למה אנחנו משחקים?
מחקרים מראים שמשחקי מחשב מעוררים יצירתיות אצל ילדים. חיים שפיר, שאתם בוודאי מכירים מהטאקי וממשחקים אחרים שפיתח, מסביר למה יצירתיות מתעוררת מכל סוג של משחק
המשחק הוא תופעה שאינה בלעדית לבני האדם - גם חיות חברתיות משחקות. ניתן להצביע על שלושה מניעים למשחק. שניים משותפים לנו ולשאר החיות המשחקות ורק המניע השלישי מייחד ומבדל אותנו כבני אדם.
עוד במשחקים:
- סוניק חדש ועוד המון משחקים
אימון לחיים בוגרים
כל היצורים הנמצאים במרומי הסולם האבולוציוני מגיחים לעולם כשכישורי ההישרדות שלהם אינם מושלמים והם זקוקים לפרק זמן של אימון וחניכה כדי להשלימם. הדרך שבה הם משלימים את הכשרתם היא על ידי חיקוי ומשחק וכך גם אנחנו. בעזרת מגוון רחב של משחקים על פני תקופת 'ילדות' ארוכה זוכים 'גורי האדם' לשחק ולהתפתח עד להיותם 'בוגרים'.
אבל לו ייעודו היחיד של המשחק היה הכשרה לחיים בוגרים, ניתן היה לצפות שבהגיעם לבגרות יחדלו היצורים המשחקים לשחק. אך תום תקופת הילדות אינו מסיים את עידן המשחקים. המשחקים רק משנים את פניהם ומתרכזים סביב המניע השני.
משחקים לצרכים חברתיים
בני אדם, וגם זאת כמו שאר החיות המשחקות, משחקים גם לצרכים חברתיים. אצל החיות החברתיות מעמדו של כל פרט נקבע על ידי הצלחותיו (וכישלונותיו) במשחקים. הסדר החברתי הנוצר בעזרת הפעילות המשחקית מונע מאבקים אלימים יותר ומאפשר תפקוד תקין של הקהילה. גם אצלנו להצלחה ולכישלון ב'משחקי החיים' יש השפעה רבה על המעמד החברתי ובכך איננו שונים בהרבה מהחיות. מהו המרוץ אחר 'מקובלות' אם לא משחק חברתי שכמותו ניתן למצוא אצל חיות רבות? מהו המרוץ אחר הכסף אם לא תחרות על עוצמה, מעמד וזכויות יתר ממש כמו אצל החיות?
אז במה נבדלים משחקינו ממשחקיהן של שאר החיות? אצל החיות, כל עוד לא חלה מוטציה גנטית כלשהי, המשחקים נשמרים בקפדנות ומועברים מדור לדור ללא שינוי. חלק מהמידע עובר ישירות באופן גנטי וחלק על ידי הדרכה וחינוך בידי ההורים אולם להקת זאבים החיה כיום בערבות סיביר, להקת קופים באפריקה או להקת לַמוּרים במדגסקר שומרות על המסורת החברתית של אבותיהם מלפני עשרת אלפים שנה ומשחקות בדיוק את אותם המשחקים.
הגמול על הצלחה במשחקיהן של כל החיות קבוע ונקבע על ידי הטבע. מי שמנצח בהאבקות זוכה במנת מזון משובחת וגדולה יותר. מי שזוכה בתחרות ריקוד או טיסה עשוי לזכות בנקבה מושכת יותר ומי שמצליח לשחק אותה הכי מפחיד מטפס בסולם המנהיגות. חשיבותה של ההצלחה במשחק אצל החיות משותפת לא רק לכל חברי הקהילה אלא לכל הפרטים המשתייכים לאותו המין.
המשחק האנושי
האדם בשונה מכל החיות המשחקות, יודע להמציא לעצמו את משחקיו והוא גם חופשי לקבוע לניצחונותיו ערכים שאינם נמצאים ברשימה של הטבע. לכל קבוצה חברתית העדפות משלה וזוהי הסיבה שאנו מוצאים שונוּת כה רבה בין תרבויות אף שכולנו בני אותו המין. היצירתיות המופלאה הזאת, המאפשרת לנו להמציא את משחקינו, ליצור תרבויות ולנהל על פיהן את חיינו היא זו שעושה אותנו ל'אנושיים'.
משחקיוּת (Playfulness) היא מושג המציין את היחס בין מה שנחשב ל'עולם האמיתי' לבין העולם המדומה או הסמלי של המשחק. המשחקיוּת משפיעה על התנהגותו ובחירותיו של השחקן. ככל שהמשחקיות גדולה יותר המשחֵק השחקן מודע להבדל בין עולם המשחק לעולם האמיתי שמחוצה לו והוא חש בטוח מספיק כדי ליטול סיכונים ולנסות דרכים חדשות. אך כשמשחקיוּת נמוכה, השחקן פחות נועז ונוטה להסתמך רק על מהלכים בטוחים ודרכים מוכרות.
יצירתיות היא תהליך של ניסוי וטעייה. זהו ניסיון לנטוש את הוודאות למען הסיכוי לזכות בחידוש מרגש. כדי להיות יצירתיים יש ליטול סיכונים ולהיות נכונים להיכשל. איש אמנם אינו אוהב להיכשל או להפסיד, אך אדם הנהנה ממשחקיוּת גבוהה גדולים סיכוייו להיות יצירתי. לא ניתן ללמד וגם לא ניתן ללמוד משחקיוּת, ניתן רק לטפח אותה. כל פעילות משחקית מטפחת משחקיוּת ויצירתיות אצל שמידת השפעתה תלויה הן במשחק עצמו והן במשתתפים האחרים.
לצחוק על היריב בשולחן או בצ'ט?
משחק מתגמל אותנו בגמול חברתי ובסיפוק הבא בעקבות הישגים וניצחונות. שניהם חשובים. אנו זקוקים לשניהם. למשחקי שולחן יש יתרון מובהק בגמול החברתי. המשתתפים יושבים יחד, מביטים זה בזה, לעיתים אף נוגעים זה בזה. בדרך כלל ניתן לנהל שיחה סביב המשחק, להביע התפעלות או לשגר עקיצות הומוריסטיות וברגע הניצחון, ליהנות מקהל חי המתפעל מביצועינו הנאים. משחקי מחשב חסרים לרוב את הענן החברתי אך מפצים על כך בכוח המחשוב, באפשרויות הגרפיות והמוסיקליות ובתגמולים שאף משחק שולחני אינו יכול להתחרות בהם. אז מה עדיף?
קרב גדול מתחולל בין חובבי משחקי השולחן לחובבי משחקי המחשב. כממציא משחקים השולח את ידו בשני התחומים אינני שותף לוויכוח המיותר הזה. משחק טוב, בין אם הוא משחק שולחן או משחק מחשב, הוא משחק המעודד את השחקן להיות יצירתי, מתגמל אותו בתחושה של סיפוק על הישגיו ומעורר תחושת ערוּת וחדווה. הוויכוח בין חובבי משחקי שולחן לחובבי משחקי המחשב דומה לוויכוח בין חובבי תיאטרון לחובבי קולנוע. מדוע לבחור? מדוע לא ליהנות משניהם?
משחקים הם תרבות והגיוון והפתיחות הם נשמת אפה של כל תרבות.
חיים שפיר הוא ממציא משחקים
