק והדמוקרטיה. עם זאת על הכנסת לזכור כי עליה ללכת עם האמת שלה ולא להיות פופוליסטית.

מדינת ישראל היא גם מדינת הגירה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2010 עלו לארץ 16663 עולים חדשים. מהקמת המדינה עלו לארץ מעל לשלושה מיליון עולים. והנתון המדהים הוא שמעל 40% מהעולים עלו מאז שנת 1990.

היכולת לבצע ניתוק כל כך משמעותי מהארץ ומהמולדת אינו קל. לעזוב את תרבות וסביבה מוכרת היא משימה קשה וכואבת. אך כמו שראינו, הקשה מכל הוא לעזוב את המשפחה ואת הקרובים. חלק מהעולים משתלב במסגרות עבודה וחלק לא. עלינו לקחת כמשימה אישית את הסיוע לעולים. כל אחד בסביבתו יכול להיות לעזר רב.

ניתוק פיזי קל יותר מניתוק נפשי

ובחזרה לפרשה. האם על פי ההיגיון והסדר לא אמור להיות כתוב "לך לך" מבית אביך בהתחלה, שהרי משם אתה יוצא ורק לאחר מכן אתה עוזב את הארץ ואת המולדת? הנצי"ב מוולוזין (1816-1893) מפרש: "אלא נותן להבין בזה אזהרה על שכיחת הלב שיסיע דעתו מהם ומהמונם. ותחילה נשכחת ארצו, אחר כך מולדתו ואחר כך בית האב".

אנו מוצאים כאן שני אלמנטים חשובים: ניתוק פיזי וניתוק רוחני. בניתוק הפיזי אברהם מתנתק מהמשפחה בתחילה ורק לאחר מכן מהמולדת ובסוף מהארץ. הניתוק הרוחני קשה הרבה יותר. אברהם מצליח בקלות להשתחרר מהקשר לארץ אותה עזב. הוא לא מתגעגע לנוף ולהתנהלות הפוליטית מדינית, אבל קשה לו להתנתק מהתרבות של המולדת בה גדל, מהמנהגים ומהשפה ומסממני הסוציאליזציה המחברים אותו לשם. אך הניתוק הקשה מכל הוא הניתוק מהמשפחה. המשפחה היא העוגן הנפשי והרגשי החזק ביותר. ומזה קשה לאברהם להתנתק.

בצורה דומה כתב על כך הרב יעקב צבי מקלנברג (1785-1865), שהוא בן תקופתו של הנצי"ב מוולוז'ין, "אמנם ההתרחקות המחשבתית הולכת מאחור לפנים מין הרחוקים על הקרובים יותר אליו, כי המתגורר במדינה אחרת עדיין ביתו ומשפחתו ירחפו לנגד עיניו אף שלא יעלה על מחשבתו עוד ענייני ארצו וברוב הימים גם משפחתו כנכרי תחשב לו . אמנם אנשי ביתו ימצאו משכן ברעיונותיו".

כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר

אברהם, אבי האומה, מסמל את העמידה האיתנה על עקרונותיו. אברהם אבינו היה שונה מנוח. נוח היה מסור להיבטים הפיסיים של האדם והחיה, שהיו עמו בתיבה. אברהם לעומת זאת ראה חשיבות לתת לאדם גם כלים רוחניים כדי להביא לשלמותו. (הרב נבנצל).

אברהם מכונה "אברם העברי". "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שוכן באלוני ממרא..." (בראשית י"ד י"ג) והמפרשים שואלים: למה נקרא "אברהם העברי". ועונה רבי יהודה: "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחר" (בראשית רבה מ"ב, ח').

עם ישראל לאורך השנים היה תמיד מהעבר האחר לעמים האחרים. מדינת ישראל נמצאת מהעבר האחר כמעט לכל מדינות העולם. עלינו לזכור כי עלינו להיות איתנים בשמירה על עקרונותינו, לשמור עצמנו הן ברמה הביטחונית הפיזית, אבל גם ברמה החברתית והרוחנית.