כיצד להיערך לקבלת עובדים מהמגזר החרדי?
בפני חרדי המעוניין להשתלב במעגל העבודה עומדים אתגרים שונים ומורכבים. היכרות עם אורח החיים החרדי תאפשר לו להשתלב במקום עבודה בו רוב העובדים אינם חרדים ואפילו לא קרובים לכך. יש רק כמה כללי יסוד שכדאי לשמור עליהם
בתוך מהומת המחאה החברתית אודות יוקר המחיה והנטל הרב הרובץ על כתפי מעמד הביניים, לא נפקד מקומו של הציבור החרדי מהשיח הציבורי.
- AMG משכנתאות מגייסת עובדים חרדים
- גפני נגד התקשורת: "אולי נזרוק החרדים לים"
הקשיים הכלכליים שאיתם מתמודד הציבור החרדי לא החלו בקיץ האחרון. ישנן משפחות רבות שלא צורכות קוטג' כבר תקופה ארוכה, הרבה לפני מחאת הפייסבוק. מדובר על פי רוב במשפחות עם מספר ילדים, המשתכרות שכר מינימום או מעט יותר מכך ומתקשות לסיים את החודש. זה לא סוד שהציבור החרדי נמנה על המגזרים העניים ביותר בארץ ובניגוד לדעה הרווחת, בקרב החרדים ישנם גם רבים שמעוניינים לעבוד על מנת לשפר את מצבם הכלכלי.
עם זאת, בפני אדם חרדי המעוניין להשתלב במעגל העבודה עומדים אתגרים שונים ומורכבים: החל מקשיים אישים, חברתיים ותרבותיים שונים וכלה בחשדנות וחוסר אמון של המגזר הכללי ביכולתו להשתלב כראוי בחברה בה החרדי בולט בשונותו. אגב, ממחקרים גם עולה שגברים חרדים משתכרים פחות מעמיתיהם החילוניים, גם כאשר מדובר באותה המשרה בדיוק!
החשש של מעסיקים (לא של כולם!) לשלב חרדים במקום העבודה שלהם, נובעת מגורמים שונים המושפעים באופן ישיר מהשקפת עולמו של כל מעסיק. החסמים שמונעים ממעסיקים לקבל עובדים חילוניים לעבודה נעים על ספקטרום רחב - החל מדעות קדומות ועד חשש אמיתי לפגיעה בביצועים הכלכליים של העסק.
לבחון באותם כלים
כאשר אנו משוחחים עם מעסיקים המביעים את חששם להעסיק חרדים, אנו ממליצים להם לבחון בראש ובראשונה את רמתו המקצועית של המועמד. עלינו לבחון את המועמד החרדי באותם כלים מקצועיים שלפיהם נבחן גם את כל שאר המתמודדים, ולקבל החלטה אובייקטיבית לגבי כישוריו של המועמד, ללא שום קשר לדתיותו או חילוניותו. לצורך כך, יש להשתמש בכלי אבחון שמנטרלים את ההטיה התרבותית ובוחנים את התאמתו של המועמד לתפקיד אותו עליו למלא בלבד.
מעסיקים שיעשו זאת, יוכלו בקלות לייצר גיוון תעסוקתי גם במשרד או במפעל שלהם. בארה"ב, לדוגמא, מקובל לעודד גיוון בתעסוקה (Diversity), ואף ישנם מחקרים המוכיחים שגיוון תורם לביצועים הכלכליים של החברה.
במשק קטן וסגור יחסית כמו המשק הישראלי, בו רוב הציבור חולק את אותו הווי חברתי, והגיוון נראה כחלום רחוק, "החרדי" מהווה בועה חברתית שמייצגת בעיני רוב האוכלוסייה את דמותו של "האחר".
אז כיצד יוצרים סביבת עבודה מגוונת, שתתאים גם מבחינה חברתית לעובדים חילוניים לצד עובדים חרדים? התשובה היא פשוטה: לכבד את אורח החיים של האחר ולא לנסות לחנך אותו. היכרות קצרה עם אורח החיים החרדי תלמד שעל פי רוב ניתן בקלות רבה וללא השקעה של משאבים משמעותיים לאפשר לאדם חרדי להשתלב במקום עבודה בו רוב העובדים אינם חרדים ואפילו לא קרובים לכך. (כמובן, שהדבר גם תלוי בעובד עצמו ביכולתו ובהבנתו שהעובדים האחרים אינם מנהלים אורח חיים דומה לשלו).
כללי יסוד
מעסיק שמבקש להסביר פניו לעובד החרדי, יצטרך להקפיד על מספר כללי יסוד פשוטים:
1. לאפשר 10-15 דקות לתפילת מנחה בשעות הצהריים.
2. להנהיג קוד לבוש סביר, כפי שגם כך מונהג בחלק גדול מהחברות הגדולות במשק.
3. להיות קשוב לכך שישנם מספר ימים בודדים בשנה (מעבר לשבתות וחגים שבהם בכל אופן רוב העסקים שובתים) בהם העובד יבקש חופש על מנת לציין מועדים (למשל – פורים, ערב פסח וכו').
4. להקצות במטבח מיקרוגל נוסף לשימושם של שומרי כשרות.
המציאות בשטח מוכיחה שגם בקרב המעסיקים וגם בקרב החרדים ישנו צורך בשיתוף פעולה בנושא. הניסיון מראה שעם קצת רצון טוב ונכונות משני הצדדים ניתן בקלות לגשר על הפערים ולשלב חרדים בשוק העבודה, לשמחתם של שני הצדדים.
במצב כזה, העובד החרדי מקבל מקום עבודה מסודר ואיכותי, ואילו הארגון נהנה מעובד מסור, יציב, איכותי, מקצועי ואמין שיוכל רק להוסיף לערך הכלכלי ולגיוון החברתי של העסק.
הכותב הוא סמנכ"ל וראש תחום הכוון תעסוקתי בקרן ק.מ.ח. שהקימה יחד עם חברת פילת מיזם משותף להשמת חרדים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה
לפנייה לכתב/ת 
