נותנות גב לאיראן. האינטרסים של רוסיה וסין
בין המערב הלוחץ לטהרן המתגרענת: מאחורי ההתנפלות של מוסקבה על דו"ח סבא"א וההתנגדות של בייג'ינג לסנקציות עומדות צ'צ'ניה והקווקז, הזדהות היסטורית ופרגמטיות כלכלית
דקות ספורות לאחר פרסום דו"ח סבא"א על הגרעין האיראני, כבר הספיקה רוסיה לתקוף בחריפות אותו ואת מניעיו. סין לעומתה שמרה על שתיקה. שתי המעצמות יעמדו ככל הנראה גם הפעם בין איראן לבין המערב שעשוי לנסות להקשיח את הסנקציות עליה. ממורדים איסלאמיים וקשרים עם סוריה, ועד סנטימנטים היסטוריים ויחסי מסחר, מומחים מנתחים את האינטרסים של הדוב והנמר, המגוננים על משטר האייתוללות.
"מדיניות התמיכה הרוסית באיראן קיימת כבר כעשרים שנה, כולל אספקת נשק וסיוע בפיתוח תוכנית האטום", מציין ד"ר אורי פטרושבסקי מאוניברסיטת בר אילן, מומחה למדיניות החוץ של בריה"מ ורוסיה הפוסט-קומוניסטית במזרח התיכון. בתמורה לכך נמנעת איראן מלתמוך במורדים בצ'צניה ובמוסלמים קיצונים בדרום הקווקז ובאזורים נוספים.
על סף פצצה - הכתבות האחרונות:
ההונאה האיראנית: ניסויים חשאיים, מכון חינוכי
דו"ח סבא"א: איראן פועלת לפיתוח נשק גרעיני
מועדון הגרעין: איראן על הסף, מי כבר בפנים?
דו"ח סבא"א נגד איראן: "גושפנקא למה שידענו"
גורם אמריקני: לא נטיל סנקציות על הנפט האיראני
"האזורים האלה כוללים גם את הרפובליקות של בריה"מ לשעבר שהן מדיניות עצמאיות אך לרוסיה יש אינטרסים בהן, והיא רואה אותן בתחום השפעתה. רוסיה חוששת שסיוע של איראן לאסלאם הקיצוני שם, יביא להשתלטות שלו ולאיבוד השפעתה", מסביר פטרושבסקי.
פטרושבסקי, מחבר הספר "רוסיה והאסלאם הרדיקלי במזרח התיכון, סיבות ושיקולים", מציין כי עד כה הניב הקו הרוסי את התוצאות הרצויות למוסקבה. "איראן עונה על הציפיות, בעיקר ניכר הדבר בכך שלמעט גינויים בלבד של 'האכזריות הרוסית', איראן לא עזרה למורדים בצ'צ'ניה. היא אפילו לא מסייעת לאיסלאם הקיצוני בטג'יקיסטן, למרות שהם דוברי פרסית וקרובים לאיראן מבחינה תרבותית ואתנית".
פוטין יאכיל את התנין האיסלאמי
גם ההתקוממות העממית בעולם הערבי משפיעה על תמיכת רוסיה באיראן. "לאחר 'האביב הערבי', שבו איבדה כמה מנקודת האחיזה שלה במזרח התיכון, אוחזת רוסיה ככל יכולתה בנותרות. קשריה עם הערוץ של סוריה-חמאס-חיזבאללה מקבלים חשיבות. היא מקיימת אותם בפרופיל נמוך, אך קשריה עם היאסלאם הקיצוני כאן תלויים באיראן", מסביר פטרושבסקי.
שגריר ישראל ברוסיה לשעבר, צבי מגן, מסכים. "רוסיה נמצאת בעמדת התגוננות במזרח התיכון, נוכח התמוטטות של כל המאחזים שלה, מה שגורם לה להקשיח את עמדותיה במאחזיה האחרונים - איראן וסוריה".
| 1. |
איראן חשודה בביצוע ניסויים סודיים שמטרתם היחידה היא פיתוח נשק גרעיני |
| 2. |
חלק מהפעילות הגרעינית החשודה עשויה להיות למטרות אזרחיות, אך חלק ממנה "ספציפי לנשק גרעיני" |
| 3. |
איראן עוסקת בכל היבטי המחקר הקשורים לייצור נשק גרעיני, כולל הרכבת ראש נפץ על הטיל "שיהאב 3" |
| 4. |
תוכנית הגרעין פעלה באופן מסודר עד 2003, אך ייתכן שהפעילות עדיין נמשכת |
| 5. | איראן נעזרה בפעולותיה ב"רשת גרעינית סודית"
|
| 6. |
איראן הכינה ב-2008 ו-2009 הדמיות ממוחשבות של ראשי נפץ גרעיניים |
לדברי מגן, מדובר גם בהפגנת עצמאות מול המערב. "יש פה עימות גלובלי שמתנקז לזירה הזו. כדי להיחשב מעצמה, חייבת רוסיה להשיג השפעה בכל מקום רלוונטי על הגלובוס ובמיוחד כאן. היא שואפת לדחוק את המערב החוצה".
