"אחינו האדיוט": הומור משפחתי נינוח
הקומדיה "אחינו האדיוט" משופעת בטוב לב ושחקנים סימפטיים ובראשם פול ראד בתפקיד הראשי, כאח השוטה שמבלגן את חייהן של אחיותיו. היא לא מכוונת גבוה, אך מעבירה את הזמן בנעימים
למרות ש"אחינו האדיוט" ("Our Idiot Brother") אינו יותר מקומדיה טובת לב, נדמה כי יש ערך מיוחד לאיכותו, שהפכה נדירה בעידן של קומדיות וולגאריות ומרושעות. אופיו של הסרט נגזר מאופייה של הדמות הראשית, ומושתת על מערכת היחסים הנרמזת בכותרת המתקיימת בין אח הנחשב לאדיוט, ואחיותיו שאוהבות אותו אך לא יכולות להימנע מההרגשה שהוא מסבך להן את החיים.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
- מיליארד סיבות לשוד
הקומדיה הקודמת של במאי הסרט ג'סי פרץ היתה בעלת אופי שונה בתכלית. ב"האקס המיתולוגי" (2006), עובד ובוס מרושע המתחזה לנכה מתעמתים, בגלל נסיונו של הבוס לשכב עם אשתו של העובד. לעומתו, "אחינו האדיוט" מתבסס על סוג הומור אחר, כזה שלא כולל דחיפה מכוונת של כסא גלגלים במורד מדרגות.
נד (פול ראד) הוא סוג של "שוטה קדוש". בסצינת הפתיחה הוא עומד בדוכן תוצרת אורגנית של החווה הקטנה בה הוא עובד יחד עם חברתו ג'נט (קתרין האן). שוטר לבוש מדים אותו הוא מכיר ניגש אליו, ובמהלך שיחתם מבקש לקנות ממנו גראס. נד, שמסרב בהתחלה, מסכים לאחר שרחמיו נכמרים על השוטר שרומז כי הוא עובר תקופה קשה בחייו. האידיוט ישתחרר מהכלא שמונה חודשים מאוחר יותר בזכות התנהגותו הטובה.
אפיון הדמות הזה יישאר עקבי לאורך הסרט. כמעין גרסת לייט-משפחתית של ה"דוּד" מ"ביג לבובסקי", נד מבטא נינוחות מעושנת ואופטימית, נתינת אמון מוחלט בזרים וידידותיות שופעת כלפי כל מי שבא איתו במגע. תכונות אלו מסמנות אותו כאידיוט עבור הסובבים אותו, ונוגדות את ההתנהלות המקובלת של אנשים בסביבה עירונית מתוחכמת כמו ניו-יורק.
שלוש אחיות ניו יורקיות סטריאוטופיות
עם שחרורו נד מגלה כי חברתו הכניסה לחווה עובד חלופי, שהוא גם החבר החדש שלה. הוא נותר ללא עבודה ובית וללא כלבו האהוב, ווילי נלסון, שנשאר אצל האקסית. מצב עניינים לא מזהיר זה מאלץ אותו להסתמך על נכונותן של שלוש אחיותיו לעזור לו.
האחיות מהוות דוגמאות סטריאוטיפיות לנשים ניו-יורקיות. לכל אחת ישנן הבעיות שלה בחיים, ומעורבותו של אחיהן בחייהן משפיעה על התפתחותן של בעיות אלו. האחות הבכורה ליז (אמילי מורטימר) היא עקרת בית שבעלה הדוקומנטריסט דילן (סטיב קוגאן) איבד בה כל עניין מיני. היא מגוננת יתר על המידה על בנה הצעיר ריבר (מתיו מיינדלר), ומודאגת מסיכוייו להתקבל לבית ספר יוקרתי.
האחות האמצעית מירנדה (אליזבת בנקס) מקבלת הזדמנות לקדם את מעמדה המקצועי כעיתונאית בידור, באמצעות חשיפה פולשנית של אירוע בחייה של אשת חברה. היא שומרת על ידידות קרובה עם השכן החביב שלה ג'רמי (אדם סקוט), וברור שמאחוריה מסתתרים רגשות עמוקים יותר. האחות הצעירה נטלי (זואי דשאנל), סטנדאפיסטית מתחילה ונטולת כישרון, אוהבת את בת זוגה סינדי (ראשידה ג'ונס), אך לא שוכחת לשמר עניין במין השני בדמותו של צייר עבורו היא מדגמנת בעירום.
שינויים קטנים וחיוביים
כמו נושא הסרט, גם הפקת "אחינו האידיוט" היא פרויקט משפחתי. את התסריט כתבה איווגניה פרץ, אחותו של הבמאי, בשיתוף פעולה עם בעלה הדוקומנטריסט דיוויד שיסגאל. העלילה שכתבו מתפתחת בנינוחות המקבילה לזו של הדמות הראשית.
הסרט אינו ארוך, אך מציג שינוי בחייה של כל אחת מהדמויות, או ליתר דיוק, סוג של הסטה חיובית. שינויים אלו מתרחשים בעצלתיים, בקצב בו האח
האדיוט נכנס ויוצא מחייה של כל אחות. הסרט, כמו גיבורו, "עוצר כדי להריח את הפרחים".
מוגבלותו של "אחינו האידיוט" בולטת בהשוואה ל"חופשייה ומאושרת" של מייק לי, שגם במרכזו יש דמות שופעת אנרגיות חיוביות, שמשפיעה לטובה על האנשים איתם היא באה במגע. ב"אחינו האידיוט" אין מורכבות או עוצמת הבעה המאפשרת לבחון את המניעים והמשמעות של תפיסת עולם וצורת התנהגות זו. מדובר בקומדיה קטנה עם שחקנים סימפטיים, שמטרותיה צנועות יותר וכך גם הצלחתה: הומור המושתת על חיכוכים בין דמויות בעלי אופי שונה, ורגש הנובע מיכולתם, בסופו של דבר, לאהוב אלו את אלו.
