עיתוני העולם: הדו"ח - רגע האמת של אובמה

רגע האמת הגיע, והאיש שאליו נשואות הפנים הוא ברק אובמה - זו הרוח הנושבת ממאמרי המערכת וממאמרי הדעה המתפרסמים הבוקר (יום ד') בעיתוני העום המערבי, לנוכח הדו"ח הנחרץ של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולפיו איראן חותרת לפצצת אטום ואיננה רחוקה מביצוע ניסוי גרעיני מלא ראשון. בסין, מדינת מפתח במהלכים לסנקציות על איראן, דווקא לא התרשמו וטענו ש"אין הוכחות מוצקות" בדו"ח.

• לקריאת דו"ח הגרעין במלואו לחצו כאן
  

על סף פצצה - הכתבות האחרונות:

דו"ח סבא"א: איראן פועלת לפיתוח נשק גרעיני

מועדון הגרעין: איראן על הסף, מי כבר בפנים?

דו"ח סבא"א נגד איראן: "גושפנקא למה שידענו"

גורם אמריקני: לא נטיל סנקציות על הנפט האיראני

• ההונאה האיראנית: ניסויים חשאיים, "מכון חינוכי"
  

"המשמעות של הדו"ח הוא שהמשטר האיראני אינו יכול עוד לעמוד מאחורי הסיפור הבדוי שמטרתו היחידה היא תוכנית גרעין אזרחית. רק הנאיבים ביותר יוכלו להמשיך לבלוע את הסיפור הזה", כותב העיתון הבריטי "דיילי טלגרף" במאמר המערכת שלו ותוקף במרומז את מדיניותו של מנהל הסוכנות לשעבר, מוחמד אל-ברדאעי. "סוכנות הגרעין ידעה במשך שנים שאיראן בונה נשק אטומי, אך נמנעה מלומר זאת. זה הקשה על המאמצים ליצור חזית אחידה נגד האיום שתציב איראן גרעינית על השלום העולמי. במקום שבו הדו"חות הקודמים היו אמביוולנטיים, הדו"ח הזה פגע במטרה".

הטלגרף מזהיר כי המשבר סביב סוגיית הגרעין האיראנית, תופס את מנהיגי המערב בשעה טרודים בבעיות הכלכליות הקשות של אירופה וארה"ב, וכי אסור להם להירדם במשמרת. "הם חייבים להתמקד באזור הנפיץ הזה (המזה"ת) ולפעול לקונצנזוס בינלאומי שיגביר את הסנקציות על איראן. על אף שלא ניתן להתעלם מהאיום בפעולה צבאית, הצעד הבא חייב להיעשות באו"ם - הפעם זה חייב להיות צעד נחרץ".

"אובמה ישקול תקיפה"

בעל הטור ג'פרי גולדברג מדגיש במאמרו את האפשרות הריאלית שארה"ב תתקוף באיראן, אם ייכשלו הסנקציות והמאמצים הדיפלומטיים. במאמר שפרסם ב"בלומברג" מסביר גולדברג כי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, עשוי להחליט לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים, בעיקר באמצעות טילי שיוט. הוא גם סבור שישראל לא תפעל לבדה, אם תדע שאובמה אכן מוכן להשתמש בכוח ושאיראן עשויה לשקול את צעדיה, אם תחשוש מאפשרות אמיתית של תקיפה אמריקנית.

גולדברג, הנחשב לאחד הפובליציסטים הבכירים בוושינגטון ולבעל קשרים מצוינים בבית הלבן, מונה ארבע סיבות מדוע אובמה עשוי בסופו של דבר להורות על תקיפה צבאית:

• איראן וארה"ב מנהלות מלחמה של 30 שנה על השליטה במזרח התיכון. אם איראן תשיג נשק גרעיני, היא תנצח במלחמה הזו ואובמה ייראה כחסר שיניים.
  

• בנות בריתה של ארה"ב במזרח התיכון - ישראל, מדינות המפרץ וטורקיה - פוחדות מאיראן גרעינית. אובמה יזכה לתמיכתן המוחלטת.
  

• אובמה התחייב אידיאולוגית לעולם מפורז מנשק גרעיני. אם איראן תשיג את הפצצה, הדבר יוביל למירוץ חימוש באזור הרגיש ביותר בעולם. מצב שכזה יהווה תבוסה מוחצת לאובמה שיקוטלג כנשיא שבתקופתו התרחב מועדון המדיניות המחזיקות בארסנל גרעיני בצורה המשמעותית ביותר.
  

• אובמה מבין את ההיסטוריה היהודית ודוחה את האנטישמיות האיראנית. הוא לא רוצה להיזכר כנשיא שנכשל בהבטחת קיומה של ישראל.
  
