גולשים בזמן: לינקים שבאים בזמן ומבזבזים זמן
סתיו שפיר מחפשת בית, סנדי בר מחפשת את הראש שלה והגויים לא מחפשים, הם מתחפשים
ב’ זה בלגאן
סתיו שפיר מחפשת דירה. אני מציע שנעזור לה ומהר, אתם זוכרים איך זה נגמר כשדפני ליף לא מצאה אחת.
עוד בחדר 404:
- היה חתול בתמונה הזו
- הוניגמן מתייחסת לביקורת כמו אל סנדי בר: מוחקת אותה לקרוא עיתונים, אבל באמת לקרוא
התיזו את ראשה!
בהמשך לפרשת הוניגמן נגד הנשים, שבה ערפה רשת האופנה את ראשה של סנדי בר בשלטי חוצות בכניעה ללחץ דתי פונדמנטליסטי, איתן שלו מבקש את עזרת הציבור:
עוד אבדו: כל התגובות של הגולשים בדף הפייסבוק של הוניגמן, וכן התגובה של הוניגמן עצמה בדף שלה. כולם נמחקו אתמול. הסיפור המלא כאן. ועכשיו יש גם פעולת תגובה. הרב הקונסרבטיבי אורי איילון וקבוצת פעילים חברתיים בירושלים יזמו תליית תמונות של נשים על מרפסות ברחבי העיר כדי להשיב את הנשים לרחובות. ב”הארץ” מדווחים שאיילון אומר שהמטרה היא “להחזיר את המרחב העירוני למצב הטבעי שלו. (...) כך נהפוך את הופעתן של נשים לדבר משעמם, שלא שמים לב אליו”.
ובינתיים, ברמת גן: כנען, זכיינית הפרסום על אוטובוסי דן, מסרבת לפרסם מודעה בגלל שיולי גולדשטיין, חברת מרצ, מופיעה שם בשרוולים קצרים מדי לטעמה של הזכיינית. כי זה לא קשור לצניעות, זה קשור למיזוגיניה.
פורים של גויים
הגויים חגגו את האלווין, ודייויד ספייד הוכיח שיש דבר יותר מעורר דחיה מדייויד ספייד – דייויד ספייד בתחפושת The Human Centipede:
לימודים הם:
שירה דינור: “שיעור אחד במחברת, שיעור שני בגוגל דוקס, שיעור שלישי מוקלד על האייפד, רביעי מוקלט על האייפד וחמישי מוקלד בלפטופ. בעיה? לי? אתם חושבים?”
אני סטודנט שנה ג’ למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אני לוקח קורס שבמסגרת הקורס ישנן שלוש בחינות קטנות במהלך הסמסטר במקום בחינה אמיתית. מי שרוצה לגשת למועד ב’ יכול לעשות מבחן אחד גדול על כל החומר במקום כל הבחינות הקטנות. אחד המבחנים נופל על שבועיים מילואים שאני עושה. פניתי למרצה במהלך השיעור בבקשה לעשות רק על אותה בחינה מועד נוסף ונעניתי בתגובה “אז תבטל אותם או שתעשה את המועד הגדול”.
במחשבה כי המרצה לא הבין אותי פניתי אליו שוב בבקשה במייל, שכן זה אינו הוגן להפלות את משרתי המילואים. הפעם נעניתי בצורה הבאה: “שלושת הבחינות הקטנות הן חלק ממועד א’.סטודנטים רבים הלוקחים מועד ב’ בקורסים אחרים הנכשלים בשאלה אחת תמיד נבחנים על כל החומר.הוצאת כעסך לכיווני הוא שגוי. אלו המילואים שעושים לך צרות, לא אני”. סליחה, אך אינני ילד בן שנתיים אשר מקבל מכה משולחן ואמא אומרת לו “תרביץ לשולחן הרשע שהכאיב לך”.
