איש ספר ואהבת ישראל - פרידה משמואל בן-ארצי
ספרים היו חייך, איש שכולו ספר, סופר וסיפור. הייתי יושב למולך ומביט בהתפעלות ובהערצה. חשתי שאני נמצא במחיצתו של אדם גדול, שצריך להתבונן בהליכותיו וללמוד ממנו
שמואל יקירי, קבעו לנו את פגישתנו האחרונה ביום שלישי השבוע, בשש בערב בביתם של שרה וביבי, שם התגוררת בשנה האחרונה. היינו אמורים לדון איך יראה ספרך החדש, עוד פרויקט עצום, ייחודי ונדיר ברוחב אופקיו של הנגשת חגי ישראל לעם ישראל. רק אתה, איש שכולו ספר, תרבות, אהבת ישראל, יכולת לכתוב, ללקט ולערוך בגיל 97 אחרי כמה וכמה מפעלי חיים, עוד מפעל מונומנטאלי שכזה
בבוקר יום שלישי הודיעו לי שפגישתנו תדחה בכמה ימים, אושפזת במפתיע, ועכשיו בלב כואב פגישתנו מתקיימת כאן ליד קברך הרענן. אני מבטיח לך שמואל להמשיך במפעל המו"לי הענק הזה גם בלעדייך, כשלנגד עיני תעמוד דמותך ואישיותך המיוחדת אותה אהבתי כל כך, והיא תהיה נוכחת בכל שורה ושורה בהם.
שמואל בן ארצי, הייתי המו"ל שלך בעשור האחרון, והרגשתי שזו זכות עבורי ועבור הוצאת "ידיעות אחרונות". עד מהרה גיליתי כמו כל מי שזכה להכירך, כי האיש הצנוע ורך הדיבור הוא יהודי משכיל מן הסוג ההולך ומשתכח לצערנו מן העולם.
שעות רבות ביליתי בביתך הצנוע ברחוב טללים שברמות, בבניין שיכון ישן ומתקלף. אני לא יודע אם זה היה ביתך או ביתם של אלפי הספרים שגרו שם, ואתה היית רק האורח שבא לשרתם. הרגשתי תמיד שאני נכנס לתוך בועה קדושה, שבה הצניעות והענווה אינן רק מילות תואר, אלא דרך חיים.
איש שכולו ספר, סופר וסיפור
ספרים היו חייך, איש שכולו ספר, סופר וסיפור. הייתי יושב למולך אל השולחן המטבח הישן, שהיה במרכז הסלון ומביט בהתפעלות ובהערצה. חשתי שאני נמצא במחיצתו של אדם גדול, שצריך להספיק כמה שיותר להקשיב לו, להתבונן בהליכותיו, ללמוד ממנו, ובעיקר להוציא את הידע והכישרון לאור.
אני זוכר את העונג שהיה לי בשיחות איתך. הפלגנו בנושאים שונים, כאשר החוט המחבר בין כולם הוא השילוב באישיותך המיוחדת, שגילמה את כל קורות עם ישראל במאה השנים האחרונות, השילוב שבא כמובן לידי ביטוי בספרייך. ואתה בדרכך השקטה והצנועה שאלת אותי - דובי האם תנועת המוסר תעניין את הנוער היום? האם החלוציות היא נושא? בסלון קטן המידות ברקע ישבו להם ליד המחשב יאיר או אבנר, מישהו מנכדייך תמיד היה בסביבה. בליבי קינאתי בהם איזו זכות לגדול ליד סבא כזה.
בשנים החולפות הוצאנו לאור את ספריך "נוברדוק" ו"בין יוצרו ליצרו", בהם חזרת לימי נערותך בישיבה, לימי העלייה לארץ. רק מחבר כמוך, שהעיד על עצמו בפניי, שנשמתו משוטטת בין השורות והמילים אותן הוא בורא, יכול היה להעביר בדייקנות את נשמתם של אותם גיבורים שבסיפוריך. הללו קיבלו אצלך חיים בשפה ייחודית ונדירה. ספרים אלו זכו לשבחי הביקורת הספרותית וגם להצלחה בקרב קהל הקוראים, אך ליבך לא גבה.
שמואל, למדתי בביתך פרק בהלכות צניעות ופרק נוסף בהלכות כיבוד
אב ואם. הליווי המתמיד והטיפול המסור והרגיש של שרה בתך לכל אורך תקופת הכרותינו והאכפתיות של ביבי. ראיתי כיבוד אב ואם, ולמדתי סדרי עדיפויות.
שמואל יקירי, השם העניק לך אריכות ימים בצלילות דעת ובכוחות יצירה עד יומך האחרון, משפחה לתפארת, הספרים המרגשים שכתבת ואלפי תלמידים שהעמדת בישראל - הם עזבונך שאתה מעניק לנו בלכתך מאיתנו. רבי שמואל בן ארצי ינעמו לך רגבי אדמתה של הארץ שאותה כל כך אהבת. יהי זכרונך ברוך ודמותך נצורה בתוכנו.
דב איכנולד, מנכ"ל הוצאת "ידיעות ספרים"