יש פתרון לרווקה דתיה שרוצה ילד?

הגננת של עדי שקלה לבטל את תפקיד "אבא של שבת" בטקס השבועי של ימי שישי. פשוט, לא מעט ילדים בגן חיים בבית בלי אבא.

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• כנראה שנגד חרדים מותר להסית/ ירח טוקר
• 39%: סיכוי גבוה לרצח פוליטי נוסף בישראל
• סדרה חדשה ב-ynet: משחק השבת       
  

עדי היא ילדה מקסימה, בת ארבע, שנולדה לאם יחידנית. כשאמא של עדי הייתה רווקה בת 36 היא החליטה שלמרות שלא נישאה, על ילדים היא לא מוכנה לוותר. היא הרתה מתרומת זרע ולמרות שבן זוג עדיין אין לה, ילדה - יש. אמא של עדי, אגב, היא דתיה, ובגן שלה הוחלט לבסוף להשאיר את "אבא של שבת", מסיבות מסורתיות.

הכל כשר הלכתית

בסוף השבוע שעבר התקיים בירושלים הכנס הראשון של ארגון "קיימא" לאימהות דתיות יחדיניות מבחירה. מטרתו הכנס הייתה להציג בפני רווקות דתיות את האפשרות ללדת באמצעות תרומת זרע - מנקודות מבט הלכתית, מדעית וחברתית.

"כל העולם הרבני מצדד בחתונה, גם כשזה כולל התפשרויות", מבהיר הרב שרלו, שהשתתף בכנס, "אבל העובדה היא שזה לא תמיד אפשרי. לנשים רווקות המתקרבות לתום גיל הפריון יש כמה אפשרויות, אם כי אף אחת מהן אינה מושלמת, ואינה טובה כמו להתחתן. הן יכולות לוותר על החלום להיות אמא, לאמץ ילד, להתחתן עם כל

בחור שמסכים, או לפעול לשימור היכולת ללדת - ואז יש שתי דרכים: הקפאת של ביציות או עוברים, או ללדת כאישה רווקה.

"כל האופציות מותרות מבחינה הלכתית. אין מקורות הלכתיים של ממש בנושא זה, כי בעבר לא היו קיימות האופציות הטכנולוגיות, ולמעשה מדובר בעמדות של רבנים בני זמננו".

עמדתו של הרב שרלו, לפיה ניתן ללדת מתרומת זרע בגיל מאוחר, נחשבת ליוצאת דופן ופורצת דרך. ראש מכון פוע"ה (פוריות על-פי ההלכה), מתנגד.

"אני חושב שזה מעשה אכזרי", אומר הרב בורשטיין, "היהדות אינה מאפשרת אושר של אחד על חשבון השני. אנחנו אמנם צריכים לפתור את הבעיה של הרווקות המאוחרת, אבל יש קווים אדומים, ולא כל פתרון הוא באמת פתרון. נכון שאפשר לעזור היום לנשים שתלדנה בלי גבר, אבל ילד בלי דמות אב הוא אומלל. אין אף רב גדול שמתיר את זה. רק בגלל החשש שנשים דתיות תעשנה הפריה, הרב מרדכי אליהו הסכים להקפאת ביציות.

"היה לנו כינוס רבנים בנושא, והיו שביקשו ליזום הטלת סנקציות כמו לאסור על רבנים לעשות ברית מילה או בר מצוות לילדים שנולדו מתרומת זרע. אך אנחנו לא רוצים להעניש את הילד בגלל אמא שלו. גם ידידי הרב שרלו, שבחר בגיל 37 כגיל אפשרי לתרומות זרע, כתב שזה עלול להביא להרס המשפחה בישראל, הוא התיר את העניין רק כי הוא מרחם על הנשים האלה. גם אני מרחם, אבל להוליד ילד יתום זו לא אופציה בעיניי".

ומי שאין לה אומץ?

בארגון "קיימא" כבר מכירה היטב את השיח הרבני בנושא, שבדרך כלל לא נשמע בקול רם, אלא להפך. "זה נושא שרבנים בוחרים שלא לדבר עליו", אומרת אביבה הרבתר, מנהלת "קיימא". "יש רבנים שאם שואלים אותם, הם אומרים שתרומת זרע זה בסדר. אבל מבחינתם זו תשובה לאדם פרטי, והיא אינה עומדת כקביעה כללית.

