בוקר טוב, המודעות לסרטן שלך חזרה

בהתחלה היה לנו ים של צבעי חזייה בפייסבוק (ינואר 2010). אחר כך: אוסף של נשים ש"אוהבות את זה" על הרצפה, על הספה, על כיסאות בבתי קפה ועל הקולב בכניסה לבית. עכשיו חוזר הקמפיין הוויראלי למודעות לסרטן השד. והוא גרוע הרבה יותר מתמיד.

"אני עוברת להולנד ל-24 חודשים". אם ראיתם סטטוס כזה בפייסבוק - ראו הוזהרתם! נפלתם בפח של קמפיין הפח הפייסבוקי הזה.

אל תגלו לגברים!

"ובכן בנות", קורא מייל המסתובב בין החברות שלכם, "זה שוב חודש המודעות לסרטן השד. כולנו זוכרות את הסטטוסים על צבע החזייה שלנו ואת עלו על המקום בו אנו מניחות את התיקים שלנו. זה התפשט כל כך שאפילו זכה לאיזכור בחדשות והסטטוסים המשתנים הגבירו את המודעות לבעיה.

"אל תגלו לגברים מה הסטטוס שלכן אומר! העתיקו, הדביקו ושלחו את המסר הזה לכל הנשים החברות שלכן, בואו נראה אם אנחנו עושיות הרבה רעש כמו בשנים שעברו. הפעם אנחנו משתמשות בתאריכי הלידה שלנו. כתבו "אני עוברת ל- (חודש הלידה) למשך (תאריך לידה) חודשים" ופרסמו בסטטוס שלכן. לדוגמה: אם נולדת ב-14 לפברואר פרסמי: אני עוברת ללונדון למשך 14 חודשים".

יש גם טבלה לפיצוח הסטטוסים הקריפטיים: "ינואר-מקסיקו, פברואר-לונדון, מרץ-מיאמי, אפריל-הרפובליקה הדומיניקנית, מאי-צרפת, יוני-סנט פטרסבורג, יולי-אוסטריה, אוגוסט-גרמניה, ספטמבר-הולנד, אוקטובר-אמסטרדם, נובמבר-לאס ווגס, דצמבר-קולומביה".

אבל למה?

מיותר לציין שהסטטוסים האלו מביכים, אבל חשוב לציין גם שהם לא מעלים מודעות לסרטן השד. מה שהם עושים - זה מעלים מודעות לעצמם. הדיון בסטטוסים האלו, נחיצותם, מיותרותם, ואף מביכותם, הם התוצאה היחידה של הקמפיין הזה. ובמיוחד מעניינת העובדה שמדובר בקמפיין עבש ובלתי יעיל - המפרסם מחלה הפוגעת באחד מאיברי הגוף האהובים ביותר באינטרנט. כל תמונה של שד, עם לינק לאתר של עמותות כגון "אחת מתשע" - היה יעיל הרבה יותר. הנה, אנחנו נתחיל:

"בראשון עוד שיתפתי פעולה כי זה היה חמוד‬", אמרה ל-ynet ו', משתמשת פייסבוק. ‫"אבל מה הטעם לעשות את זה שכולם כבר מבינים את המנגנון? חוץ מזה, מה הקשר בין המסר לסרטן השד? לפחות אם היינו צריכות לכתוב: 'אני נוסעת לברלין לשמונה חודשים ואז אמות מסרטן השד'".