עסקים בווייטנאם: חברים ומסדרונות ממשל
עשיית עסקים ברפובליקה הסוציאליסטית מחייבת היכרויות אישיות ושומרת נאמנות למי שהוכיח עצמו ברגעי מבחן. סיפור חברותם של מאסטר הקונג-פו הרוסי איגור והואנג וין זאנג, בנו של יד ימינו של המנהיג המייסד של האומה כמשל
בקיץ נכחתי באימון מסכם של קונג-פו שהתקיים על מדשאה בתל אביב. על האימון ניצח איגור, או מאסטר איגור כפי שפונים אליו התלמידים. מהצד השקיף אדם שזוף ושרירי בשם ון טיאן פי, מאסטר לקונג-פו מווייטנאם, שהוא גם איש עסקים מצליח במדינתו.
באחת ההפסקות פניתי אליו בעזרת בתו טהאו שתרגמה את השיחה. שאלתי אותו אם לביקור בישראל יש גם משמעויות עסקיות. "בהחלט כן", הוא ענה. "אני מחפש הזדמנויות עסקיות בין ישראל לווייטנאם" - "פנית אל חברות או אנשי עסקים ישראלים לשם כך?", שאלתי. פי עונה לי תשובה מאוד אסיאתית: "אני מחפש כאן אנשים שיהיה לי איתם קשר טוב, שאסמוך עליהם ושאיתם שאוכל לעבוד".
עולם העסקים בווייטנאם מתנהל אחרת מהמערב ויש לו חוקים משלו. יש לכך חשיבות גדולה היום, כאשר כלכלת וייטנאם הולכת ומתפתחת ויש המגדירים אותה כסין החדשה, היא פותחת אפשרויות עסקיות, אפשרויות שצריך להכיר את הדרך הוייטנאמית כדי להגיע אליהן.
זאת דרך שעוברת דרך מסדרונות ממשל ודרך אנשי עסקים שבגרו לאחר תום מלחמת וייטנאם. מתבטאות בה צורות חשיבה מסורתיות לצד מורשת מימי הקומוניזם. עשיית עסקים בווייטנאם מחייבת היכרויות אישיות ושומרת נאמנות למי שהוכיח את עצמו ברגעי מבחן. הסיפור שיובא כאן, שמתחיל בלנינגרד וממשיך להאנוי ותל אביב, יכול להדגים זאת. בין השורות יש הצבעה על העקרונות שיכולים לאפשר הצלחה עסקית בווייטנאם.
סיוע בלימודים תמורת קונג פו
הסיפור מתחיל בשנות ה-70, המלחמה הקרה בעיצומה, בווייטנאם משתוללת מלחמה בין צפון לדרום בהשתתפות ארה"ב, ובאותו זמן חי לו בברית המועצות אדם בשם איגור, חוקר יהודי בתחום הקיברנטיקה שגדל בלנינגרד וחובב אמנויות לחימה.במהלך הפעילות המחקרית הוא פוגש באחת המעבדות סטודנט שהגיע מצפון וייטנאם הקומוניסטית ששוקד על עבודת דוקטורט בתחום חקר הספורט. אותו סטודנט זר המוצא עצמו בלנינגרד המושלגת, נאבק עם השלמת הדוקטורט שלו בלחץ של זמן ועם מעט מאוד עזרה מאלה שהיו אמורים לסייע לו.
איגור, החוקר היהודי, נחלץ לעזרתו ומקדיש יום ולילה כדי לתקן את החישובים המתמטיים שבעבודת הדוקטורט, לפתור בעיות של שפה ולאפשר לו בלי כל תמורה להגיש את העבודה בזמן ולקבל את התואר. הסטודנט אסיר התודה שואל אותו במה יוכל לגמול לו, ואיגור אומר לו שישמח להיות מקושר למי שיוכל ללמד אותו אמנויות לחימה. הווייטנאמי מקשר בינו לבין סטודנט צפון וייטנאמי אחר, הואנג וין זאנג, שעובד על עבודת דוקטורט בקייב.
זאנג, מאסטר בקונג-פו וייטנאמי שומע מהעמית שלו על מה שאיגור עשה למענו. הוא לוקח את איגור תחת חסותו ובמשך השנים שבאות אחר כך מלמד אותו את אמנות הלחימה, כך עד 1981 שבה מסיים זאנג את התואר וחוזר להאנוי. הימים הם ימי סוף השלטון הסובייטי ואחריהם יבואו הפרסטרויקה והקמת הדמוקרטיה.
