נעלמו בשואה. 1,100 פרצופים: עזרו למצוא אותם

מצד אחד טכנולוגיה חדשה ורשתות חברתיות ומצד אחר - דור של ניצולי שואה שהולך ונעלם. בתפר הדק שביניהם מנהל מוזיאון השואה בוושינגטון מרוץ נגד הזמן לזיהוים ואיתורם של 1,100 האלמונים המופיעים בתצלומי תינוקות, ילדים יתומים וכאלה שהופרדו ממשפחתם.

למידע נוסף ולרשימת הנעדרים המלאה, היכנסו לאתר "זוכרים אותי?"

כתובת האתר: http://rememberme.ushmm.org/

"זוכרים אותי?" (?Remember Me) הוא מבצע לאיתור האנשים שבתמונות. מאז שהושק בחודש מרס האחרון, נמצאו 230 מהתינוקות והילדים - 15 מהם בישראל.

"זוכרים אותי?" - כתבת רשת CBS על פרויקט איתור נעדרי המלחמה 

ד"ר ליסה יבנאי, מנהלת מבצעי שיווק של מוזיאון השואה ועד לאחרונה מנהלת מרכז המחקר של הקורבנות, מאמינה שאנשים שיקראו את הכתבה הזו ב-ynet יוכלו לסייע בצורה דרמטית בפענוח התעלומה - לאן נעלם מספר כה גדול של אנשים?

אלף פניות מדי חודש

"מדי חודש אנו מקבלים יותר מאלף פניות מאנשים מ-70 מדינות. אנשים אלה מחפשים במשך יותר מ-60 שנה מידע על יקיריהם שאבדו ועדיין נותרים ללא תשובות", מספרת ד"ר יבנאי, ישראלית במוצאה.

לאן נעלם מספר כה גדול של אנשים?(צילום: United States Holocaust Memorial Museum)

"אחת המשימות שלנו היא להקליט ולרשום מה קרה לקורבנות למען העתיד במסגרת התיעוד ההיסטורי של המוזיאון", מסבירה ד"ר יבנאי. וכך נחשף מוזיאון השואה בוושינגטון ל"אוסף תמונות של ילדים שלא ידענו כמעט כלום עליהם, פרט לעובדה שהם ניצלו אחרי המלחמה. ידענו חלקית שמות, גילאים ומאילו מדינות הם הגיעו. הרגשנו שאנחנו במרוץ נגד הזמן להגיע אליהם".

"הקורבנות הצעירים של השואה"

יבנאי מסבירה כי "מדובר באנשים שנמצאים כיום בין שלהי שנות ה-60 לחייהם לגיל 80. אלו הקורבנות הצעירים ביותר של השואה. במרס השנה פתחנו במבצע לאיתור הניצולים כדי שנוכל לראיין אותם ולרשום את סיפוריהם, אבל לא פחות חשוב - לחבר אותם לניצולים אחרים ואנשים שעזרו לטפל בהם בזמן המלחמה ואחריה".

רוצים לחבר את הנעדרים לניצולי שואה אחרים. ליסה יבנאי(צילום: United States Holocaust Memorial Museum)

המבצע שמקיים מוזיאון השואה בוושינגטון התפרסם בתקשורת היהודית בארצות הברית ובצרפת. במקביל, המוזיאון פתח בקמפיין בפייסבוק ובטוויטר וביקש את עזרת הציבור באיתורם וזיהוים של 1,100 הילדים שבצילומים.

"C'est Moi"

מרגע השקת הקמפיין, החלו להתגלות ה"תינוקות".

"פתחנו במבצע ב-21 במרס. כעבור 24 שעות יצר אתנו קשר מפריז 'תינוק' ראשון ואמר: 'C'est moi' ('זה אני'). מי היה מתאר לעצמו שבגיל הזה אפשר למצוא אנשים בפייסבוק ובטוויטר? ציפינו שבני משפחה צעירים יותר מהקהילה יסייעו, אבל מסתבר שגם הם עצמם, המבוגרים, נמצאים ברשת", מציינת ד"ר יבנאי.

