בתי החולים והטילים: "לפחות 5 שנים למיגון מלא"
מאות מיליוני דולרים כבר הושקעו ונראה שהבעיה מתמקדת במרכז ובמוסדות עם בניינים ישנים, כי "למגן מבנה קיים זה כמעט בלתי אפשרי". בדיקת ynet: איפה אפשר להישאר שקטים?
תרגיל פיקוד העורף שנערך אתמול (יום ה') בבית החולים וולפסון שבחולון, לא קשור באופן ישיר לאיום האיראני שהתעורר מחדש בימים האחרונים. עם זאת, דומה כי בחירת האזור לתרגול מפני מתקפה של חומרים כימיים (חל"כ) אינה מקרית.
אחת השאלות המרכזיות שעולות בשעת מלחמה היא המיגון בבתי החולים ברחבי הארץ. בדיקת ynet מעלה כי רובם מוכנים ברמה מסוימת לשעת חירום, אולם אלה שכוללים בתוכם מבנים ישנים מאוד נמצאים בבעיה.
"אזור המרכז ברובו פחות ממוגן, מבחינת כמות התושבים", הסביר ד"ר דני לאור, ראש האגף לשעת חירום במשרד הבריאות. "ככל שבית החולים חדש יותר, כך הוא ממוגן יותר. צריך לזכור שסטנדרט המיגון השתנה ב-30 השנה האחרונות, כך שאי אפשר להגיד שאנחנו ממוגנים במאה אחוז, אבל המצב הרבה יותר טוב מאשר היה לפני חמש שנים".
מאז 2006 הושקעו מעל מיליארד שקלים במיגון בתי חולים בישראל, ובנוסף קיימת תוכנית בנייה לטווח של שלוש שנים. "הסטנדרטים החדשים לפיהם עובדים ובונים בבתי החולים בישראל בשנים האחרונות הם מהגבוהים ביותר", אמר ד"ר ליאון פולס, סגן מנהל בית החולים קפלן ברחובות ויועץ באגף לשעת חירום במשרד הבריאות. "אנחנו דואגים שהאגפים החדשים שנבנים והמערכות שמפעילות אותם ייתנו הגנה מפני פגיעה קונבנציונלית ובלתי קונבנציונלית".
עוד בחדשות ynet:
הנסיבות הכתיבו לחלק מבתי החולים בארץ לבנות את האגפים השונים יחד עם מיגון. בית החולים בנהריה היה הראשון שמיגן את חדר המיון שלו עקב המצב הביטחוני בצפון. באיכילוב בנו את בית החולים לשעת חירום היחידי בארץ, שרובו תת קרקעי, והוא יכול להגן מפני נשק כימי וביולוגי. במשרד הבריאות תוכנית מיגון לשנים הקרובות שעלותה מסתכמת ב-400 מיליון שקל לשנים הקרובות, אך נוכח מצב המבנים הישנים בשטח נוצרו בעיות. "למגן מבנה קיים זה כמעט בלתי אפשרי", מסביר ד"ר לאור.
"לנו יש שלוש קטגוריות של מיגון", הסביר ד"ר פולס על בית החולים קפלן, שנכנס עם השנים לטווח האש מכיוון עזה, "אזורים ממוגנים באופן מקסימלי כנגד נשק כימי וקונבנציונאלי, בהם נכללים חדר המיון, הפגייה ומחלקת תינוקות. אליהם יצטרפו בעתיד עוד שני מבנים חדשים שנמצאים בבנייה - היחידה לטיפול נמרץ ובית החולים לילדים, שייחנך בדצמבר הקרוב. שאר המבנים הם בני 15 עד 40 שנה ואין בהם מרחבים מוגנים. איתרנו בהם את האזורים היותר מוגנים ואליהם אנחנו נפנה בשעת חירום. בחצר קיימים מבנים בני 60 שנה שאינם מוגנים כלל. בשעת חירום, יעברו השוהים בהם למבנים מוגנים יותר".
מקרה נוסף ומוכר יותר הוא ברזילי שבאשקלון. בשנת 2006 החליטה ממשלת אולמרט על בניית חדר מיון ממוגן, אך בשל פרשת הקברים החלו העבודות רק ביולי 2010. אחרי עיכובים נוספים, בשלב זה החלה עבודת הנחת היסודות והצפי לסיום הבנייה עומד על עוד שלוש שנים. בשעת חירום יהיו בבית החולים 350 מיטות תחת מיגון, ובעת שגרה יהיה חלקו האחד של המקום מרפאות וחלקו האחר חניון.
בתי חולים נוספים שנמצאים בהליכי בנייה הם, בין היתר: הדסה - בו נבנה בניין אשפוז חדש; זיו בצפת - בו בונים מחלקות ילדים ממוגנות; תל השומר - אגף יולדות אליו יתווספו עוד מחלקות אשפוז; ובילינסון - שעתיד לעבור לחדר מיון ממוגן. בבית החולים בני ציון שבחיפה, שם יש מיון ממוגן, בודקים אפשרות להפוך חניון לאגף ממוגן בו יהיו כ-110 מיטות נוספות.
גם בקופות החולים נערכים למצב מלחמה. "מכבי", לדוגמה, צפויה להתחיל בבניית סניף חדש בחולון,
בו יושקעו כ-20 מיליון שקלים רק במיגון המבנה ומערכותיו. בעת הצורך, יהפוך המקום למוקד רפואה דחופה ויתרחב על שטח החניון.
"זה יכול לקחת עוד חמש או עשר שנים עד שנגיע למצב אופטימלי", סיכם ד"ר לאור. "הדבר תלוי בסדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות. המשאבים של המדינה זה לא דבר אינסופי, ומישהו צריך להחליט במה משקיעים. המיגון קיבל נתח מאוד גדול והשאלה אם יראו לנכון להמשיך להשקיע בו".
לפנייה לכתב/ת 