"המציאות הזו יוצרת מצב שאישה דתית שמחליטה להרות מתרומת זרע חייבת להיות מאוד אמיצה, אבל אנחנו לא רוצים שרק מי שמסוגלת לעמוד מול כולם תעשה את זה, אלא שזה יהיה יותר נורמטיבי. כשאישה מגיעה לגיל מסוים היא לא צריכה לפחד, היא צריכה להבין שאין מקור הלכתי לאסור את זה ואין שום זנות בהפריה

חוץ גופית. חלק מהנשים יכולות להיות צדיקות גמורות, חלקן מעולם לא נגעו בגבר".

גם למדע, שלא תמיד מתחשב בהיבטים ההלכתיים, יש "המלצות" משלו. ד"ר מירי גודין, מומחית לפריון בהדסה הר הצופים מבהירה כי "תרומת זרע היא האופציה הטובה ביותר מבין אלה הקיימות כיום. הבעיה עם הקפאת ביציות, שבארץ זה נעשה רק זמן קצר ואפשר להקפיא רק עד 20 ביציות, אבל כדי להשיג הריון צריך למעלה מ-50. נכון שבעולם יש מקומות עם ניסיון רחב ואחוזי הצלחה מצוינים, אבל צריך לזכור שזה בגלל שלהם יש בנק ביציות שמיועד לנשים צעירות.

"אם אישה מגיעה להקפיא ביציות בגיל 39, אני לא יכולה להגיד לה שיש לה סיכוי טוב, זה עומד על כ-11 אחוזים בלבד. הגיל הוא מאוד קריטי בעניין הזה, ולא כדאי לחכות".

מיכל (שם בדוי) היא אחת הנשים שלא חיכו. למרות שהיא רווקה דתיה, היא בחרה בתרומת זרע. "פניתי לבנק הזרע, לא כי חשבתי שזו האפשרות הטובה ביותר, אלא מאחר שמבחינתי זו הייתה האפשרות היחידה שלי למימוש האימהות, והרגשתי שאני לא מוכנה לוותר על זה", היא מספרת. "כשהתלבטתי, קראתי שרבנים נתנו היתר לתרומת זרע, וזה היה מבחינתי אור ירוק. היום היחס שלי להלכה בנושא הזה שונה. אם בהתחלה הרגשתי שאני צריכה אישור מהרבנות לעניין, היום הדיונים ההלכתיים כבר אינם רלוונטים עבורי. יש לי ילדה מקסימה וזה כבר לא דיון תיאורטי.

"מאחר שמדובר בילדה שנולדה מתרומת זרע של יהודי, אני מקווה שבבוא היום היא תוכל להתחתן ברבנות, אבל גם אם לא - אז הבעיה היא של הרבנות. שהרי מדובר כאן בתופעה שכבר נמצאת בשטח. אני מאמינה שהקהילה הדתית תלמד להכיל את זה, והרבנות תהיה חייבת להתמודד עם זה".

מה יגידו בקהילה?

בהריון של רווקה - אולי יותר מכל נושא דתי אחד - השאלה של "מה יגידו" תופסת מקום נכבד. "כמובן שקודם כל יש את המשפחה", מסביר הרב שרלו ומספר על נשים שמשפחתן נידתה אותן על כך שנכנסו להריון, אבל לדבריו זה נדיר ומשתנה עם השנים. "המעגל הקשה יותר הוא זה של הקהילה והחברה. מבחינת החברה יש לזה השלכות, כי זה יוצר חברה שבה מסתובבים יותר ויותר ילדים שאינם יודעים מי אבא שלהם, ואין לי ספק שתהיה לזה

השפעה שלילית, ולכן זו סיבה להשתמש באופציה הזו רק במצבי קצה".

דינה כשדן, עו"ס שהקימה את פורום שימור פוריות, מסכמת: "אין ספק שהמבנה המסורתי עדיף, אבל השעון הביולוגי המתקתק שלנו שונה מזה של הגברים, ואי-אפשר שהשאיפה לנישואים תעכב את השאיפה להורות. ישנה פנטזיה כאילו נשים יכולות ללדת גם בגיל 45 ואין באמת גיל ביולוגי, אבל זה שקר.

"אני חושבת שמדובר באחד הנושאים הכי אקוטים היום בחברה הדתית, והוא יקבע אם נשים רווקות תשארנה דתיות או לא. זה מבחן - האם החברה שלנו ערוכה להתמודד עם זה, או שהיא תאלץ נשים שתבחרנה ללדת מחוץ לנישואין לעזוב את החברה הדתית".