רק בת 11, אז למה היא לבושה צמוד כל כך?

דברים גדולים קרו השבוע, אין לי ספק בכלל, אבל אף אחד מהם לא הסב לי סיפוק ואושר כמו למצוא לבת שלי מכנסי התעמלות במידה 18 בנות. אמנם בצבע צהוב ולא ורוד, אבל למה להיות קטנוניים. מכנסי הבנות היחידים בעיר במידה 18 הם שלי, הידד!

הטורים הקודמים של הפולנייה  בערוץ הורים :

לשלוח לגן בגיל 3 חודשים: איפה האחריות שלכם?

זמן איכות? הגיע הזמן שתפסיקו לעבוד על עצמכם

• המצעד: הדברים הכי מביכים שילדים עושים בחג

  
  

מסתבר שמכנסי בנות במידה 18 נדירים יותר מיהלומים סגולים, וצריך לנדוד בכל חנויות הבגדים כדי למצוא אותם. אני עוד מתווכחת עם המוכרת, שבטוחה ש-16 יהיה לה טוב. "כל הבנות לובשות עד 16," היא אומרת. "את מגזימה".

אני מגזימה? זו לא אני שצומחת 10 ס"מ בחודש, אבל המוכרת נשמעת בטוחה ואני לוקחת מידה 16 רק כדי לגלות שצריך כף נעליים ללבוש אותם, ובעיני המוכרת זה דווקא נורא יפה שזה צמוד ככה, אבל הלו, גברת, לא לבת שלי. ואם היא תרצה להתלבש ככה אז בבקשה, אבל קודם שתוציא רישיון נהיגה ותקבל זכות הצבעה. לא בגיל 11, ולא אצלי, תודה.

נשים רזות

"מה הבעיה", אומר האבא, "קחי לה 16 בנים ותסגרי עניין". אני לוקחת 16 בנים רק כדי לגלות שהוא... גדול מדי. סקופ היסטרי: 16 בנים גדול בהרבה מ-16 בנות.

"למה זה ככה?" אני תוהה בפני המוכרת, והיא מסבירה לי שידוע שבנים גדולים יותר מבנות. "גדולים יותר מבנות? בכיתה ט' אולי", אני אומרת. בכיתה ו' הבנות צריכות משקפת כדי להבחין בבנים, רוחשים אי שם למרגלותיהן, אבל זה לא משנה, הבגדים שמוכרים לנו בשבילן הם הרבה הרבה יותר קטנים.

"מה הבעיה", אומרת גם המוכרת, "בואי ניקח אקסטרא סמול נשים וזה יהיה בול". ואכן אנחנו פונות לאגף הנשים ומגלות שהמכנסיים של הנשים אכן ארוכים יותר, אבל לעומת זאת אין מספיק בד לכסות חצי ישבן. זה ידוע הרי שלנשים אין ישבן, ולנשים ים תיכוניות בפרט אין ישבן, ומכנסי הנשים האלו בעצם מיועדים לייצוא לשוודיה, רק בטעות הם נמכרים פה והופכים את כולנו לנשות הסופלה: הכל גולש קדימה, אחורה ולצדדים. זה גרוע מספיק לראות נשים לבושות ככה, אבל לראות ילדה עם חצי ישבן בחוץ עושה לי ממש, אבל ממש לא טוב.

אז למה היצרנים גוזרים על הבנות ללבוש פחות בד? יכול להיות שמישהו ממש חושב שעדיף שבנות ילבשו מכנסיים קטנים, צמודים ומאפשרי הצצה לאיזור הישבן בכל פעם שהן מתכופפות לקשור שרוכים?

נשים גבוהות

אבל לא צריך לדאוג, גם שרוכים אין לבנות שלנו, כי יש להן פלטפורמות. או עקבים. או כפכפים. או כל דבר אחר שהוא קשה ולא נוח בהגדרה. ובתפקיד בולם הזעזועים? הראש של הבנות שלנו, כמובן. שנים את מתרגלת להיכנס לחנות ולמשש את נעלי הנסיכה כדי לראות שהן מספיק רכות וגמישות, ואז, בערך בגיל חמש, את מנסה לכופף את הנעל ומגלה שאת מחזיקה בידיים קרש. המוכרת תטען שזה מה שכל הבנות רוצות, אבל מכיון שאין בחנות שום דבר ורוד אחר, את תוהה בעצם איזו ברירה יש להן, בגיל חמש הכה להוט לוורוד. נראה כואב לעקם את הרגל על פלטפורמה כזאת, אבל כן, הבנות נראות יותר גבוהות ויותר רזות. בואו נישאר פתוחים ונחשוב על כך שזו הכנה מצויינת עבורן לקראת חיי הדוגמנות הצפויים להן. כל הדוגמניות הרי לובשות 16, לא?

מילא פלטפורמות, מילא מכנסיים הדוקים כעור שני, מילא איזורים אינטימיים שזוכים לאוורור לא צפוי ולא רצוי, מסתבר שהבנות שלנו צריכות להיות גם נשיות. איך הופכים ילדות לנשים קטנות? זה קל. בדים שקופים ובדים מבריקים, איפור שנמכר, כמה עצוב, בחנויות צעצועים, נצנצים למכביר ואפילו, תחזיקו חזק, בושם לילדות, כי ידוע שילדים ממש זקוקים לבושם, הרי ריחם הטבעי כה לא נעים לאף.

לפני מספר שנים, כשהלכנו לחפש חולצה לבנה לשבועות, כל מה שמצאנו היה חולצה לבנה שקופה שהמוכרת היצירתית ציוותה לה מחוך. האופציה השנייה הייתה חולצה שהייתה מהוגנת לגמרי מקדימה -אבל בלי "גב" מאחורה. מחוך ובד שקוף וגב בחוץ לילדה בת שבע, זה נשמע נורמלי? כנראה שכן. כנראה שזה נורמלי ומי שלא נורמלי היא אני, שזה נראה לה כל כך חולה ומוזר.

נשים חולות

כי כן, בנות, ואני אומרת את זה באהבה, כולנו קצת חולות במחלה הזאת, של להיות נשים. לכל אחת מאיתנו יש לפחות שריטה אחת שגורמת לה ללבוש משהו נטול הגיון או נוחות רק כי ככה אנחנו מרגישות יותר נשים, יותר יפות.

אבל הבנות שלנו, במה הן חטאו? לא חראם? בואו ניתן להן עוד קצת זמן לפני שהן יתחילו להכניס את הבטן ויפסיקו לנשום בטבעיות. וליצרנים אני אומרת: חכו חכו! בסוף בגללכם כולנו נלך לעשות שופינג בבני ברק, עד שתחזרו מדרכיכם הנלוזות או לפחות עד שתחזירו לנו את מידה 18. ובאותה הזדמנות - קחו מכאן את כל העקבים המזעזעים האלה. תודה.

תמר אלפיה היא עיתונאית ואמא לשלושה ילדים