  תוכנית הגרעין האיראנית - המוקדים העיקריים

  אתר	מיקום	פעילות
  מתקן העשרת אורניום	נתנז	"הלב" של תוכנית הגרעין. 9,000 צנטריפוגות הפועלות ב"קסקדות" (מערכים) של 164. אתר תת-קרקעי המבוצר בבטון מזוין ומוגן בעזרת סוללות נ"מ
  מתקן העשרת אורניום	פורדו, ליד קום	נכרה בצלע הר בבסיס של משמרות המהפכה ליד העיר הקדושה לשיעים. 2,140 צנטריפוגות הותקנו במקום, אך רק מעט מהן פועלות
  מתקן להמרת אורניום	איספהאן	מפעל קריטי, המשרת את מתקני ההעשרה. האורניום הגולמי, "העוגה הצהובה", מאוחסן כאן ומומר לגז UF6, שאותו מזינים לצנטריפוגות בנתנז וקום
  כור גרעיני על בסיס "מים כבדים"	אראק	מסלול נפרד ומקביל להעשרת האורניום בנתנז וקום - כור לייצור פלוטוניום בקיע. צפוי להפוך למבצעי ב-2013, אז יפיק 9 ק"ג פלוטונים בשנה, שמספיקים לייצור שתי פצצות
  בסיס צבאי	פרצ'ין	בבונקרים תת-קרקעיים נערכו ניסיונות להפעלה בו-זמנית של חומרי נפץ שהם חלק ממנגנון הפצצה, וכן ניסויים הידרודינמיים שקשורים לפיתוח נשק גרעיני
  כור ניסיוני	טהרן	כור למטרות מחקר שנפתח מחדש אחרי המהפכה בסיוע מארגנטינה. משמש להכשרת מדענים ולטענת האיראנים נועד לסייע בפיתוח תרופות למחלות חשוכות מרפא כסרטן
  מכרות אורניום	דרום ומרכז המדינה	על פי הערכות, באיראן עד 10 מכרות. בגדולים - סקאנד וגצ'ין - כורים 70 טונות אורניום בשנה.
  כור גרעיני אזרחי	בושהר	כור "כשר" להפקת חשמל הפועל תחת בקרה רוסית. מוטות הדלק המשומשים מועברים לעיבוד מחדש ברוסיה. אם איראן תפר את החוזה, עשוי לסייע בייצור פלוטוניום

  
  

ב"גרדיאן" הבריטי כותב סיימון טיסדייל כי איראן "מציבה בפני אובמה את האתגר הבינלאומי הגדול ביותר לכהונתו מצומצמת ההישגים. הוא טעה באפגניסטן, בענייני האקלים והאביב הערבי... וכעת הדו"ח של סוכנות הגרעין מצביע על כך שאובמה נכשל בעקביות גם בסוגייה האיראנית... הכל מסתכם באובמה כיוון, שבסופו של דבר, רק לארה"ב יש את העוצמה הצבאית לעצור את איראן". טיסדייל סבור כי אם ייכשל אובמה בטיפול בסוגייה האיראנית "יהיה זה החורבן של כהונתו ובגידה בכל אלה שהאמינו שבחירתו מסמנת שינוי במדיניות התוקפנית של השנים שקדמו לו". 

סין היא חלק מהבעיה, לא חלק בפיתרון

אילן ברמן, סגן נשיא "המועצה האמריקנית למדיניות חוץ", מציע במאמרו ב"ניו-יורק טיימס" גישה אחרת להתמודדות עם האיום האיראני. "הדרך הטובה ביותר לעצור את איראן היא בענישת חברות סיניות המסייעות לה. לפני יותר משנה חתם אובמה על חוק המטיל סנקציות גורפות על כל מי שמסייע למשק האנרגיה האיראני, אך בכל הקשור לסינים - ארה"ב העלימה עין. 

"ב-2009 איראן היתה ספקית הנפט מספר 2 של סין, כ-15% מהייבוא", מסביר ברמן, "בתמורה, סין הקשתה על הפיקוח והתנגדה לסנקציות משתקות על טהרן.

 היא גם העלימה עין מרכישות של ציוד וחומרים רגישים מגורמים סיניים. עם הזמן, מנהיגי סין השתכנעו שלוושינגטון חשוב יותר הסחר עם בייג'ינג מאשר הדאגות ביחס לאיראן ושכתוצאה מכך היא (ארה"ב) לא תגבה מחיר על הקשר בין סין לאיראן. זה אפשר לסינים לשלם מס שפתיים לקהילה הבינלאומית ובאותו זמן לשחק תפקיד מרכזי בהזנת הפרויקט הגרעיני האיראני. התוצאה ברורה: כשמדובר באיראן, סין כיום אינה חלק מהפיתרון, היא חלק מהבעיה.

"אם ממשל אובמה רציני בכוונתו לעצור את התוכנית האיראנית, עליו להטיל סנקציות על חברות כמו CNOOC ו-PetroChina, ששתיהן נסחרות בניו-יורק. העונשים צריכים לנוע מאיסור על ביצוע פרויקטים בארה"ב ועד איסור על תנועות כספיות הנמצאות בשליטת החוק האמריקני. במקביל, יש צורך בסנקציות ממוקדות והקפאת נכסים של גורמים סיניים. הסיכוי הטוב ביותר להורדת התוכנית האיראנית מהמסלול, היא בשכנוע בייג'ינג ש'עסקים כרגיל' עם טהרן אינם אפשריים יותר".