עם זאת, למוסקבה יש גם אינטרסים הנוגעים למערב, ואלה עשויים להביא אותה לקבלת הסנקציות, אם אלה יוגמשו. "רוסיה רוצה להיראות ידידה של האסלאם, אך כמובן שיש לה גם אינטרסים במערב. כך היא צועדת בשביל האמצע", אמר פטרושבסקי. מגן מציין כי גם רוסיה לא מעוניינת באיראן חזקה מדי. "קשה להאמין שרוסיה רוצה להפוך את איראן לגרעינית. איראן חלשה עדיפה לרוסיה מאיראן חזקה".
"סין לא אוהבת סנקציות"
לצדה של רוסיה בהתנגדות לסנקציות נגד איראן נמצאת מעצמה גרעינית נוספת, סין. "באופן עקרוני, סין מאד לא אוהבת סנקציות ככלי של מדיניות חוץ", מסביר פרופ' יורי פינס, חוקר היסטוריה סינית מהאוניברסיטה העברית. לדבריו, ההיסטוריה של סין היא שהביאה אותה לעמדה של הזדהות מסוימת עם איראן.
"סין סבורה שמדינה שרק מדברת לא תשרוד, ולכן היא פיתחה נשק גרעיני כשהדבר היה לחלוטין בניגוד לרצון רוסיה וארה"ב. אז היו דיבורים להפציץ את סין ולפגוע בתוכניתה, עכשיו כולם מקבלים אותה", אמר פינס.
לטענתו, אין לבייג'ינג אינטרס משמעותי משל עצמה. "אין כאן תפישה שאם איראן תקרוס, גם סין תקרוס. סעודיה הבטיחה שתתן לסינים את כל הנפט הדרוש. גם אין לה השקעות דרמטיות באיראן".
לצד זאת, פינס מוסיף כי בדומה לרוסיה, גם סין מעוניינת בהרחבת השפעתה הגלובלית, אך לאו דווקא בהעמקת אחיזתה במזרח התיכון. "אין לסין רצון להכניס את ראשה למיטה החולה, אין לה אינטרסים פה, היא ביחסים לא רעים עם ישראל וגם עם איראן, אך יש לה רצון לשמור על מדיניות חוץ עצמאית ואם היא תיתן את היד לפגיעה באיראן, מעמדה הבינלאומי יפגע מאוד, והיא שוב תיראה כמדינה שבכל הנושאים המשמעותיים נגררת אחר המערב".
פינס מתאר את המדיניות הסינית כפרגמטית ומונעת מאינטרסים כלכליים בעיקר. "סין מכירה בזכותה של איראן לפתח אנרגיה גרעינית לצרכי שלום. היא סבורה שלא צריך ללמד אנשים איך לחיות, ומתעניינת בעיקר במסחר עם מדינות, ולא מתבטאת בנוגע למדיניות פנים. לא משנה לה איזה שלטון שולט כל עוד הוא סוחר איתה".
"הגישה הפרגמטית של סין מאד לא רוצה זעזועים. כל זעזוע כאן יפגע בה. לכן היא נגד תקיפה באיראן,
וגם משתפת פעולה במידה מסוימת עם הסנקציות, כדי שתהיה אפשרות לישראל ולארה"ב לרדת מהעץ. אך מעבר לכך היא לא בעד ישראל או בעד איראן. יש לה די בעיות לפתור בבית".
למרות המדיניות הסינית הזהירה, טוען פינס כי יש נוסחה שתביא אותה לתמיכה בסנקציות. "כבר פעמיים הביעה סין הסכמה לסנקציות נגד איראן, ייתכן שהיא תשוכנע לכך גם הפעם, אך זה רק במידה שסנקציות לא יביאו לפגיעה משמעותית בכלכלה האיראנית, ורק אם אלה יגיעו במקום תקיפה, ולא כהצדקה לה".
לפנייה לכתב/ת 
