ילד שנולד בירושלים לא שכנע את העליון בארה"ב
בדיון בעתירה שהגישו הוריו של מנחם זיבוטופסקי, בן 9, הביעו השופטים בוושינגטון אי נוחות מהאפשרות שיגזלו בעקיפין את כוחו של הנשיא לנהל מדיניות חוץ. נראה שבדרכונו של הילד יישאר הרישום "יליד ירושלים" - ללא "ישראל"
נולד בעיר הבירה - אבל לא במדינה? מנחם זיבוטופסקי בן התשע התייצב אתמול (יום ב') בהיכל הצדק הגבוה ביותר האפרי בארצות הברית - בית המשפט העליון בוושינגטון. אבל דומה שהושפטים לא התרשמו מבקשת הוריו, זוג ישראלים בעלי אזרחות אמריקנית, לרשום בדרכון האמריקני של בנם את מקום הלידה "ירושלים, ישראל".
עוד חדשות בעולם
"סרקוזי: נתניהו שקרן. אובמה: לי נמאס ממנו יותר"
המתלוננת הרביעית: הרמן קיין נגע באיבר המין שליהממשל האמריקני, עוד מ-1948, אינו מכיר בריבונות ישראלית, ירדנית או פלסטינית על ירושלים. כל בעלי האזרחות האמריקנית שנולדו בעיר, יהודים או ערבים, נרשמים כילידי ירושלים, בעוד שאלו שנולדו בערים אחרות בישראל נרשמים כילידי העיר ומדינת ישראל. ילידי תל-אביב לדוגמה נרשמים בדרכון כילידי תל-אביב, ישראל.
הקונגרס האמריקני העביר בשנת 1995 חוק המכיר בירושלים כבירת ישראל והקצה כספים להעברת השגרירות מתל-אביב לירושלים. אולם הנשיא בוש, שבמערכת הבחירות התחייב להעתיק את השגרירות האמריקנית לירושלים, התחמק מכך כשנכנס לבית הלבן. בוש, והנשיא אובמה בעקבותיו, חתמו מדי חצי שנה על צו נשיאותי המבטל את חוק הקונגרס מסיבות של ביטחון לאומי.
עוד בערוץ החדשות
מאיר דגן נזכר בסיירת רימון: "הרגנו עשרות רבות"
פצוע קשה מעופרת יצוקה ימונה למח"ט החרמון בשנת 2002 העביר הקונגרס האמריקני חקיקה לפיה אמריקני שנולד בירושלים יירשם כיליד "ירושלים, ישראל" בדרכונו, אבל הנשיא בוש הודיע כי רק הרשות המבצעת יכולה להחליט בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ארצות הברית. על בסיס ההתנגדות בוש ושל הנשיא הנוכחי אובמה, נרשמו מאות ילדים שנולדו בירושלים וזכאים לדרכון אמריקני, מבלי שצויין כי נולדו בישראל.
ההתגוששות הרגילה
הוריו של מנחם זיבוטופסקי, ארי ונעמי, תושבי בית-שמש, החליטו להעמיד את ההתנגדות הנשיאותית במבחן והביאו את הנושא לדיון משפטי בארצות הברית, בנסיון לכפות על מחלקת המדינה האמריקנית לציית לחקיקת הקונגרס. אבל הדיון אתמול מסמן כי משפחת זיבוטופסקי צפויה להתאכזב, גם אם בית המשפט העליון לא פסק סופית בעניין.
השופטת היהודייה רות גינזבורג תהתה מדוע עמדת הקונגרס עדיפה על עמדת הנשיא בכל הקשור למדיניות חוץ. השופטת סוניה סוטומאיור העירה שכשהקונגרס אינו מסכים עם החלטה של הנשיא להכיר במדינה כלשהי, זכותו לנקוט צעדים כמו לא לאשר את מינוי השגריר, או למנוע מימון להקמת השגרירות. השופט אנטוניו סקאליה שאל ישירות את עורך הדין של משפחת זיבוטופסקי אם "אתה אומר שכל מה שהקונגרס יאמר - הנשיא צריך לציית?".
השופט סקאליה רמז כי למעשה השופטים נוטים שלא להכריע בסוגיה, ומעדיפים לתת לקונגרס ולממשל "לבצע את ההתגוששות הרגילה בין שתי הזרועות כפי שזה קורה כל הזמן".
השופט היהודי סטפן ברייר ציין כי הקונגרס מנסה במקרה זה לגזול בעקיפין את כוחו של הנשיא לנהל מדיניות חוץ.
נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס אמר בדיון כי הנשיא הגיע למסקנה שרישום ישראל בדרכון יכול ליצור בעיה משמעותית במזרח התיכון והטיל ספק ביכולותו של בית המשפט להטיל ספק בשיקול דעתו של הממשל. לדבריו, אם הוא וחבריו יפסקו לטובת העותרים, פירושו ש"אנחנו יודעים יותר טוב במדיניות חוץ, ואנחנו לא חושבים שזה יהיה 'ביג דיל'".
לפנייה לכתב/ת 
