בעלה של היולדת שבמצב קשה: "היא תצא מזה"
איתיאל נודד כבר שבוע בין המחלקה לטיפול נמרץ בבילינסון, שבה מאושפזת אשתו אולגה, לבין הפגייה שבה ישנים שלושת התינוקות שילדה לפני שמצבה הידרדר. "אני מבקש מאלוהים שיחזיר אותה, לא משנה איך", הוא אומר ל"ידיעות אחרונות"
"כבר שבוע שאני נודד בין חדר של עצב לחדר של שמחה," אומר איתיאל ונאנח. "החדר של העצב זה המחלקה לטיפול הנמרץ, שם שוכבת אשתי. היא במלחמת חיים עכשיו. חדר השמחה זו הפגייה. שם ישנים שלושת התינוקות שלנו".
ביום רביעי שעבר הגיעו איתיאל ואולגה (אליה,( בני זוג מתל-אביב, לבית-החולים בילינסון בפתח תקווה. אליה כרעה ללדת בשבוע ה29- בלבד להריונה, אך כשהגיעה עם בעלה לבית-החולים איכילוב - הסבירו להם שהפגייה סגורה בשל עומס זמני, ושלחו אותם לבילינסון.
קראו עוד על סיבוכים בלידה:
- בילינסון: שתי יולדות במצב אנוש
אולגה (37) הובהלה לניתוח קיסרי. שלושת התינוקות, שתי בנות ובן שנולדו בזכות טיפולי הפרייה חוץ גופית, הועברו לטיפול בפגייה כשמצבם יציב. אך כעבור שמונה שעות מהניתוח החלה האם לדמם מחתך הניתוח ומצבה הידרדר במהירות. בעוד הרופאים מנסים לכרות את רחמה כדי להציל את חייה, קרסו מערכות גופה ולבה עצר מלכת. אליה מתה מוות קליני.
היא עברה החייאה אך להערכת הרופאים נגרם לה נזק מוחי. כעת מצבה מוגדר קשה מאוד אך יציב. "לפעמים היא פוקחת ועוצמת את העיניים, אבל אנחנו לא יודעים אם היא באמת רואה אותנו או יודעת מה קרה," סיפר אמש איתיאל .(39)
"כל כך רצינו עוד ילדים. ניסינו במשך כל כך הרבה זמן. כשאולגה גילתה שאלוהים נתן לנו פי שלושה ממה שביקשנו, היא הייתה כל כך מאושרת. התלבטנו לגבי האפשרות של דילול עוברים ואפילו פנינו לרב, אבל הוא אמר שאין סיבה לעשות דילול ושהכל יהיה בסדר. אני לא מתחרט על כך. החלטנו שאם אלוהים החליט לתת לנו חיים אנחנו לא יכולים לקחת אותם.
"בבית-החולים מטפלים בנו מאוד יפה ונותנים את הנשמה כדי לעזור. מדי פעם אני חושב מה היה קורה אם היינו הולכים לבית חולים אחר, אבל אלו לא מחשבות מועילות. הכל מלמעלה."
עו"ד רות ערן ממשרד פרויליך-פרחי, המייצגת את המשפחה, הוסיפה כי "כרגע זה זמן לטיפול בתינוקות ובאמא, ולא בהאשמות".
הבן הגדול פגש את אמא
בבית נותר הבן הבכור, ילד בן .שש "בהתחלה הוא היה שואל כל הזמן איפה אמא", סיפר איתיאל. עניתי לו שהיא בלידה. אחר כך, לאחר שהתייעצתי עם עובדת סוציאלית, ישבנו איתו כל המשפחה, חיבקנו אותו ואמרנו לו שיש אפשרות שאמא לא חוזרת. הוא בכה ולא ידענו אם הוא מספיק חזק כדי לראות אותה במצבה. אבל עכשיו הוא כבר רגיל לראות אותה ככה.
"קשה לי מאוד לתמרן בין הבית לבין בית-החולים. מזלי שהחברים והשכנים עוזרים לנו. אתמול חזרתי הביתה וראיתי על הדלת מכתב שהדביקה אחת השכנות, שאנחנו בקושי מכירים. היא כתבה שהיא משתתפת בצערנו. אני עובר ברחוב ואנשים שאפילו לא מכירים אותי באים ואומרים לי 'תהיה חזק.' מרגש אותי לראות את הלב החם של עם ישראל. זה נותן לי כוח. אני מבקש שעם ישראל יתפלל לשלומה."
בני הזוג נולדו באותה העיר באוקראינה, אך הכירו רק לאחר שעלו לארץ. "ההורים שלנו תמיד צחקו שהיינו צריכים להגיע עד ישראל כדי למצוא אהבה," נזכר איתיאל. "היינו המשפחה הכי מושלמת. תמיד הסתכלנו לאותו כיוון. יש לי רק שאלה אחת: למה זה מגיע לי? היא אישה כל כך מדהימה ואנחנו משפחה כל כך נהדרת".
"נגמרו לי הדמעות"
אתמול תלה איתיאל מעל מיטתה של רעייתו תמונות מזמנים יפים יותר: "אני מרגיש תקוע בתוך חלום רע ורק רוצה להתעורר ממנו. כבר הפסקתי לבכות, נגמרו לי הדמעות. אני כל כך רוצה אותה לידי עכשיו. אני אעשה הכל כדי שתצא מזה.
"לא אכפת לי כרגע איך מצבה הגיע לאן שהגיע. חשוב לי רק מה שיהיה. אני מבקש מאלוהים שיחזיר אותה, לא משנה איך, הבית שלנו ריק בלעדיה.
"לא אכפת לי אם היא תחזור לא בריאה כפי שהייתה, העיקר שתחזור. אני כבר מדמיין את היום הזה. אתם תראו, היא עוד תחזיק את התינוקות שלנו בידיים."
באותה המחלקה שבה מאושפזת אולגה (אליה,( מאושפזת יולדת נוספת. האישה (38) איבדה את הכרתה במהלך הלידה שלשום. היא הובהלה לניתוח, שבמהלכו הוצאה מרחמה תינוקת בריאה, אך זמן קצר לאחר מכן קרסו הלב ומערכת הקרישה של האם והיא החלה לדמם. הרופאים הצליחו להחיות אותה, אולם האישה עדיין מאושפזת במצב קשה מאוד. 
לפנייה לכתב/ת 
