שתף קטע נבחר
 

ערבית שפה "לא יפה"

כששפת האם שלי מתחילה להפחיד את קברניטי המדינה אני מרגיש בנוח. אבל, אני גם מתחיל לחשוש מההשלכות הקשות על היחסים בין היהודים לפלסטינים במדינה הזאת

בשנת 1983 נעצרתי על ידי שירות הביטחון הכללי, החוקר, המכונה רמי, רצה להפגין גם את יכולותיו ברזי השפה הערבית, אולם חיש מהר גיליתי שהערבית שלו בלשון עדינה עילגת. הצעתי לו שהחקירה תתנהל בעברית, משום שלעניות דעתי, אני שולט בשפת האם שלו, קרי עברית, הרבה יותר משליטתו בשפת האם שלי. שומו שמיים, רמי הכל יכול במרתפי השב"כ המצניחים בבית המעצר הסכים, והשאר שייך להיסטוריה.

 

עוד בערוץ הדעות:

איראן לא מפחדת מעימות / דוד שאין

לשנות גישה בעזה / יוסף ארגמן

משרד החינוך לבינוניות / דניאלה (שם בדוי)

תושבי הדרום, יצאתם פראיירים / זיו תדהר

16 שנים לרצח רבין - הלקח לא נלמד / דרור מורג

 

אני מזכיר את האנקדוטה הזאת, משום שאיש שב"כ אחר, ח"כ אבי דיכטר, הקודקוד לשעבר, הגיש לאחרונה הצעת חוק גזענית לפיה יש לבטל את השפה הערבית כשפה רשמית במדינת הרוב היהודי. ראש השב"כ לשעבר הצטרף בחגיגיות למועדון הח"כים האנטי ערבים, שככל הנראה מאמין כי הערבית, שאני מניח שעזרה לו מאוד במילוי תפקידו הקודם, עבר זמנה ובטל קורבנה. מפני שהוא רוצה את ישראל כמדינת היהודים, אין מקום לשפה הערבית.

 

כששפת האם שלי מתחילה להפחיד את קברניטי המדינה, ובכללם הדיכטירים למיניהם, אני מרגיש בנוח, אבל מאידך, אני מתחיל לחשוש מההשלכות הקשות של החוק על היחסים בין היהודים לפלסטינים במדינה הזאת, שכן אין צורך להכביר מלים על השסע ההולך ומתרחב בין שתי האוכלוסיות, עד שנדמה לפעמים כי הקרע הפך לבלתי ניתן לאיחוי.

 

צריך להודות באמת: חברי הכנסת מהימין ומהמרכז מלבים את היצרים, ומלעיטים אותנו בהצעות חוק גזעניות, שהפכו את ספר החוקים של ישראל לאחד הספרים השחורים משחור. אולם, מפני שהמטרה מקדשת את האמצעים, הצעות החוק הפופוליסטיות-הגזעניות הן השקעה טובה ובטוחה לח"כים, שלא קשורה בתהפוכות הבורסה, כי כאשר ייערכו הבחירות הבאות, דיכטר יתגאה בחוק חיסול הערבית בפני היהודים, אולם כאשר יגיע ליישובי הפלסטינים בתוך הקו הירוק, על מנת לשכנעם להצביע לו, הוא ינאם בערבית, אופורטוניזם במיטבו.

 

למה אני בעד הצעת החוק?

אישית, אני תומך בהצעת החוק של דיכטר משתי סיבות עיקריות: הראשונה, אישור הצעת החוק תוכיח לכל מי שעיניו בראשו כי ישראל היא מדינה שעברה את שלב הגזענות, נמצאת כעת בתקופת האפרטהייד ומתכוננת להפוך למדינה פאשיסטית. החוקים הגזעניים יתרמו רבות לתהליך הדה לגיטימציה, שמכונה במחוזותינו איום אסטרטגי.

 

הסיבה השנייה, נעוצה בעובדה שלמרות שהערבית היא שפה רשמית, כמעט ולא נעשה בה שימוש. משרדי הממשלה, חברות ציבוריות וגורמים אחרים לא עושים שימוש בשפת ה"אויבים". בבתי המשפט, לדוגמה, מתנהלים הדיונים בשפה העברית, ולכן ביטול השימוש בשפה באמצעות חקיקה יהווה אולי קטליזאטור לפלסטינים החיים בישראל להתאמץ וללמוד את השפה העברית, כמובן לא רק מטעם הכר את אויבך.

 

ומפני שבשפות עסקינן, מדוע לא יועבר בפרלמנט הציוני חוק לפיו העברית תהפוך לשפה שלישית או רביעית בבתי הספר הפלסטיניים, בתוך מה שמכונה הקו הירוק. מדוע לדוגמה, לא תהיה האנגלית השפה השנייה. מי יודע אולי האנגלים ישובו לפה באחד מגלגולי ההיסטוריה, מי יודע אולי הטרנספר החי והבועט במוחותיהם של הרבה גזענים בישראל יבוצע למדינה שבה האנגלית היא שפה רשמית, או רשמית למחיצה.

 

לסיום מר דיכטר, כראש שב"כ לשעבר, חשבתי שאתה קצת יותר אינטליגנטי, אבל טעיתי. תאר לעצמך, שאלפי האסירים הפלסטיניים

 בבתי הכלא של הכיבוש הישראלי יחליטו, ברוח החוק שלך, ללמוד עברית על בוריה, וידרשו שהחקירות, לא כולל עינויים, יתנהלו אך ורק בשפה העברית. אתה לא חושב שזה יגרום נזקים קשים לכלכלת ישראל שממילא מקרטעת?

 

דרך אגב, מר דיכטר, חברת החשמל, שהפלסטינים בישראל מקבלים ממנה את השירותים ומשלמים לה במיטב כספם, מפעילה מוקד שירות לקוחות רק בעברית, הנה לך, עוד סיבה לטעון כי החוק שלך לא גזעני.

 

זוהיר אנדראוס הוא העורך הראשי של העיתון הערבי "מע-אלחדת'" היוצא לאור בטמרה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ח"כ אבי דיכטר. רגע של ערבית
צילום: גיל יוחנן
מומלצים