שבויים בידי האוצר
הרופאים ימצאו פתרון למצוקתם, ברפואה פרטית, בחו"ל או בתעשיית ההייטק והביו-טכנולוגיה, שם יזכו לגמול הולם להשכלתם, זמנם וכישרונם - אבל מי יטפל בחולים?
כל מי שביקר בחדר מיון, חדר לידה, מחלקה פנימית או בחדר המתנה של רופא משפחה יכול להבין זאת גם ללא המספרים היבשים: מערכת הבריאות בישראל פועלת במצב של אי ספיקה מתמשכת ונמצאת על סף קריסה. החולים ששוכבים במסדרונות, המחלקות המתפוררות, הציוד המיושן, העומס הבלתי נסבל והתורים הארוכים מדברים בעד עצמם. מספר המיטות והתקנים בבתי החולים לא עודכן בחוק מאז 1977. מספר האחיות והמיטות לאלף נפש הולכים ויורדים משנה לשנה וכבר מזמן אינו עומד בסטנדרטים המקובלים בעולם המתוקן. גם מספר הרופאים נמצא במגמת ירידה מסוכנת.
בתוך כל הכאוס הזה עומדים האחיות והרופאים, שמנסים למנוע את פריצתו של הסכר. נאבקים בעומס, במחסור בכוח אדם, במיטות, בציוד ובשעות שינה. חסרי אונים הם עומדים מול התסכול והכאב של החולים ובני משפחותיהם ולעתים אף סופגים אלימות מילולית ופיזית הנובעים מתסכולם של אלה מהמצב. המדינה מתאכזרת לחולים בפרוזדור, אך גם לאחיות ולרופאים
המטפלים בהם. המצב בתל אביב אולי טוב יותר מזה שבנהריה, אבל הפריפריה של הרפואה בישראל מתחילה בפרוזדורים של המחלקות הפנימיות באיכילוב ובתל השומר.
מאז החלה מדיניות ההפרטה, מבית מדרשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתכחש השלטון בישראל למחויבותיו לאזרחים ומפקיר אותם לנפשם. נתניהו יכול לנופף בגאווה בנתוני הצמיחה ובצמצום הגירעון, אך מה שווה הצמיחה אם היא מגיעה רק לשכבה מצומצמת של טייקונים ומקורביהם. הכלכלה אולי צומחת, אבל למרבית האנשים בישראל אין כסף לרכוש דירה. אם לא יחול שינוי דרמטי במדיניות הממשלה, גם שירותי הרפואה יהפכו בהדרגה לנחלתם של העשירים בלבד.
הכניעו את אידלמן
אבל אנשי האוצר אינם מתעניינים בזוטות שכאלה. שיכורי כוח וממוקדי מטרה הם עושים הכול כדי להוציא לפועל את תוכניתם. כפי שעשו לאחיות ולעובדים הסוציאליים, הם מנסים לעשות כעת גם לרופאים. מזימתם קרובה מאוד להצליח. הם כבר הכניעו את יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, והחתימו אותו על הסכם שכר מבזה לתקופה שערורייתית של תשע שנים. כל שנותר להם הוא רק לנצח את המתמחים.
ההסכם עצמו המוצג כהישג אדיר לרפואה הציבורית יגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות בפחות מחצי אחוז לשנה בשמונה השנים הקרובות. התוספת הריאלית לעלות שכר הרופאים במגזר הציבורי צפויה להיות כשני אחוזים בשנה בלבד. ההסכם החדש מנציח את מבנה השכר המעוות של רופאי בתי החולים וגם במסגרתו הם יאלצו להתרוצץ בחיפוש אחר פרנסה מחוץ לבית החולים.
ההפרשות לפנסיה יוסיפו להיות כאלה שלא מאפשרות לרופאים להזדקן בכבוד. תוספת הפריפריה המשמשת כעלה התאנה של ההסכם מהווה רק עשירית מעלותו - תוספת של 85 מיליון שקל בשנה על פני שלוש השנים - כ-4 פרומיל מההוצאה הלאומית לבריאות.
המתמחים קבוצה קטנה ואיכותית, הנושאת על גבה את נטל העבודה בבתי החולים, יצאו למאבק בהסכם עוד בטרם נחתם. לאחר שהשתיקו את קולם במהלך המשא ומתן, הגישו יותר מ-1,000 מהם מכתבי התפטרות עוד טרם החתימה על ההסכם. אנשי האוצר בחרו "להרוג את השליח" ופתחו במערכה תקשורתית ומשפטית מלווה בספינים וחצאי אמיתות נגד המתמחים. הם מציגים את המתמחים כתאבי בצע, בשעה שדרישתם העיקרית היא קיצור ההסכם לתקופה של שלוש שנים וקביעת מנגנוני אכיפה שיבטיחו כי האוצר אכן יקיימו.
לאחר שהוחזרו לבתי החולים בהחלטת בית הדין לעבודה, עתרו מספר מתמחים לבג"ץ בדרישה לאפשר להם לממש את זכות היסוד שלהם ולא להמשיך לעבוד בתנאים המחפירים שנכפו עליהם. השופט מלצר החליט לנסות ולפתור את המשבר והורה לצדדים לגשת למשא ומתן אינטנסיבי ללא תנאים מוקדמים. עד כה, אנשי האוצר מבזים ממסמסים את המשא ומתן ומתעלמים מהנחיותיו המפורשות של השופט לבוא לקראת המתמחים ולפתור את המשבר.
רק תמימים יאמינו כי התנהלות האוצר מול המתמחים אינה על דעתו של ראש הממשלה, המשמש גם כשר הבריאות. מצער לגלות כי ראש הממשלה מפנה עורף לרופאים ואינו מכיר בחשיבות תרומתם לציבור ולחברה בישראל. אבל הציבור ולא הרופאים הוא הקורבן העיקרי של המשבר הנוכחי. הרופאים ימצאו פתרון למצוקתם, ברפואה פרטית, בחו"ל או בתעשיית ההייטק והביו-טכנולוגיה, שם יזכו לגמול הולם להשכלתם, זמנם וכישרונם. כשכוחות השוק יסיימו לעשות את שלהם לא ידוע היכן יהיו נתניהו ופקידי האוצר, אבל החולים השוכבים בפרוזדור שלעולם אינם נעלמים אלא רק מתחלפים, יגלו שהם לבד.
ד"ר עופר צימרמן, מומחה ברפואה פנימית ומתחמה ביחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי
לפנייה לכתב/ת 