קשר הממשל
זאנג חי בהאנוי ואיגור בלנינגרד שבקרוב תחזור להיות סנט פטרסבורג. לאורך כל התקופה הזאת נשמר הקשר עם זאנג, אשר מגיע מידי פעם לרוסיה במסגרת משלחות ספורט. איגור מהווה איש הקשר שלו, יוצר קשר עם הרשויות, מכין אולמות למופעי הספורט ומלווה את חברי המשלחות כשבד בבד הוא ממשיך ללמוד קונג-פו מהמורה שלו.בין השניים מתקיימים שני סוגי קשרים חזקים מאוד במסורת של דרום מזרח אסיה: הכרת התודה למי שפעל וסייע בעת צרה, והקשר שבין מורה לתלמידו. הקשר ממשיך גם בין ישראל לוייטנאם, כאשר איגור עולה ארצה ומתחיל ללמד אמנויות לחימה ופותח סניף של אגודת הקונג-פו הווייטנאמי.
בינתיים זאנג התקדם במערכות השלטון של האנוי. הוא בנו של מי שהיה יד ימינו של הו צ'ין מין - המנהיג המייסד של וייטנאם ושימש כשר חוץ בממשלתו. ייחוס האבות הזה פותח דלתות והיום הוא ממלא תפקידים במנהלת הספורט של וייטנאם ונהנה מקשרים אצל כל ראשי השלטון גם בתחומים אחרים. בוייטנאם קשרים אישיים פותחים דלתות, והכל מתחיל ומסתיים במסדרונות הממשל.
מה שתואר כאן מהווה בסיס של מערכת יחסים עסקית, שכן בוייטנאם, כמו בתרבויות אסיאתיות אחרות, החיבור האישי הוא זה שמאפשר ליצור עסקים יחד, ובמדינה סוציאליסטית כמו וייטנאם הזדמנויות עסקיות נפתחות על ידי מעורבות של הממשל.
כשיש קשרים לא צריך פרוטקציות
הכלכלה של מדינות דרום מזרח אסיה דוגמת סינגפור והפיליפינים מטפסת למעלה. בקיץ זה הגיעה לישראל משלחת מטעם מנהלת הספורט מהאנוי. המשלחת נשלחה על ידי אותו מר זאנג, ואיש הקשר שלה בישראל הוא שוב איגור. המטרה שלה הייתה יצירת הכנה לחילופי משלחות ספורט בין המדינות, ובאותה הזדמנות גם לקדם פעילות מדינית וכלכלית.במסגרת המשלחת הגיע ון טיאן פי, המאסטר שעמד ומהצד והשקיף על האימון אשר מוזכר בתחילת הכתבה. פי הוא סוחר ויזם וייטנאמי אשר עוסק ומלמד קונג-פו ומודע לעליית הסחר בין ישראל לווייטנאם. הוא ביקר כבר מספר פעמים בישראל לפני כן.
מרכז הפעילות שלו הוא בהאנוי. הוא עוסק בתחומי סחר רבים ומנצל את ביקור המשלחת כדי להתלוות אליה, לפתוח בעזרתה דלתות ולפתח עסקים בישראל. הכל פועל בעזרת קשרים. מר פי פועל מול ישראל דרך הקשר שלו ושל מר זאנג עם איגור.
מול ישראל פועל איש עסקים וייטנאמי שהגיע הנה בזכות מאסטר לקונג-פו העומד בראשות מנהלת הספורט ואשר יש לו תלמיד בישראל. הוא משתלב בממשל הוויטנאמי בזכות שייכותו המשפחתית, הוא מניע את עסקיו בארצו בעזרת קשרי ממשל, הוא הגיע הנה דרך מערכת שהתחילה בדוקטורט בלנינגרד והמשיכה דרך משלחת ספורט ובמרכזה קשרי ידידות ארוכת שנים וקשר שבין מאסטר לתלמיד שלו.
הסיפור הזה, על פי מיטב המסורת של הסיפורים הבודהיסטיים של דרום מזרח אסיה, מהווה משל, הצבעה על הדרך בה קורים הדברים. יש בתוכו תיאור של כלים שהכרחי להיעזר בהם על מנת להצליח בעסקים בווייטנאם.
טל רשף מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים באסיה , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .
לפנייה לכתב/ת 
ויינטאם
צילום: קובי טננבוים
טל רשף
מומלצים