"'תינוק' מפריז יצר איתנו קשר ואמר: 'זה אני'". מוזיאון השואה בוושינגטון(צילום: AP)

ימי הרדיו

המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית סיים את פעולתו בשנת 2002 וחמש שנים לאחר סגירתו השיקה רשת ב' של קול ישראל מחדש את תוכנית הרדיו "המדור לחיפוש קרובים". לתוכנית פונים מאזינים כדי לאתר נעדרים מתקופת השואה ולחדש קשרים שנותקו עם בני משפחה קרובים-רחוקים. 

בניגוד להיום, בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה לא היה דואר אלקטרוני ולא רשת חברתית, שלא לדבר על אינטרנט. גם מי שהצליח לשמוע ברדיו דבר מה בעל עניין, שקע בתוך תהליך ביורוקרטי מייאש שכלל התכתבויות עם משרד הפנים והשלטונות.

מכירים אותה? אורסולה פלוטה(צילום: Gift of Robert Marx, Yaffa Eliach Collection, Center for Holocaust Studies, Museum of Jewis)

אך כיום יש לנו כלי חברתי מהיר ומיידי שניתן להשתמש בו - ולא רק לביצוע הפיכות בעולם הערבי.

זקוקים לעזרת הציבור בישראל

"מי שעולה לאתר שלנו יכול להשאיר לנו הודעה אם הוא מזהה את אחד הילדים שבתמונות. יש פוטנציאל גדול לאיתור הניצולים ואנו זקוקים לעזרת הציבור בישראל לעזור ולשתף בפייסבוק כל מי שהם מכירים. רוצים שכמה שיותר אנשים יהיו מעורבים בחיפוש", אומרת ד"ר יבנאי.

נעזרים ברשת לחיפוש הנעדרים. עמוד הטוויטר של מוזיאון השואה

מוזיאון השואה, שמתמקד במלאכת התיעוד והרישום ההיסטורי של סיפורי קורבנות הנאצים, מצא עצמו פתאום עסוק באיתור אנשים חיים. "רובם היו ילדים שאיבדו את משפחתם. הם לא זוכרים מי הציל אותם ומי טיפל בהם. חור שחור בחיים שלהם. דרך הפרויקט הם מגלים פרטים שלא ידעו. אחד הניצולים סיפר שזוהי הפעם הראשונה שראה צילום שלו כילד. אחר גילה את מי שטיפלה בו בבית היתומים באירופה, ובאילו משחקים אהב לשחק. עבור האנשים האלה זה עושה את כל ההבדל".

חשוב לפעול מהר - למען הדורות הבאים

לשאלה מדוע נתגלו עד עכשיו רק 15 מהמצולמים בישראל, משיב ג'וד ליכטר, מנהל פרויקט "זוכרים אותי?": "היה פרסום גדול בארה"ב. אנו מניחים שיש הרבה מאוד ניצולים מישראל. עד עכשיו לא היו בישראל פרסומים על הפרויקט. ניצול שואה צרפתי עבר על ספרי טלפונים והצליח לאתר 70 קרובי משפחה בצרפת. שניים מהעובדים שלנו דוברים צרפתית שוטפת ועזרו לנו בנושא. עד עכשיו איתרנו אנשים מאחורי הצילומים בארה"ב, קנדה, ישראל, בריטניה, צרפת, הונגריה, אוסטרליה ושוויץ", מספר ליכטר.

13 ניצולים חיים אותרו בישראל. איפה אניטה באואר?(צילום: Gift of Robert Marx, Yaffa Eliach Collection, Center for Holocaust Studies, Museum of Jewis)

מישלין אמיר עורכת את הראיונות עם הניצולים הישראלים. היא מסבירה את הצלחת איתור הנעדרים בקרב יהודי צרפת בכך ש"אגודת 'עלומים' פעלה לאיתור ילדים שהסתתרו בצרפת. היא מוציאה כמה פעמים בשנה חוברת בנושא והזכירה את הפרויקט שלנו וככה הגיעו אלינו. איתרנו 15 ניצולים בישראל, מהם 13 חיים.

למי ששואל, התינוקות שבצילומים לא היו במחנות ההשמדה הנאציים ולכן הם "נפלו בין הכיסאות". הם היו הצעירים ביותר וקולם כמעט לא נשמע. אלה שהגיעו לישראל נקלטו בקיבוצים ובבתי ילדים. מוזיאון השואה בוושינגטון מבקש את עזרת הציבור בארץ להרים את הכפפה ולעזור בזיהוי האנשים שמאחורי התמונות. 

Read this Article in English